עוד אמר שמאילוב: "עברתי 3 שנים מאוד מפרכות כדי להגיע לפה, חלמתי על זה הרבה. נתתי כל רגע ורגע מעצמי כדי להביא את עצמי בצורה הכי טובה שאפשר. הדרך לא הייתה קלה, לא פשוטה, הרבה עליות ומורדות. תמיד קמתי, עליתי והצלחתי לשדרג את עצמי. אחרי שאתה עובר כל כך הרבה תהפוכות אתה מקווה לסוף טוב כמו שחלמת, כמו שרצית, למען האנשים שרצית לעשות להם טוב. אני מאוד מאוד גאה על הדרך ומה שעשיתי. התחלתי את יום התחרויות עם ניצחון על היריב מרוקאי, בקרב השני היה קרב קשוח. הרגשתי שהייתי בעליונות, אבל בסוף ספגתי ניקוד ולצערי זה נגמר בשבילי שם".
"כמובן שהמשחקים האולימפיים פנים זה החלום האישי שלי, בשביל זה התאמנתי ועשיתי כל מה שיבכולתי להגיע למעמד הזה", הוסיף שמאילוב. "ללא ספק אני פה בשביל לתת קצת מהאושר ומהגאווה למשפחה, לאישה היקרה, האנשים שהיו ביציע ובאו לעודד. לא שמעתי בוז, אלא רק אנשים שבאו לעודד. אורן שהחליט להגיע לפה במצב לא פשוט בכלל, אני בטוח שהיה לו לא פשוט לאסוף את עצמו ולתת לנו את הרוח הגבית שהוא תמיד נתן. הוא הוכיח שהוא דוגמה ומופת לחוסן לאומי. רציתי לשמח אותו, להסב לו גאווה. רציתי לתת את זה לו, לצוות, וכמובן למדינה שלמה. התחרות לא נגמרה בשבילי שם, אני מתחרה בתחרות הקבוצתית, מקווה שנמשיך להסב גאווה למשלחת הישראלית".
שמאילוב התייחס למצב במדינה: "אני בדרך כלל מנסה להתנתק ממדיה ותקשורת במיוחד לפני תחרות, ובעיקר לפני משחקים אולימפיים. המצב בארץ מורכב וקשה, אין לי אפשרות שלא להתעדכן במה שקורה. שמעתי על הטרגדיה שקרתה אתמול, ילדים רצו ללכת לשחק כדורגל וזה מה שקרה. אנחנו רוצים לתת רגע טוב לאנשים שעוברים תקופות קשות, מקווים שהחטופים יחזרו כמה שיותר מהר, לחיילים ולאנשים שעושים הכל למעננו. בשבילי לעמוד על המזרן במשחקים האולימפיים זה להראות כמה שהרוח שלי חזקה בשבילם, מקווה שזה נותן להם כוחות וחוסן".