"הכרתי שחקנים בליגת העל שלא יצאו מהארון"

דני איימוס היה יותר מעוד שוער בכדורגל הישראלי. הוא זכה באליפות ההיסטורית עם קרית שמונה, שיחק בהפועל ת"א, במכבי נתניה ובקבוצות רבות, אך כעת הוא ללא קבוצה. בגיל 37, עמוס כבר חצי שנה ללא קבוצה, וכרגע גם לא נראית קבוצה באופק שתצרף אותו, וכל האופציות על השולחן מבחינתו, כולל פרישה מכדורגל.

איך אתה לא מקבל הצעות?
"לא יודע, אני לא מתכוונן להיכנס לראש של אנשים אחרים. אני במקום אחר היום. אולי היקום מסמן לי להמשיך הלאה ולמצוא את הייעוד האמיתי שלי. הייתה תקופה שהתאמנתי באופן אינטנסיבי, והיום אני שומר על כושר.

פרשת מכדורגל?
"לא, אבל אני לא שחקן פעיל כרגע. הייתה לי קריירה מיוחדת, ואני אדם כזה וכך גם הפרישה שלי".

איך ממלא את הזמן? ומה הלאה?
"כרגע אני עושה מאמן מנטאלי, מנסה להפיץ אור לעזור לאנשים להתמודד עם מה שהתמודדתי ולתת להם מהניסיון שלי. מאימון מנטאלי אפשר לעשות אחלה משכורת. כמובן שאפשר עוד להתפתח בזה ואני רק בתחילת הדרך".

איזו תקופה הייתה הכי קשה עבורך?
"הרגע בנתניה. זו התקופה שהתחילה את כל הדעיכה שלי למטה. הייתי בהלם מוחלט. ארבעה חודשים שאלו אם אני רוצה להמשיך כדורגל או לא. נפגעתי ברמה אנושה".

ממי הכי נפגעת בנתניה?
"אייל סגל, בסופו של דבר עשה לי כיפה אדומה והשאיר אותי באוויר, זה עדיין בתביעה, וחשוב להגיד את זה כי אנחנו בליך משפטי. אנחנו מתקדמים, אז לא רוצה להוסיף מעבר לזה".

"למה כל כך נפגעתי? כי זה היה הבית שלי, ואז לקום ולקרוא בעיתון שאני לא ממשיך וקורא שהחתימו את איתמר ניצן, זה לא קל".

אתה היית מהשחקנים שהעלו מודעות לקהילה הגאה
"זה התחיל כשהייתי במכבי נתניה, שלא סתם זכתה בפרס מעורבות חברתית. זה עדיין חסר לי, עבודות עם ילדים ומבוגרים והכל. הנושא היה לי מאוד חשוב כי באו אליי במהלך הקריירה שחקנים והרגישו מספיק פתוח להיפתח מולי, ובעיקר בעקבות זה יצאתי למלחמה".

מה אמרו לך?
"רצו לשפוך, לפתוח את מה שהם מרגישים".

למה דווקא אליך?
"להגיד לך למה באופו מודע אני לא יודע, הם הרגישו מספיק בנוח. בחדר הלבשה הייתי מאוד מאוד משמעותי. אני הייתי מנהל שיחות עם שחקנים בכל דבר שאתה יכול לחשוב עליו. מחורים שחורים ועד אחרון הדברים ברמה האישית החברתית ולהיות עם האדם כדי להקשיב לו, זה היה הערך מוסף שלי לכל מועדון שהייתי בו".

ממשיך ללוות אותם?
"אני לא מלווה, גם באותה תקופה. זה לא שאמרו לי `תילחם`. בשבילי עשיתי את זה אינסטינקטיבית. עשיתי את המלחמה הגענו לבית משפט עד לרמה שהיו צריכים להכניס את זה לחוק אנשים השאירו אותי לעמוד לבד והתרחקו מהנושא".

נפגעת כשהקהל קרא לך "דני עמוס ההומו":
"להיפך זה אחד הדברים שנתנו לי ביטחון. זה היה נותן לי את כל הכוחות. אם היו לא מקללים אותך, אתה כנראה לא רלוונטי".

למה שחקני כדורגל לא יוצאים מהארון?
"המלחמה שעשיתי עזרה לעניין הזה. הקהל לא כזה ברברי כמו שמנסים לצייר אותו. הרוב השקט והגדול תומך ועוזר".

קיימים שחקנים בכדורגל שלא יוצאים מהארון בכדורגל הישראלי?
"סטטיסטית לא יכול להיות שאין. אני יודע על שחקנים ספציפיים שהיו בליגת העל. יש כמה כמובן שאני לא מתכוון להיכנס. אני לא חושב שזה כזה משנה".

זה אישיו עדיין?
"אני מקווה שזה לא יהיה אישיו". 


אתה חי את הכדורגל או אחד שמתנתק?
"אני חוקר, רואה, מקשיב לפודקאסטים ועניינים, אבל מתמקד במשברים של שחקנים ולמה חוו אותם ואיך עברו".

מעכל שלקחת אליפות עם ק"ש?
"ק"ש הייתה מרחק גול מליגת האלופות, שזה לא הגיוני. תקופה מטורפת".

פנדל עשירי, 30,000 בסמי עופר עם נתניה. אתה עוצר את הפנדל ונכנס איתו לשער מול בני יהודה. מה קרה שם?
"כלום, לא היה מסובך מדי. זינקתי והכדור נכנס בין הצלעות ליד".

ביאס אותך?
"באותו רגע כיסיתי עצמי עם חולצה. אם היה אפשר, הייתי חופר מנהרה של החמאס".