שלא יעבדו עליכם: המציאות החדשה של הספורט הישראלי

בקורונה, זה היה מבאס, אבל זה היה מבאס עולמי. כולנו ראינו את הריקוד האחרון בנטפליקס, כולנו למדנו לראות משחק בלי קהל ורק עם סאונד של קהל, כולנו הדחקנו שהקורונה היא נזק כלכלי ונזק כלכלי שונה בין קבוצה לקבוצה, למי היה ראש לפרטים? חזרנו לריב על מי שחקן ומי לא והפועל, מכבי ובית"ר, אבל מתחת לפני הקרקע, קרו דברים.

במונדיאל בקטאר, רצינו את החגיגה, המשחקים, הכוכבים, פתאום קראתי על מונדיאל השנאה, שנאה למי? מי חשב שמונדיאל בקטאר יהיה כמו כל מונדיאל, עדיין נסעו רבים ושידרו משם רגיל והכל היה כמעט אותו דבר, אבל מתחת לפני הקרקע קרו דברים.

הספורט הישראלי אוהב להדחיק, לשים שמיכה על הראש, להתעלם מתמרורי אזהרה, המלחמה הזו, המצב הזה, הוא קטסטרופה לספורט. זו נקודת הפתיחה, יש פחות כסף, אין פה משחקים בארץ, קשה להביא זרים, קשה למשוך משקיעים, לספונסרים קשה כי גם אצלם בעסק קשה.

אבל אנחנו רוצים לשים שמיכה על הראש ולדבר כדורגל, מי אשם בהדחה של מכבי חיפה? זה רק המאמן, למה נפלו עם הזרים? המנהל המקצועי. למה מכבי מפסידה כמה משחקים ברצף? המאמן וזהבי.

יש מה לדבר, יש ספורט, אז יש עניין, לנסיבות נקרא תירוצים ונדבר בטונציה הנכונה ונסגור ליין אפ.  אם יגידו לנו "תראו - יש מלחמה", נשים ידיים על האוזניים ונתעלם, אם נתעלם זה יעבור. אם נגיד שאין בעיה לשחק בעכו, אז אולי באמת אין בעיה לשחק בעכו, הנה, שבוע שעבר אמרו שתהיה בעיה ובסוף שיחקו והיה בסדר, אז למה ששבוע הבא לא יהיה בסדר? 

אם נגיד שאיאקס זה רק "ספר יודן" ו-"הבה נגילה" והבתי קפה האלה שלהם וצ׳ורוס, אז יהיה לנו כיף, אנחנו צריכים כיף ולהתרענן. נגיד שלמוטלי יש חוזה, נגיד שמכבי סתם מכרה את כל החמישייה, בכלל לא קשור לבעיות הכלכליות, יצא ככה. נספר סיפורים, נתעלם מהבעיות, נתעלם מהמציאות, נחפש מקורות הכנסה חדשים כמו תעשיית הנסיעות ונאמין שעוד יהיה לנו טוב, ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב.

אבל אמונה היא לא תכנית עבודה. הספורט בישראל במשבר, המשבר לא ייגמר מחר, הוא אולי ייקח שנים. לנרמל את המשבר זה בסדר, בחלק מהדברים נצטרך ללמוד לנרמל אבל נצטרך הנהגת ספורט שמבינה שמול משבר כזה צריך לבחור בגישה פרואקטיבית, לחשוב אחרת, להגיב מהר, לנסות להבין את השינוי.

לא פיקוד העורף יוציא בשביל הספורט את הערמונים מהאש, לא המשטרה ההולנדית. או שנעשה את זה או שלא, אבל לא יעשו בשבילנו. זה לא אומר שאי אפשר לנסוע לראות מכבי, הפועל, חיפה וירושלים באירופה. אפשר, לכל יעד אפשר. זה לא אומר שצריך להודיע לאופ״א שגמרנו עם הספורט הבינלאומי. חס וחלילה, זה גם לא אומר שצריך להיכנס מחר לשורה של הודעות כסת״ח על חשש מכל דבר כי ייתכן שיהיו משרדי ממשלה שיעדיפו את זה ככה.

אבל זה אומר שאי אפשר לחשוב ששום דבר לא השתנה, כי הרבה השתנה. ביום חמישי קרה משהו שאחריו יהיה קשה להגיד ש"יהיה בסדר" הוא תכנית עבודה.