יש למה לחכות: מה שצריך לעודד את מכבי חיפה

יום שישי, שעה 15:00, אוהדי מכבי חיפה נכנסו לאצטדיון טדי למשחק מול הפועל ירושלים ויכלו לדמיין את פאדי מוסטפה ואייל לחמן בערוץ הקיבוץ של הליגה הלאומית. זו לא רק האווירה, אלא כל מה שהמשחק הזה הביא איתו. כר דשא יבש וקופצני, שמזכיר יותר את ה"קופסא" הישנה בנתניה, מערך הגנתי של זיו אריה עם קצת יותר איכות וסדר מאשר משחקי הלאומית וליגה א`.

השילוב בין השעה, המשטח והיריבה לא יכלו להניב משהו אחר מלבד 0:0. כמו להכניס תות ובננה לבלנדר ולצפות למיץ תפוזים. פתאום ליאור רפאלוב מחמיץ מחמישה מטרים לבד מול השער, מצב שהוא עושה ממנו גול עם כפכפים באמצע הלילה ודיא סבע היה קרוב, אבל לא הצליח להבקיע ממצבים טובים. היו ימים שהשילוב של שישי בצהריים עם דשא מצהיב וכדור קופץ היה מחזיר את מכבי חיפה עם תבוסה של 5:0 בנתניה, אם כי אני קונה תסריט דומה כי העונה ההיא, 1990/91, הסתיימה עם דאבל.

יחד עם זאת, אי אפשר לבנות על שחזור ההיסטוריה וצריך לדעת לגמור משחקים כאלה עם 0:1 קטן ומשמעותי. מכבי חיפה שיחקה שבעה משחקי חוץ בעשרה מחזורים והיא עדיין במקום הראשון. בראייה קדימה, יכול להיות שהנתון הזה שווה קצב צבירת נקודות הרבה יותר גבוה בסיבוב השני. עדיין לא ברור האם יהיה שקט בצפון עד סוף דצמבר, בעיקר כי שום דבר לא ברור במציאות הביטחונית במלחמה הזאת. יחד עם זאת, ברק בכר מצליח להחזיק את הקבוצה למעלה ללא בית וצורך בשדרוג הסגל עם חלוץ נוסף.

בסוף דצמבר-תחילת ינואר, הכל יכול להתחבר עם חזרה הביתה וחלוץ נוסף. עד אז, ברק בכר צריך לחבר את הזרים ולשקול האם לצרף עוד שוער. כי אם כבר עונת הדאבל ההיא, ויקטור צ`אנוב הגיע בינואר והשאר היסטוריה. יש כל כך הרבה אפשרויות לשדרוג הקבוצה הנוכחית והכל על המדף: נטע לביא, עומר אצילי, גיא מלמד ואולי אפילו יואב ג`ראפי, מרגיש כמו ריענון מתבקש.

לסיום, אי אפשר שלא להתייחס לאירועי אמסטרדם, שהפכו לליל הבדולח של הכדורגל הישראלי. ההבדל הוא, שלאוהדי מכבי תל אביב ושאר הישראלים בעולם יש לאן לחזור. כולי תקווה שמדינת ישראל תבוא חשבון עם הטרוריסטים שניסו לבצע לינץ` באוהדים שבסך הכל באו לראות כדורגל. האירועים הקשים באמסטרדם הם קריאת השכמה לאירופאים המנומנמים, שכנראה ימשיכו לכסות את העיניים ולחשוב שיהיה בסדר.

אבל כמו שגולדה מאיר שמה סוף לארגון "ספטמבר השחור", כך צריך להתייחס לכל טרוריסט (אין הגדרה אחרת) מהלילה הקשה באמסטר-דם. המסר מהאירועים האלה צריך להיות חד וברור: יש לנו מספיק אויבים מבחוץ, אין צורך לראות קטטות בין ארגוני אוהדים ישראלים בינם לבין עצמם. כשזה קרה מצד ערבים בהולנד, קראנו לזה פוגרום ובצדק. בואו לא נעשה לעצמנו את מה שאויבנו מאחלים לנו.