"נניף דגלי פלסטין ונביס". דילמת המצרים

לאורך השנים, לא מעט ספורטאים מוסלמים נתקלו ב"בעיה" כשהיו צריכים להתמודד מול יריבים ישראלים בענפים השונים, ומצאה לכך כל מיני פתרונות. בין אם מדובר בהתחמקות מהמפגש בטענה לפציעה, מחלה או כל תירוץ אחר, או סתם סירוב ללחוץ יד לספורטאים מארץ הקודש לפני ואחרי המפגש.

לקראת טורניר הכדורגל האולימפי בקיץ 2024 ואליו העפילה הנבחרת של גיא לוזון, ובצל מלחמת "חרבות ברזל", בתקשורת הערבית תהו לפני הטורניר מה יעשו נבחרות ערביות אם יצטרכו לפגוש את ישראל בפריז? כעת, המציאות יצרה הזדמנות למפגש כזה. אם ישראל תעלה משלב הבתים, היא תפגוש את נבחרת מצרים. חזרנו לכתבת התחקיר שבוצעה במצרים, בנוגע למפגש אפשרי כזה.

בנובמבר האחרון ב"פילגול" המצרי נזכרו באליפות העולם האחרונה, שהועברה מאינדונזיה לארגנטינה בעקבות הפגנות נגד ישראל,  ובה השתתפה גם עיראק, ושאלו את ההתאחדות העיראקית אם נעשתה פנייה לפיפ"א כדי שנבחרתם לא תוגרל יחד עם ישראל לאותו הבית. "לא הגשנו בקשה כזו", מקור בהתאחדות העיראקית הבהיר. "אבל ההתאחדות האינדונזית הגישה, ולכן האליפות הועברה לארגנטינה. זה שלא הוגרלנו לאותו בית היה צירוף מקרים בלבד".

שאלה דומה הופנתה גם למשרד הספורט המצרי, והדובר מוחמד אל שזלי סיפק תשובה שונה: "בהחלט נשחק. אנחנו תמיד מעודדים את השחקנים שלנו לשחק ולנצח, זאת כדי שיוכלו להניף בגאווה את הדגל המצרי על חשבון דגל היישות הציונית. בסופו של דבר, כשאתה פורש, אף אחד לא יודע מה הסיבה לזה ומסר לא עובר. אף אחד לא שם לב שמצרים או מדינה ערבית אחרת פרשה מלכתחילה. אתה רק מקל על היריב לעלות לשלב הבא ומאבד הזדמנות להתחרות מבחינה ספורטיבית".

"לכן, תמיד נעודד את השחקנים להשתתף בתחרויות ספורט", המשיך אל שזלי. "ולהיות יותר מרוכזים, יותר נלהבים ויותר חזקים מבכל משחק אחר כדי להשיג ניצחון. להפך, אני מקווה שנתמודד מול ישראל ואני אצפה במשחק הזה כאוהד מצרי. אני אהיה בטוח ש-11 השחקנים שלנו יהפכו ל-11 לוחמים שמנסים לנצח".

אלא שלא כולם במצרים חושבים כמו אל שזלי. אחמד עאיד, אחד הקפטנים של הנבחרת האולימפית, לא היה מודע לאפשרות שיוכל להיפגש עם ישראל, ועל פי הדיווח, היה נסער מאוד לגלות זאת. "אני לא אשחק, אם המשחק הזה בכלל יקרה", הבהיר. "גם אם יוחלט לעלות לשחק, אני לא אעשה את זה. זאת העמדה הברורה שלי".

שחקן נוסף מהנבחרת המצרית, מוחמד מג`ריבי, שחקן שלא נכלל בסופו של דבר בסגל לאולימפיאדה, נשמע אחרת אז: "נעלה לשחק כמובן, ונדיח אותם. אני אהיה רעב לנצח במשחק הזה יותר מאשר בכל משחק אחר. אבל בסופו של דבר, זו החלטה של המאמן וההתאחדות לכדורגל ואני אעמוד בה. אבל אם ישאלו אותי כאחד השחקנים המובילים בנבחרת, דעתי תהיה לשחק ולנצח. אנחנו לא יכולים להיראות כאילו אנחנו מפחדים מהם מול כל העולם, צריך לשחק ולהביס אותם מול כל העולם".

הקשר המצרי, מוחמד שחטה, שנכלל בסגל, משאיר את העניין למקבלי ההחלטות: "נהיה חייבים להתייעץ לפני שנקבל את ההחלטה, אבל אני חושב שהיא תהיה בסופו של דבר. זה החלום שלי לשתתף במשחקים האולימפיים וזה יהיה קשה, אבל קודם נתייעץ. או שנפרוש, או שנעלה לשחק ונפרק אותם". עראבי באדר, שגם כן לא נכלל בסגל למשחקים האולימפיים, אמר אז: "אני מקווה שאזכה לכבוד להיות בטורניר. ניכנס למגרש עם דגל פלסטין ולא נלחץ את ידיהם אם חוקי הטורניר יאפשרו לנו, ואז נביס אותם".

הכתבה פורסמה בנובמבר 2013

אז בעוד בעיראק לא מתכוונים לשחק ובמצרים הדעות חלוקות, האם הנבחרות הערביות יכולות לבקש מראש לא להיות מוגלות נגד ישראל, כפי שאופ"א מנעה מרוסיה ואוקראינה להיות מוגרלות באותו בית מאז פרוץ המלחמה בחצי האי קרים ב-2014?

"אני לא חושב שזה אפשרי", אמר דובר משרד הספורט המצרי, מוחמד אל שזלי. "יכול להיות שיהיו הרבה נבחרות ערביות, אז יגבילו את כולן? זה אולי אפשרי בין מדינות עם סכסוך ישיר כמו רוסיה ואוקראינה או ישראל ופלסטין, אבל אין דבר כזה בדרגה שנייה. הם אפילו לא יסתכלו על המכתבים האלה אז אין טעם לשלוח אותם. חוץ מזה, מה אם נעלה מהבית וניפגש בשלב הבא? אי אפשר לשלוט בזה, נצטרף להילחם כדי לנצח ולהניף את הדגל המצרי".

אז מה התקווה של העולם הערבי? גם כאן מסתכלים על תקדים רוסיה-אוקראינה, שבו הרוסים הושעו מכל פעילות לאחר שפלשו למדינה השכנה, ומקווים כאן לתסריט דומה, שימנע מישראל לקחת חלק המשחקים האולימפיים. האם מצרים תוביל מהלך כזה? אל שלזי טען: "ייתכן מאוד שזה יקרה, ואני אפילו מקווה שכן. לא רק בספורט, אלא בכל תחום. ישראל לא צריכה להיות חברה במוסדות ספורטיביים, כי היא מונעת מספורטאים פלסטינים להתאמן ואת חייהם הרגילים. לכן אני מקווה שכן".

"מדינות ערב חייבות קודם כל לגנות את ישראל, כפי שקורה כעת, ובדיוק כפי שעשה למשל הפרלמנט הכווייתי", הוסיף הדובר המצרי. "יחד עם זאת נצטרך הרשעה בבית הדין הבינלאומי בהאג. אנחנו מסווגים את המעשים של ישראל כפשעי מלחמה כמובן, אבל צריכים שגם בית הדין הבילאומי יעשה את זה ואז נוכל לדרוש את הדחתם מפריז 2024 כמו שקרה עם רוסיה, דבר שהיה מובן מאליו".

כך או אחרת, נראה שהנוכחות של הנבחרת של גיא לוזון בפריז 2024 בהחלט מטרידה את העולם הערבי, וסביר להניח שמפגש ישראלי מול נבחרת ערבית יזכה לכותרות רבות, כשעל הפרק הרבה יותר מכדורגל, בתקווה כמובן לניצחון כחול לבן.