לפני חודשיים, באמצע חודש אפריל, איתי שכטר הבין שהוא חייב לתכנן את העונה הבאה, שבמכבי תל אביב הוא לא יישאר ושמעמדו של פטריק ואן לוון, שפחות מעריך אותו, רק הולך ומתחזק. החלוץ שמע מהחברים בצהוב, ולמעשה שומע כבר שנים, עד כמה הוא טוב לחדר ההלבשה ומשרה אווירה טובה, אבל רצה שיעריכו אותו גם מבחינה מקצועית, ולא רק כחביב הקהל.
כסף לא היווה שיקול, אבל החלוץ שיחגוג בעוד חצי שנה יום הולדת 35, ראה במשחקים האחרונים בליגה ובגביע שעדיין יש לו מה לתת. הצעות לבוא להיות שחקן מוביל במועדונים קטנים לא חסרו לו, אבל שכטר לא חשב לרגע לעשות עונת פרישה בהפועל נוף הגליל שבה גדל או לשוב למכבי נתניה, שגם ככה לא הביעה בו עניין. הוא רצה להגיע למועדון שירוץ לתארים ושנבנה להיות בצמרת.
בזמן עוד ישיבה לגבי דור מיכה, סוכנו של הקשר רונן קצב, שהיה בעברו סוכנו של שכטר, העלה את שמו של החלוץ. גם קובי מיכה, אבא של דור, אמר לאלונה ברקת על כמה שכטר יכול לשדרג. כמה שיחות עם אליניב ברדה סללו את הדרך, לא לפני שאלונה ברקת עשתה עוד כמה בירורים. הבעלים רצתה לדעת איך החלוץ התנהג כשישב על הספסל במכבי ת"א, ושמעה עד כמה הוא היה לויאלי למערכת, נטול פוזה ופרצופים.
המשא ומתן הכספי, כמו כל מו"מ, לא היה פשוט. שכטר אומנם לא מרוויח מיליונים כמו בעבר, לא היה בין חמשת המשתכרים הגבוהים ואולי אפילו לא בין העשרה, אבל גם הוא הבהיר שכסף לא מעניין. החלוץ טען שהפן הכלכלי היה פעם יותר משמעותי עבורו והוא רוצה להמשיך ולשחק במועדון הישגי. הוא ישתכר בסביבות 150 אלף דולר, סכום שיוכל לגדול במקרה של הישגים קבוצתיים. אגב, בחוזה בין הצדדים, אין אופציה להמשך ההתקשרות. אבל אם יציג יכולת טובה, אין סיבה שהוא לא יישאר לעונה נוספת.
בפוסט שכתב הבוקר, הודה שכטר ללא מעט אנשים, אבל שמט בכוונה את שמו פטריק ואן לוון. אגב, הוא לא היחיד במכבי תל אביב שלא הסתדר עם הסמכות המקצועית העליונה. בבירת הנגב דווקא אהבו את פוסט הפרידה של החלוץ. הוא לא ליכלך והשאיר דלת פתוחה, וגם אם הבטן התהפכה ורצתה להוציא הכביסה המלוכלכת, הוא ידע לשמור על זה בפנים (לפחות כרגע).
באופן כללי, בבאר שבע לא אוהבים להביא שחקנים ממכבי תל אביב. ולמרות זאת, הגעתו של שכטר וגם של דור מיכה היא קודם כל מסר, ודבר שני, מדובר בשני שחקנים שהצהובים היו אלה שהראו להם את הדלת. עומר אצילי, עוד אחד שנשלח הביתה, הביא אליפות למכבי חיפה, מיכה הניף גביע באנורתוזיס, ואם לא שכטר, כנראה שמכבי תל אביב לא הייתה זוכה בתואר העונה.
לגבי טל בן חיים ואבי ריקן, ברקת לא הייתה מוכנה לשמוע. העימותים של השניים עם שחקני באר שבע לאורך השנים, כמו ג'ון אוגו, ז'וסוואה או מרואן קבהא, והיחס של הקהל אליהם, לא היו עוברים. לעומתם, שכטר הוא שונה. כבר למעלה מחודש, עוד בחופשה בדובאי עם אשתו ליז, הוא סיפר שאוהדי באר שבע שולחים לו הודעות תמיכה ושהם מחכים לו.
בנוסף, אחת הבקשות של בעלת הבית היא שכל השחקנים יגורו בבאר שבע. עם זאת, ברקת, כאמא בעצמה, מבינה את הסיטואציה של שכטר עם ארבעה ילדים קטנים בבית ואחרי שנים במרכז, והיא תיתן לו הנחות. בחלק מהזמן הוא אומנם ישהה בבירת הנגב, אבל לא יצטרך לגור בה. אגב, הצעה דומה קיבל גם רועי גורדנה, אבל הוא העדיף להעביר את המשפחה לדרום.
ואיזו חולצה ילבש שכטר? בשיחות סגורות ועוד לפני החתימה, החלוץ כבר כבר התעניין מי לובש את מספר 9. מי שעשה זאת בעונה האחרונה היה איתמר שבירו, אך הוא לא מיועד להמשיך, אלא לצאת בהשאלה במקרה הטוב, כך החולצה צפויה להתפנות עבור הרכש.