הפועל באר שבע ומכבי ת"א נפגשו לעוד קרב על ההגמוניה בכדורגל הישראלי. שני המועדונים הגדולים האלה הגיעו לקרב הזה מנקודה נמוכה במיוחד. לאחר הדחתן מהמפעלים האירופיים, כל אחת מהן נפרדה זה מכבר משחקני הכרעה משמעותיים, וידאר קיארטנסון וטוני וואקמה.
העזיבה של הניגרי משמעותית הרבה יותר מבחינתי. לא זו בלבד, שוואקמה ידע לנפק עבור קבוצתו מספרים דו ספרתיים של שערים וכיבושים בכל שלוש עונות האליפות של ב"ש, אלא גם גרם למאמני היריבה כאב ראש לא קטן בדמות סגירה כפולה (דאבל אפ), ואפילו משולשת, ובכך איפשר חופש פעולה ליתר שחקני ההתקפה של הדרומיים לבוא לידי ביטוי. מספיק שתשאלו את מאמן גלאטסראיי, מולו וואקמה חגג בבכורה שלו בהרכב בטורקיה.
מנגד, קיארטנסון הגיע כרכישה היקרה בתולדות הכדורגל הישראלי. האיסלנדי הבקיע 32 שערי ליגה ב-63 משחקים בשנתיים שלו במכבי ת"א, אבל לא השפיע על הקבוצה כפי שהניגרי השפיע על ב"ש. בעוד אצל האלופה מי שמתחרה על המשבצת של וואקמה הם חן עזרא, בעל יכולת דריבל, מסירה וסיומת בעיקר מחוץ לרחבה ועדן בן בסט, חלוץ שמתופקד באגף, אצל מכבי ת"א אפשר למצוא את את איתי שכטר, שיוכיח את עצמו יותר ויותר ככל שמשחק ההתקפה יתבסס עליו יותר.
המכה הכלכלית שספגו שני המועדונים לא תבוא לידי ביטוי בליגה כאן, שכן לשתי הקבוצות יש את השחקנים הטובים בארץ, שיכולים לאפשר להם להמשיך להתמודד על ההגמוניה המקומית. וכך, עלו שני המאמנים, ברק בכר ו-ולדימיר איביץ' להתמודדות הכל כך מסקרנת, כאשר כל אחד מהם נתן דגש משמעותי על הפן המנטלי של ההתמודדות, אך גם לא זנח את הצד הטקטי.
מכבי ת"א, שהייתה לקבוצה היחידה שניצחה בטרנר וסדקה את החומה אשתקד, עלתה שוב בשיטת הרוטציה. לא ברור לי איך איביץ' לא מתחיל משחק כזה עם שחקנים כמו אלירן עטר, דור מיכה ועומר אצילי בהרכב. מדובר בשחקני הכרעה עם יכולות אישיות שאין עוררין עליהן.
אני לא מקבל את הטענה שהצהובים עייפים. בעידן המודרני ניתן להתאושש ממשחק בתוך שלושה ימים ולא הייתה בעיה אם הם לא היו משלימים 90 דקות. בכל מקרה, השלושה היו חייבים לפתוח ולהטביע חותם על המשחק כי עם איך שב"ש נראתה היום, מכבי ת"א בגלל ההרכב שבו פתח איביץ', הפסידה שתי נקודות ולא זכתה בנקודה.
למכבי ת"א יש את סגל השחקנים הטוב ביותר בארץ! לדעתי, המערך הכי נכון לצהובים הוא 4-2-3-1. הקבוצה מאוזנת, נתמכת בשני מגנים תוקפים (דסה וסבוריט. א.ג) במרכז ההגנה יש לה ארבעה שחקנים, בעוד בקישור דן גלזר עובר התקדמות מצוינת ויחד עם דור פרץ, השניים הופכים להיות ברגים משמעותיים מאוד במרכז השדה של מכבי ת"א.
בהתקפה יש לצהובים שלישייה ששווה אליפות: דור מיכה, עומר אצילי ואלירן עטר, כששכטר צריך להיות מתופקד בשפיץ. העובדה שקיארטנסון עזב, גורמת לכך ששכטר יודע שהוא החלוץ הראשון, וזה יעשה לו רק טוב כי הוא מסוג השחקנים, שצריכים לדעת שהמאמן נותן לו את השקט כחלוץ המוביל. זה ההרכב וזו השיטה שהכי תטיב עם הצהובים.
מכבי ת"א משופעת בטכניקה וכשאני מדבר על טכניקה, אני מדבר על יכולת המסירה תחת לחץ. אני לא בטוח שצ'יקו אופואדו הוא השחקן שיש לו מה לתרום למכבי ת"א. הניגרי זקוק לשטחים כדי לנצל את המהירות שלו, ועם כל החומר הזה היום, הצהובים קיבלו את הפועל ב"ש הכי פגיעה שראינו בשלוש השנים האחרונות. ב"ש עדיין מחפשת את עצמה והובילה 0:1 משער מקרי של אוגו.
שחקני המארחת השאירו לב גדול במגרש, אבל איכות לא הייתה שם. כדי לחזור ולהיות ב"ש המאורגנת שמניעה היטב את הכדור, ברק בכר יצטרך להביא מספר 8: שחקן כמו אובידיו הובאן, שיתופקד בעמדת 50/50 ויחבר בין הגנה להתקפה.
לכן, בשלב זה ברק בכר מחפש ניצחון בכוח. בהמשך הדרך לדרומיים יהיו שחקנים כמו ממן, מליקסון ועזרא שיוכלו גם להביא ניצחונות בסטייל, אבל בינתיים גם הוא מבין שהיכולת הזאת לא תספיק.