הגיע, זמני

טורניר מונטה קרלו, המחלק פרסים בסך 2.3 מיליון יורו, הוא מהיוקרתיים בסבב ה-ATP. התחרות נמנית על סדרת תשעה טורנירי המאסטרס, היא פותחת באופן רשמי את עונת החימר, משוחקת מול עשירי תבל בסמוך לחופי הריביירה המרהיבים, ובעיקר מדיפה ניחוחות של שיק וסטייל שמאפיינים את הנסיכות הקטנה והנודעת. לכן, כמעט מדי שנה לא מוותרים כל השחקנים הבכירים על התענוג והחשיבות שבטורניר. אלא שהשנה, דווקא טניסאי בכיר ביותר, השני בעולם, בחר לוותר למרות שלאחרונה עבר להתגורר בנסיכות שבה אין צורך לשלם מסים.

"זו בשורה כואבת למארגני טורניר ולאוהדיי, אך בעיקר לעצמי", אמר השבוע נובאק דיוקוביץ', שפרש ממונטה קרלו בשל פציעה קלה בברכו. פציעה ופרישה שכזו אינן מהוות סיפור גדול בדרך כלל, אך כעת הן מדכדכות במיוחד. כי נולה הוא הטניסאי החם והמעניין בעולם. הוא מחזיק ברצף של 26 ניצחונות, ביניהם ארבעה טורנירים, כולל אוסטרליה, אינדיאן וולס וקי ביסקיין (מיאמי). במהלך רצף זה גבר שלוש פעמים על רוג'ר פדרר וניצח פעמיים את רפאל נדאל. "אלה ארבעת החודשים הטובים בחיי", תיאר השבוע את מצבו ותחושותיו, כשהוא גם מכליל במסגרת האושר וההצלחה את הזכיה בגביע דייויס עם נבחרת סרביה בדצמבר. "החוכמה הגדולה היא להמשיך במומנטום הזה", הוסיף הסרבי. "ולכן עונת החימר הקרובה כה חשובה, במיוחד לנוכח העובדה שבשנים האחרונות הישגיי על חימר לא היו הצלחה גדולה".

דיוקוביץ', בדומה לפדרר, אמנם גדל על המשטח האדום והאיטי, אך כמו השווייצרי גם הוא חש בנוח יותר דווקא על מגרשים מהירים. אולם בעוד פדרר כבר שש שנים טניסאי החימר השני בטיבו בעולם, ג'וקו כמעט לא רשם הישגים משמעותיים על המשטח האיטי. עד לאחרונה זה לא נחשב לסיפור גדול כשלעצמו כי הסרבי גם לא ממש הצטיין על יתר המשטחים. אך כעת, משהפך לטניסאי החם והמצליח בעולם, עונת חימר מוצלחת תסייע למטרתו להפוך לטניסאי המדורג ראשון בעולם בהמשך השנה. לכן יהיה מעניין כל כך לעקוב אחר ביצועיו בסוף החודש בבלגרד, ולאחר מכן במדריד, רומא ופאריס (רולאן גארוס). אם בארבעת הטורנירים הקרובים יציג יכולת שתתקרב לזו של ארבעת הטורנירים האחרונים, אז בכירותו של נדאל בטבלת דירוג ה-ATP עומדת על בלימה. במיוחד לקראת ווימבלדון וסבב ה-us open, כולם משטחים מהירים עליהם דיוקוביץ' רושם לאחרונה יכולת כמעט חסרת תקדים.

האפשרות שנדאל יאבד את הבכורה לג'וקו, ולא לפדרר, נראתה דימיונית עד לפני שמונה חודשים. הטניסאי הסרבי לא זכה בתשעה מתוך עשרת הטורנירים הראשונים ב-2010, כשהוא מפסיד בין היתר לפיליפ קראינוביץ' (מדורג 330 בעולם) ולברנרד טומיץ' (291) במשחק ראווה. דיוקוביץ' היכה יותר דאבל-פולטס מאייסים ופיטר את מאמנו טוד מרטין. אלא שכשחזר למאמנו הקודם, מרייאן ואיידה הסלובני, הוא קיבל החלטה. "להיות מחויב יותר, להתמקצע, לרדת לפרטים הקטנים, להתאמן יותר, להשגיח על תזונה, ועל איזון בין אימוני כושר לאימוני טניס" - כך סיפר ואיידה לידידו הקרוב עודד יעקב, בעבר מאמן נבחרת הדייויס של ישראל. דיוקוביץ' היה בעיצומן של שלוש שנים די מאכזבות, בהן לא להעפיל לגמר גרנד סלאם בודד, וזאת לאחר שזכה באליפות אוסטרליה הפתוחה כבר בגיל 20 וחצי.

פוטנציאל לטניס משובח תמיד היה לנולה, אתלט (1.88 מ') השולט בכל סוגי החבטות ונע נהדר על המגרש. אולם בנוסף להגשה שהתקלקלה תחת מרטין, סבל דיוקוביץ' מסיבולת בעייתית וסף שבירה מנטלי נמוך. מול פדרר ונדאל המאזן שלו בין השנים 2008-2011 היה 19-9 ונראה היה כי יריביו העיקריים הם אנדי מארי, רובין סודרלינג וחואן מרטין דל פוטרו, שהתחרו איתו על המקום השלישי בעולם. "דיוקוביץ' מוכשר מהם ללא ספק, אך המחויבות שלו לטניס הייתה פחותה בשנים האחרונות", מציין יעקב. בתקשורת הבין-לאומית פורסם לא מעט על בילוייו התכופים ואפילו על משבר נפשי שהשחקן טען שעבר בשנה האחרונה.

אלא שבאליפות ארה"ב האחרונה הגיע המפנה. בסיבוב הראשון דיוקוביץ' כמעט הפסיד לבן ארצו ויקטור טרויצקי, שהוליך עליו 1:2 במערכות ואף שבר את ההגשה שלו בתחילת המערכה הרביעית. אך הסרבי הבכיר ניצח לבסוף 5:7 ו-3:6 בשתי המערכות האחרונות והמשיך עד לגמר, לאחר שבחצי ניצח את פדרר בחמש מערכות. נדאל, בשנת קריירה, אמנם זכה להניף את הגביע, אך דיוקוביץ' המשיך מניו יורק לניצחון באליפות סין הפתוחה ובחצי גמר גביע דייויס עם נבחרת סרביה, שגברה על צ'כיה 2:3. "גמר הדייויס מול צרפת בסיום השנה היה אולי האירוע המשמעותי בחיים המקצועיים של דיוקוביץ'", מציין דודי סלע, ידיד ויריב של ג'וקו בשש השנים האחרונות בסבב. "עבור מדינה כמו סרביה לזכות בגביע דייויס היסטורי על אדמתה היה הישג מטורף, ודיוקוביץ' היה הגיבור כשניצח בשני משחקי היחידים שלו. אני חושב שזה נתן לו בטחון עצום והראה לו שהוא באמת מסוגל להתחרות ולנצח ברמה הכי גבוהה בעולם".

דבר נוסף שהניצחון בגמר הדייויס בדצמבר העניק לדיוקוביץ' זו אפשרות להיכנס לעונת 2011 כשהוא בשיא הכושר, הפיזי ובעיקר המנטלי. "בעוד שכל הטניסאים פתחו את העונה אחרי פגרה של יותר מחודש, דיוקוביץ' המשיך להתאמן ולשחק עם נבחרת הדייויס ובגלל שהוא ניצח הוא פשוט הגיע לעונה הנוכחית בטירוף", מסביר סלע. הטירוף התחיל להתבטא במלבורן, שם זכה בגרנד סלאם לאחר שלוש שנים נטולות תואר באמת גדול. הוא הפסיד מערכה בודדת ובחצי הגמר מחץ את פדרר בשלוש מערכות. הוא דרס את רוג'ר שוב בגמר דובאי פחות מחודש לאחר מכן. בטורניר הבא, באינדיאן וולס, ניצח שוב את פדרר בחצי הגמר ולאחר מכן את נדאל בגמר. הספרדי המדורג ראשון בעולם שוב נכנע לדיוקוביץ' בגמר מיאמי בתחילת השבוע. "כנראה שהצלחה מגיעה עם הזמן, ועם עבודה קשה ומחויבות", השיב דיוקוביץ' כשהתבקש להסביר את הדומיננטיות שלו בארבעת החודשים האחרונים. "ניקיתי את הראש מכל מיני דברים והתחלתי לארגן את חיי טוב יותר על המגרש ומחוצה לו. היום אני שחקן טוב יותר פיזית, מנטלית ורגשית".

בהיבט הטכני, בנוסף לתנועה ולבק-הנד שתמיד היו מופתיים, שיפר דיוקוביץ' מאוד את הפור-הנד ובעיקר את הסרב, והפך את הריטרן שלו (חבטת ההחזרה לסרב) לטובה ביותר בעולם הטניס. הוא מוליך את סבב ה-ATP עם 43% ניצחונות במשחקונים בהם הוא לא מגיש ומנצח 59% מהנקודות בהן יריבו מגיש לעברו סרב שני. "אלה נתונים פשוט מטורפים ובהתחשב בכך שגם ההגשה שלו מצוינת, ברור מדוע הוא לא מפסיד", מסביר סלע, שמעריך כי "עוד השנה יהפוך דיוקוביץ' לטניסאי מספר אחת בעולם". דדי יעקב נוטה להסכים, אך מעלה את שאלת השאלות בנוגע לדיוקוביץ' ועתידו: "אני מעריך שהוא יהיה מס' 1, השאלה היא כמה זמן הוא יישאר שם".