תחילת המשחק של מכבי ת"א מול קאזאן היוותה המשך ישיר לניצחון על פנרבחצ'ה ביום שלישי. הצהובים הגיעו במומנטום חיובי ועם ביטחון, הספסל עמד ועודד החל מהשנייה הראשונה. חיוכים נראו בין השחקנים - לחשוב מה שניצחון אחד עושה לקבוצה. הרבע ראשון היה חלומי - 25 נקודות עם חמש שלשות יצרו יתרון מהיר בציפייה למשחק בשליטת מכבי ובסקור גבוה כמו שהיא רוצה.
מנגד, קאזאן היא קבוצה אפורה שלא תתחרה על הטופ 8. ללא אתלטיות ואינטליגנציה היא נשענת על שחקן אחד גדול ככל שיהיה - קית' לנגפורד, שהפעם לא הספיק. גם לנגפורד עצמו, שלפני המשחק התעסק בנקמות, היה בינוני עד סוף הרבע השלישי. לקראת הסיום, הוא לקח את המשחק עליו והחזיר את קאזאן לעניינים. אך גם יתרון של 4 נקודות לא הספיק לרוסים, שקיבלו מיד שתי שלשות ועוד שתי פעולות גדולות של ווימס והמשחק נגמר לטובת מכבי.
רוטציה קצרה
ללא גאודלוק, שנעדר משחק שני ברציפות (ומכבי מנצחת...), גל מקל שיחק 2 דקות בלבד וסילבן לנדסברג חזר מפציעה עם 5 דקות, הקבוצה נראתה יותר שקטה. שחקנים מרגישים ביטחון במקום שלהם, יש להם מקום לטעות ולפעמים רוטציה קצרה משחקת לטובת הקבוצה, כששאר השחקנים משחקים 30 דקות ומעלה, ויודעים לקחת את האחריות אליהם.
דווין סמית'
אנשי מכבי צריכים להודות לאלוהי החוזה שהשאיר את סמית' במכבי. על פי פרסומים מהקיץ, המטרה הייתה לפצות אותו כדי שלא ימשיך בגלל הפציעות הרבות מהם הוא סבל. אבל החוזה הגדול השאיר אותו במכבי ואיזה קלאס של שחקן. משחק בשבוע עושה לו טוב. 34 דקות, שקט נפשי, שלשות כשצריך, ובעיקר שתי פעולות של משחק. אחת - חטיפה מהיד של קוסטאס קאימקוגלו אחרי ריבאונד התקפה, ושתיים - גג שהכריע את המשחק לטובת מכבי.
תמונת מצב עכשווית
אחרי 8 מחזורים מכבי עם ארבעה ניצחונות והפסדים - כמו שאומרים אצלנו "קבוצת מרכז טבלה". מצד אחד, מכבי עברה מוקשים ומכשולים כמו ז'לגיריס וקאזאן בחוץ עם הצגה אחת גדולה על פנר, אך מצד שני ספגה הפסדים בבית לריאל מדריד וברצלונה - קבוצות שמתחרות על הטופ 8. כנראה שבסוף הסיבוב הראשון נדע יותר מגמות על היורוליג במתכונתו הנוכחית ומי שייכת לאן, ובכפוף לשינויים שעוד יעשו. ביום ראשון, הסופר קלאסיקו שלנו מכבי תל אביב מול הפועל ירושלים.