לילה ראשון בלי בראיינט: לברון ספד בגרון חנוק

הלייקרס עלו לשחק בפעם הראשונה מאז הטרגדיה הנוראה ורגע לפני, ערכו טקס מרגש עד דמעות. ג'יימס: "הלילה הזה הוא חגיגה לכבוד הדם, הדמעות, היזע והגוף השבור שקובי נתן למקום הזה במשך 20 שנים". כרוז הקבוצה הציג את כל השחקנים בתור 'קובי בראיינט'

מערכת אתר ערוץ הספורט
שנה גודל פונט א א א א

(בווידאו: הנאום המרגש של לברון ג'יימס)

חמישה ימים אחרי הטרגדיה הנוראה שגבתה את חייו של קובי בראיינט, בתו ג'יאנה ושבעה אנשים נוספים, ב-NBA בכלל ובלוס אנג'לס לייקרס בפרט עדיין מנסים לאסוף את השברים. הלילה (בין שישי לשבת), בפעם הראשונה מאז האסון, חזרו הלייקרס לשחק כדורסל כשאירחו את פורטלנד. עוד קודם לכן, המועדון ערך טקס מיוחד לזכרו של האגדה שהלכה לעולמה, האיש ששיחק 20 שנה במדים הצהובים-סגולים ובין שלל ההישגים, זכה בחמש אליפויות.

באופן צפוי, אותו טקס היה מרגש עד דמעות, ואפשר להניח שאף עין לא נותרה יבשה בסטייפלס סנטר. לברון ג'יימס, אנתוני דייויס ושאר שחקני הלייקרס לא הסתירו בעצמם את הדמעות, וג'יימס אף ספד לקובי כשהוא בגרון חנוק.

עוד לפני הדברים של כוכב הלייקרס בהווה, הזמר אשר ביצע את “Amazing Grace”, וברקע המחוות המרגשות שהתרחשו ברחבי העולם בימים האחרונים. לאחר מכן הוקרן סרטון לצלילי נגינת צ'לו שבו קובי עצמו מספר על הדרך שעשה עד אשר הפך אגדה. בסיום, כמובן, בוצע המנון ארצות הברית - ובמהלכו לברון ואחרים "התפרקו".

ואז, הגיע הרגע שרבים חיכו לו - דברים פומביים ראשונים של לברון ג'יימס מאז האסון. כשהוא חנוק מדמעות, לברון הקריא את כל שמות ההרוגים בהתרסקות המסוק ובכריזמה א-לה קובי פתח: "'משפחת הלייקרס, כתבתי משהו לכבוד הרגע הזה, אבל האמת היא שאני 'אמכור' אתכם אם אקריא מה'חרא' הזה, אז אדבר ישר מהלב. אני יודע שקובי, ג'יאנה, ונסה וכל המשפחה מודים לכם מעומק הלב. כשאני מסתכל מסביב על האולם, כולנו שבורי לב, כואבים, וכשעוברים דברים מסוג זה - הדבר הכי טוב הוא להישען על הכתף של אנשי משפחה. שמעתי על 'משפחת הלייקרס' לפני שהגעתי לפה, על כמה זו משפחה, וזה לחלוטין מה שראיתי בשבוע האחרון - לא רק מהשחקנים ומהארגון, אלא מכולם. תודה לכם מעומק הלב".

לברון המשיך: "אני יודע שבעתיד תהיה הלוויה, אבל הלילה הזה הוא חגיגה. חגיגה לכבוד הדם, הדמעות, היזע והגוף השבור שקובי נתן למקום הזה במשך 20 שנה. אנחנו חוגגים את הילד שהגיע לפה בגיל 18, פרש בגיל 38 והפך לאבא הכי טוב שיכול להיות בשלוש השנים האחרונות. במילותיו של קובי - 'ממבה אאוט', אבל במילותינו שלנו - לא נשכח אותך, אח שלנו".

אחרי הדברים המרגשים הללו בוצעה הצגת השחקנים של הלייקרס, וכרוז הקבוצה הציג כל שחקן ושחקן בתור 'קובי בראיינט'. ואז, אחרי כל הדמעות, גם מהצד של אנשי פורטלנד, איך לא, התחיל משחק כדורסל...