השמש שוקעת: הקריסה של דראגן בנדר
כבר חצי עשור שדראגן בנדר נהנה ממכונת יח"צ משומנת ונחשב לפוטנציאל ענק, אבל הוויתור של פיניקס עליו השבוע הוא הבנה ששום דבר עדיין לא יצא ממנו, וספק אם ייצא
לכל דראפט יש את השניים-שלושה כוכבים הגדולים שלו. אלה שכולם מדברים עליהם כשהם עדיין בקולג', אלה שכולם יודעים שיירדו מהלוח, בסדר כזה או אחר, במקומות הראשונים של הערב.
המצב הזה הופך את הבחירה מספר 4 למקום בו אפשר לעשות את "גניבת" הדראפט הראשונה של אותה עונה. מבט לאחור מראה שבהרבה מקרים בעשור וחצי האחרונים, בבחירה מספר 4 חיכה שחקן מצוין, לעיתים קרובות ברמה של אלה שלפניו (או לפחות קרוב אליהם), אבל עם פחות הייפ מהם.
הנה כמה מהשמות שנלקחו במקום הרביעי בדראפט ב-15 השנים האחרונות: כריס בוש, שון ליבינגסטון, כריס פול, מייק קונלי, ראסל ווסטברוק, טייריק אוואנס, טריסטן תומפסון, ארון גורדון, קריסטאפס פורזינגיס וגם... דראגן בנדר, שהשבוע הודיעה פיניקס כי לא תממש את האופציה עליו, מה שיהפוך אותו לשחקן חופשי בקיץ הקרוב וכמעט בוודאות יוביל לפרידה שלו מהסאנס.
וכיוון שבנדר עדיין קרוב לליבנו, בואו ננסה להבין מה השתבש בדרך, האם היה צ'אנס שמשהו אחר יקרה ולא פחות חשוב, האם עוד יש לדראגן בנדר תקווה להפוך לשחקן NBA לגיטימי.
כל חובב ספורט בישראל זוכר איך בעונת 2015/16, היחידה של בנדר במדי מכבי תל אביב, זרם הסקאוטים והג'נרל מנג'רים שהגיעו לישראל על מנת לחזות בילד הפלא הקרואטי היה בלתי נגמר. השמועות לגבי המקום בו ייבחר והקבוצה שתיבחר בו השתוללו אבל שני דברים היו ברורים לכולם: בנדר ייכנס לדראפט 2016 ובנדר יירד מהלוח באחת מחמש או שש הבחירות הראשונות.
בסופו של דבר, אחרי שפילדלפיה בחרה בבן סימונס, הלייקרס לקחו את ברנדון אינגרם ובוסטון זכתה בג'יילן בראון, שלושה שחקנים שכבר היום הם כוכבים גדולים בליגה ולשלושתם עתיד סופר מבטיח, הקבוצה שהימרה על בנדר הייתה פיניקס.
הג'נרל מנג'ר ריאן מקדנה, שפוטר בחודש שעבר, שבוע לפני תחילת העונה, לא התרגש מכך שבנדר בקושי הסתדר בעירוני רמת גן מהליגה הלאומית כשהיה בן 16 וחצי. גם העובדה שבעונה שלו עם מכבי תל אביב הוא קושש דקות לא רק ביורוליג (שבע הופעות, 10.5 דקות ו-2.1 נקודות למשחק), אלא אפילו בליגת העל (26 משחקים, 13.5 דקות, 5.6 נקודות), לא הטרידו את ה-GM, שבעיקר ראה לנגד עיניו יהלום בלתי מלוטש בגובה 2.16, עם יכולת לקלוע מבחוץ ותנועה מהירה לסל שהייתה בלתי ניתנת לעצירה ברמת הנבחרות הצעירות. הוא חלם, כמו רבים, על קריסטאפס פורזינגיס 2.0.
אחרי הניסיון המר של דטרויט עם בחירתו של דארקו מיליצ'יץ' ב-2003, שאר קבוצות הליגה נזהרו מאוד וכולם חששו במידה מסוימת שבנדר נהנה מעודף יח"צ. זה לא תמיד נכון. במקרה של לוקה דונצ'יץ' למשל, היו חששות דומים וכצפוי, הם מתגלים כשטותיים ביותר. אלא שדונצ'יץ' היה כוכב באירופה ובנדר? הוא באמת חי בעיקר על היח"צ.
הקרואטי הצעיר, שהחודש יחגוג בסך הכל את יום הולדתו ה-21 יש להזכיר, גדל באקדמיה של ניקולה וויצ'יץ' במולדתם של השניים ואחר כך חבר אליו במכבי. הוא היה פרויקט אישי של וויצ'יץ'. קרואטי, גבוה, עם עתיד מבטיח ב-NBA, בדיוק הדבר שחמק כל הקריירה מכוכב העבר הנהדר.
אלא שכמו שלמדנו לא פעם בשנים האחרונות, יכולותיו של וויצ'יץ' כמנהל מקצועי ויכולותיו בזיהוי כישרונות צעירים לא ממש תואמים לרמה האדירה שהוא סיפק בימיו על הפרקט. בהובלתו, בנדר זכה לאקסטרה אימונים, למעטפת אישית, למאמנים שהתאימו לו וידעו שהמטרה היא שהוא יתפתח אצלם. הכל כדי להפוך אותו לבחירת דראפט גבוהה.
תחת וויצ'יץ', נבנתה סביב בנדר בועה גדולה, שנופחה ונופחה במשך כל שנותיו כנער. לצערם של כל המעורבים, האוויר החל לצאת מהבועה מהר מאוד ברגע שהסטטוס של בנדר הפך מ"הבטחה" ל"תתחיל להראות שאתה באמת שווה משהו". השבוע, עם ההחלטה של פיניקס לוותר עליו, יכול להיות שהבועה הזו התפוצצה סופית (במקביל, יוסטון ויתרה על אופציית השחקן של מרקיז כריס, עוד כישלון שהסאנס בחרו במקום השמיני של אותו דראפט. מיד אחרי כריס נבחרו יקוב פולטל, דומנטאס סאבוניס וטוריאן פרינס. איזה בזבוז).
בנדר לא הסתדר בפיניקס לרגע. הפסדים נערמו בכמויות מסחריות במסגרת ה"פרוסס" גרסת המדבר, עמדת המאמן לא הייתה יציבה, כאשר ארל ווטסון איבד את תפקידו שלושה משחקים אל תוך העונה שעברה לטובת ג'יי טריאנו, שהוחלף בקיץ באיגור קוקושקוב וכמו שאפשר להבין ממקרה כריס ומעוד כמה מקרים (טיילר יוליס שנבחר בדראפט של בנדר במקום ה-34 ואחרי שנתיים עם הסאנס עבר העונה לשיקגו, או ג'וש ג'קסון, שנבחר גם הוא במקום הרביעי, שנה אחרי בנדר ואומנם משחק לא רע, אבל גם לא הפך לכוכב גדול בינתיים), פיניקס פספסה לא מעט בדראפטים האחרונים.
התרבות בסאנס לא הייתה בריאה עבור שחקן שגם ככה ספק אם באמת יש בו את מה שצריך כדי להיות שחקן NBA איכותי או שמא הוא בעיקר חי על אותו הייפ: "כמובן שהייתי שמח אם הקבוצה הייתה מממשת את האופצייה עליי, אבל לא אתן לזה לעצור אותי. אני עדיין רוצה להגיע למטרות שלי, בפיניקס או בכל מקום אחר", אמר בנדר הממורמר השבוע. עכשיו הוא גם צריך להעביר עם פיניקס עוד כמעט עונה שלמה, גם היא רוויה בהפסדים ותבוסות. לא נראה שהעסק הזה הולך למקום חיובי במיוחד ויכול להיות שהוא ייכלל באיזשהו טרייד בקרוב.
כי על כל מיליצ'יץ' שהפך לבאסט היסטורי והושלך ממקום למקום, יש קבוצות שמאמינות שהן יכולות למצוא איזה מיני ויקטור אולדיפו, כזה שברגע שנכנס לסיטואציה הנכונה עבורו, שדרג את המשחק שלו עשרות מונים. לבנדר, אם בכל זאת ימצא את מקומו וישפר את הממוצעים הדי עלובים עד כה (5.4 נקודות ו-3.7 ריבאונדים ב-21.1 דקות משחק על פני 125 הופעות), יש אפשרות להעביר ב-NBA עוד עשור וחצי.
הבעיה היא שקודם כל בנדר צריך להראות משהו שעד עכשיו, בארבע עונות וקצת של קריירת בוגרים מאז שעזב את קרואטיה, בישראל וב-NBA, הוא לא ממש הצליח להראות: שהוא מסוגל לשחק כדורסל ברמה סבירה ומעלה גם אם הוא לא מתחרה בבני גילו וכולם בני 18 ומטה. האם הוא מסוגל? ימים יגידו.