יילך? יו"ר הוועד האולימפי, צבי ורשביאק: אולי הגיע זמני לעזוב

רגע אחד אחרי האכזבה העצומה משיוט המדליות של לי קורזיץ, ישראל מצאה את עצמה ללא שום מדליה (בהנחה שבהתעמלות אומנותית הנציגות שלנו לא יצליחו להגיע אל הפודיום) מלונדון. כעת, החל הקרב הגדול של העסקנים, שינסו להטיל את האחריות אחד על השני ולהסביר מדוע דבר לא עבד, פרט למה שהיה בתחום אחריותם.

• כל החדשות, כל הסיפורים וכל טבלאות המדליות, כאן בעמוד לונדון 2012

מי שאמור לספוג את כל האש הוא ראש הוועד האולימפי, צבי ורשביאק, אך בראיון ל-103FM, העסקן הוותיק הבהיר למי הוא מחוייב: "המחוייבות שלי היא קודם כל לעצמי", הדהים ורשביאק, "כספי ציבור? אפשר לחשוב מי זה הציבור, רוב הכסף מגיע מתרומות מחוץ לארץ. נתנו לספורטאים את כל התנאים הנדרשים ולא היתה הצלחה, אז אולי באמת יכול להיות שהגיע הזמן שאלך הביתה".

בניסיון להסביר מה צריך לעשות בכדי להגיע להישגים טובים יותר, אמר היו"ר: "הדבר הראשון שצריך לעשות זה להרחיב את הפירמידה. מהפכה לא תתבצע תוך שלוש-ארבע שנים, אלא שש-שבע שנים. כל מהפכה בספורט מתחילה בגיל צעיר ואת הפירות רואים רק מאוחר יותר. על מנת להרחיב את הספורט צריך להתחיל מגיל קטן, ואני לא מסוגל לבד לעשות את זה. אין לנו את כל הכספים הנדרשים".

יו"ר איגוד השייט, יהודה מעיין: ''האיגוד נכשל. יש לנו בעיה של מחוייבות, ופרט לקורזיץ, לא ראיתי את זה מהספורטאים שלנו. צוברי הביא תוצאה בלתי מתקבלת על הדעת, גידי וערן קרסו כבר בהתחלה ונשארנו עם גיל ו-ורד שהראו יכולת בינונית. היו לנו את כל התקציבים, אבל לא הצלחנו. אולי השייטים היו צריכים להתאמן יותר, כמו האוסטרלים שנמצאים בווימות' להכנה של 5 חודשים. אין לי טענות לקורזיץ, היא עשתה כל מה שאתה יכולה מכל הבחינות. צריך לעשות מהפכה כללית בכל הנושא האולימפי, כי הוועד האולימפי נכשל וצריך לקבל החלטות".

"אולי צריך לשנות את המבנה של התאחדויות הספורט ולתת יותר כח לאיגודים", הוסיף מעיין. "גם אם היינו לוקחים מדליה, עדיין היינו צריכים להשתפר כאיגוד ולחלק את הכספים בצורה אחרת. אני לא מועמד לראשות הועד האולימפי. אם תנועת הפועל תרצה שאהיה מועמד, הם יודעים מה לעשות. צריכים לעשות שינויים גם ביחידה לספורט הישגי, כי כרגע עובדים שם יותר לרוחב מאשר לעומק".

המנהל המקצועי של נבחרת השייט, גור שטיינברג, הוסיף: "מגיע לקורזיץ המון הערכה על ולא רק על היום. היא מימשה את הפוטנציאל ועשתה הכנה טובה, אבל לצערנו הרוחות היו חלשות וזה מה שעשה את ההבדל בשיוט. לי היא ספורטאית היחידה שלנו בשייט שהביאה את היכולת שלה לידי ביטוי. חוץ ממנה, כל מי שהתחרה בשייט הפגין יכולת נמוכה והיה רחוק מהמקסימום שלו. אני אחראי על ההכנות באופן אישי, ולא מהיום, ובכל האולימפיאדות האחרונות עשינו מדליה. אני לא מכחיש שחשבתי שאנחנו מגיעים עם נבחרת חזקה. הרגשתי שאני יודע איך צריך לעשות הכנות למשחקים, אבל השגנו פחות מהציפיות".

"הרבה פעמים בדקתי את עצמי ושאלתי את עצמי אם אני יכול לעשות יותר", המשיך שטיינברג. "בשנה האחרונה עשיתי הכי טוב שאני יכול ואני חושב שההתנהלות שלנו הייתה סבירה ולא מקסימלית. בטווח הארוך, לא עובדים אצלנו על המקסימום ובגלל זה ראינו נבחרת חלשה יותר מהפוטנציאל שהיה לה".

ראש המנהלת לספורט הישגי, גילי לוסטיג: "המטרה העיקרית היתה לשמור על רצף הזכיות במדליה ולא עמדנו במשימה. אני חושב שכל הספורטאים שהגיעו הנה היו ראויים ועשו תהליך הכנה תובעני ואני גאה בהם ומוריד בפניהם את הכובע על שניסו לעשות כל שיכלו. ברור שאנחנו מאוכזבים. היו 4 מועמדים למדליה מהשייט, וזה רגע עצוב בשבילי. אני רואה את עצמי אחראי לזה וזה כואב. אלו ספורטאים שהוכיחו את עצמם באליפויות עולם ואירופה ולא נהסס לבדוק הכל לעומק. היינו משלחת איכותית מאוד ולא הצלחנו לחזור עם מדליות, כך שזו אכזבה".

במקביל, היו גם כאלה שבאמת כאבו את כשלונה של קורזיץ, כמו מדליסט הזהב מאולימפיאדת אתונה, גל פרידמן. "בחלומות הכי רעים שלי לא חלמתי על כזה דבר", אמר פרידמן לאתר ערוץ הספורט. "לא האמנתי למה שראיתי. זה גרוע מאוד. חשבתי שלי תזכה בכסף או בארד במקרה הרע. היא היתה במצב מצויין כל השבוע ופתאום משהו בלתי מובן קרה לה".

"הייתי המום כשצפיתי בזה, וזה פשוט עצוב", סיכם. "אני בטוח שכרגע היא רוצה רק שקט, אחרי שידעה שכל המדינה צפתה ושברגע האמת היא לא הצליחה. זהו צומת דרכים לספורט הישראלי, כי אם לא תהיה הפתעה יוצאת דופן זו תהיה האולימפיאדה הכי גרועה מזה עשורים.  בחלונות הגבוהים צריכים להגיע למסקנות".