30 שנים ליברפול מחכה לרגע בו תזכה באליפות אנגליה. 30 שנים בדיוק עברו מאז הפעם האחרונה שהיא עשתה זאת ואם מישהו היה אומר לאוהדים האדומים שהם ייאלצו לחכות את פרק הזמן הזה כנראה שהיו מתפוצצים מצחוק. 1:2 באנפילד על קווינס פארק ריינג'רס בתוספת 3:3 של הרודפת אסטון וילה מול נוריץ' פתחו את האות לחגיגות והקפת אליפות אחרונה בהחלט עד עצם היום הזה.
ליברפול נהנתה מסגל עמוס בכוכבים שגם היו חלק מהזכיות בגביע אירופה לאלופות בתחילת שנות השמונים. ברוס גרובלאר בשער, פיטר בירדסלי, איאן ראש בחלק הקדמי, מלך השערים באותה עונה ג'ון בארנס וכמובן קני דלגליש בתפקיד שחקן מאמן. לחבורה הזו הצטרף רוני רוזנטל במארס והיה אחד מהמפתחות של הרדס במאני טיים של העונה. כל אלה התחברו לאליפות 18 במספר ושביעית בעשר שנים ואף אחד לא חשב שזו תהיה האחרונה.
"כמובן שיצאנו לחגוג בערב של הניצחון, אבל בימים ההם היינו יוצאים ברוב הערבים ממילא", נזכר בארנס. "כן, זכינו באליפות ונהננו מזה, אבל עשינו זאת כל כך הרבה פעמים והדרך של ליברפול הייתה להישאר מרוכזת ולנסות לעשות זאת שוב בעונה שלאחר מכן. אני מניח שאם היינו יודעים שזו הפעם האחרונה היינו מתענגים עליה יותר".
"זה הרגיש כמו משהו שהשגנו בכל שנה. אני חושב שלקחנו את האליפות הזאת כמובנת מאליה", סיפר הסטטיסטיקאי של ליברפול ג'ד ראה. "זה מעולם לא היה עניין של האם אנחנו יכולים לזכות באליפות אלא מתי נעשה זאת".
"כמועדון, לא ראינו את זה מגיע", הודה אחד מכוכבי האליפות יאן מולבי. "נכון, אם מסתכלים על הסגל שהיה לנו אפשר להגיד שהיינו צריכים כמה תוספות, אבל 30 שנה ללא אליפות? אף אחד לא חשב שזה מה שייקרה. ההיסטוריה הכתיבה לנו שאם אנחנו לא זוכים באליפות, נעשה זאת בשנה שלאחריה. לא חשבנו שזה נגמר אחרי שארסנל נישלה אותנו מהכתר ב-1991".
ומאז אותה אליפות, ליברפול ידעה שלל רגעי אושר והרבה שברוני לב וכמעטים. אם נגיף הקורונה לא היה תוקף, יכול מאוד להיות שכבר בחודש שעבר הרדס היו מאפסים את הספירה וה-28 באפריל לא היה נחשב לתאריך חשוב עבורם וכעת כל מה שנותר להם זה לקוות לחזרת הליגה והשלמת המשימה של יורגן קלופ וחניכיו.