השבוע האחרון היה אחד המאושרים בחייה של פולינה מאליק. שחקנית הכדורעף הישראלית (23) שמשחקת כמצליבה בקבוצת רסינה האיטלקית, נבחרה לשחקנית המצטיינת במשחק המכריע בניצחון קבוצתה במשחק פלייאוף העלייה לליגה האיטלקית הראשונה – אחת מליגות הנשים החזקות בעולם. מספר ימים לאחר הישג השיא בקריירה של שחקנית הכדורעף בת ה-23, מאליק שבה לארץ, ורגע לפני ההכנות של מוקדמות הנבחרת לאליפות אירופה, מאליק דיברה היום (חמישי) עם מערכת ערוץ הספורט.
אז איך נראה מסלול הקריירה שלך, שבסופו הגעת לאיטליה?
אני גדלתי בקבוצות האקדמיה בוינגייט בנוער. בהמשך, אחרי עונה אחת במכבי חיפה החלטתי לצאת לחו''ל, וחתמתי באאכן מהליגה הגרמנית. אחרי גרמניה מצאתי את עצמי את בפינלנד, ומשם עשיתי את המעבר לרסינה, הקבוצה שאני משחקת בה עכשיו. איטליה זה בדיוק מה שחושבים עליה, מדינה עם אוכל מדהים, תרבות, נוף יפה, והעיר נמצאת במרחק שלוש שעות שלוש שעות מרומא.
עשית לא מעט מעברים בשנים האחרונות, איך הייתה ההתאקלמות שלך בקבוצתך האחרונה?
היה קשה אני לא אשקר, הבנות לא מדברות הרבה אנגלית, וכל ההתנהלות היא באיטלקית. חוץ מזה שזאת התמודדות להכיר בנות חדשות וקבוצה חדשה, אבל המאמן והמועדון קיבלו אותי בזרועות פתוחות, ו גם הבנות קיבלו אותי יפה. חוץ מזה שהתחלתי לקחת גם שיעורים באיטלקית.
ברמת חיי היומיום, איך זה להיות שחקנית זרה, בסביבה שכולן סביבך דוברות איטלקית?
במצב שאני הייתי בו את לומדת להסתכל ולקרוא אנשים כדי לקרוא סיטואציות ומה שנאמר. היו הרבה מצבים שמצאתי את עצמי שותקת כי הבנות לא יתרגמו לך כל דבר, הייתה שחקנית אחת שדיברה אנגלית, אבל אם היא לא לידי, אז זה קצת יותר בעייתי. מבחינה מקצועית הרמת אימונים הייתה גבוהה, גם בנבחרת ישראל אני יכולה להגיד שרמת האימונים מצוינת, ככה שהקצב והמהירות היו יחסים דומים עבורי, אבל מה שכן שמתי לב שרמת הטכניקה של כל השחקניות מאוד גבוהה, משהו שלא הכרתי.
הצלחתן לעלות בסיום מאבק פלייאוף מרשים, איך התחושה לקראת העונה הבאה?
הליגה הראשונה באיטליה היא בין הליגות הכי טובות בעולם, יש שם שחקניות שאני ממש מעריצה אותן, והן יותר צעירות ממני, זאת ליגה שכולן רוצות לשחק בה. הכול שם ברמה אחרת, הקצב אחר, מידת האגרסיביות גבוהה יותר. כולם אומרים סביבי שזה הולך להיות מעבר קשה, אבל אני מוכנה להתמודד, אני לא מתכוונת להוריד את הרגל מהגז.
איך זה מרגיש באמת, לדעת שאת מגשימה את החלום שלך?
זה באמת חלום, לשחק בליגה הראשונה באיטליה. תמיד הייתי אומרת אולי אני אוכל לשחק שם, אבל אם הייתי אומר לפולינה שעוד שלוש שנים תחתמי על חוזה בליגה הראשונה, לא יודעת איך הייתי מגיבה. אני מנסה לעכל את זה עכשיו, וכבר חושבת קדימה. אני לא רוצה להיות בליגה הזאת רק בשביל לסמן וי, אנחנו רוצה שבאמת נצליח, לא נעשה את העלייה הזאת רק בשביל לרדת חזרה לליגת המשנה. עוד שבועיים אני מתחילה אימונים עם הנבחרת, ובעזרת המאמנים אני רוצה גם להתכונן לשנה הבאה. אני אתן כל מה שאני יכולה במוקדמות, אבל אני כן רוצה ללמוד מהמאמנים שלי ולשפר את הטכניקה, יש לי מלא שדברים שאני חייבת להשתפר.