נבחרת העתודה של ישראל סיימה הערב (ראשון) טורניר אדיר עם הפסד מאכזב לנבחרת צרפת בגמר אליפות אירופה עד גיל 20, שבו היא הצליחה להפתיע את עצמה ואת כולנו בדרך לבמה הגדולה ביותר שיש בגילאים אלו. כדי לסכם את האליפות הנהדרת של החבורה של אלעד חסין, חילקנו ציונים למאמן ולשחקניו על הופעותיהם בטורניר >>>
אלעד חסין - 9
הוביל את הנבחרת להישג שאף אחד לא ציפה לו ובנה שלם שחזק הרבה יותר מסך כל חלקיו. השימוש הטקטי של חסין בהגנות שונות ומתחלפות הובילה את ישראל להיות אחת מקבוצות ההגנה הטובות ביותר באליפות.
נועם יעקב - 9.5
לפני האליפות ידענו שמדובר בשחקן שיצטרך להוביל את הנבחרת, רק שלא ידענו עד כמה רחוק הוא יקח אותנו. יעקב נחשב לאחד הרכזים הטובים באליפות עוד לפני פתיחתה ועם התקדמותה הוא הפך לטוב ביותר בטורניר ללא עוררין. שחקנה של וילרבאן הוביל את הטורניר באסיסטים בפער גדול ולצד יכולת המנהיגות הראה לנו שמדובר בשחקן שעוד נהנה ממנו רבות בעתיד.
אופק גול - 6.5
הגארד ששיחק בעונה החולפת בהפועל ר"ג/גבעתיים ובקרית אתא התחיל את האליפות כרכז השני לנועם יעקב אך ככל שהתקדם הטורניר הוא איבד את מקומו ברוטציה וזכה לדקות מעטות. דווקא במחצית השנייה של הגמר גול עלה מהספסל ונתן דקות נהדרות שעזרו לשמור את הנבחרת במשחק.
דניאל גואטה - 6.5
בניגוד לגול, הגארד מהפועל גלבוע/גליל זכה ליותר דקות עם התקדמות הטורניר, כאשר רגע השיא מבחינתו הגיע עם דקות נהדרות בחצי הגמר מול בלגיה שעזרו לייצר את הבריחה שממנה הבלגים כבר לא חזרו.
עידו הראל - 6.5
למרות שלא קלע במספרים מרשימים, הגארד מאילת היה שחקן הספסל עם התרומה ההתקפית הגדולה ביותר באליפות מבחינת הנבחרת הישראלית כאשר כל פעם שעלה לפרקט הוא לא חשש לזרוק ולקחת על עצמו.
רון ציפר- 8.5
הוא היה אמור להיות אחד הסקוררים הבולטים בנבחרת והוא בהחלט עמד במשימה. ציפר היה רחוק מלרשום אחוזים טובים באליפות, אך כשחקן שידוע כקלעי וסקורר הוא לא נתן לכך להפריע לו, המשיך לזרוק ללא הפסקה גם כשהזריקות לא נכנסו, ובסופו של דבר תרם רבות בניצחונות החשובים של הנבחרת.
אריאל אייזיק - 7.5
השחקן של נתניה בעונה החולפת השלים את הרביעייה המובילה בצורה כמעט מושלמת בעיקר בזכות יכולת ההגנה והלחימה שלו, כמו גם האופן שבו הטריף את חבריו לנבחרת אחרי כל מהלך הגנתי חיובי. הסיבה שהוא לא קיבל ציון גבוה יותר קשורה כמובן לעובדה שהוא לא תרם מספיק מבחינה התקפית.
יואב ברמן - 6.5
הפורוורד שהגיע לאחר עונה שבה לא קיבל הרבה קרדיט במכבי ר"ג היה למחליף של יובל לוין בעמדה 4. למרות חיסרון הסייז היחסי לשחקנים אחרים בעמדה זו בטורניר, ברמן הצליח להסתדר בצורה לא רעה עם יריביו, אך בפן ההתקפי התקשה להביא לידי ביטוי את היכולות שלו.
יובל לוין - 8.5
הציפייה מהפורוורד הייתה להיות אחד השחקנים המובילים של הנבחרת ובמשחק הראשון מול טורקיה היה נדמה שהוא בהחלט הולך לעמוד במשימה. במשחקים הבאים לוין נעלם כמו כל הנבחרת, אך חזר בכל הכוח ברבע הגמר עם תצוגה גדולה שנמשכה גם לחצי הגמר ומעבר ליכולות ההתקפיות הטובות שהציג במשחקים אלו, הוא סיפק משחקי הגנה נהדרים.
דני וולף - 9.5
לפני הטורניר היה ברור שמדובר בשחקן עם פוטנציאל, אך סימן השאלה הגדול שהיה סביבו הפך לסימן קריאה ענקי כבר מהרגע הראשון במשחק הראשון. וולף הפך במהרה לאחד השחקנים הדומיננטים ביותר שיש באליפות עם שליטה מתחת לסלים, יכולת קליעה וכדרור שלא מאפיינות שחקנים גבוהים בדרך כלל ו-IQ כדורסל שהימם את כולנו. תוך שבועיים הפך עצמו וולף לתקווה גדולה של הכדורסל הישראלי, שימשיך לעקוב אחריו מקרוב בכל מקום שיהיה.
אבנר דרור- 6
שימש כמחליף של וולף בעמדת הסנטר ולא הצליח להוות תחליף ראוי לכוכב הגדול של הנבחרת. דרור אמנם התעקש ונלחם בכל רגע שהיה על הפרקט, אך התקשה מאוד להתמודד עם השחקנים הגבוהים שעמדו מולו במהלך הטורניר.
נווה מינץ ונבו זומרפלד לא שיחקו מספיק, אין ציון