יכולת משכנעת? יותר מורכב ממה שאתם חושבים

נבחרות שמביסות במשחקי נוקאאוט בטורנירים, לרוב, מודחות במשחק הבא. פרופסור אלכס קרומר עם המדגם, הנתונים המפתיעים והסיבות, כולל ביטחון עצמי מופרז. לתשומת ליבן של ספרד והולנד

תגיות: יורו 2024

Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

רבים מכם זוכרים, כנראה, את הניצחונות המשכנעים של ברזיל ופורטוגל בשמינית הגמר של המונדיאל בקטאר. ברזיל רקדה על הדשא מול דרום קוריאה כאשר בדקה 36 התוצאה כבר הייתה 0:4 לטובת הברזילאים. המשחק בסופו של דבר הסתיים בתוצאה של 4:1. למחרת אותו המשחק, פורטוגל חגגה על נבחרת שוויץ והביסה אותה בתוצאה של 1:6. שתי הנבחרות, ברזיל ופורטוגל, הגיעו לרבע הגמר כפייבוריטיות ברורות נגד קרואטיה ומרוקו, בהתאמה. איך זה נגמר בסוף, כולם זוכרים. שתיהן עפו. ברזיל הפסידה בפנדלים, ואילו פורטוגל הפסידה אחרי 90 דקות.

אבל האם ההפסדים האלה לא היו צפויים? וובכן, תופתעו לגלות, שניצחון משכנע בשלב ההדחה הראשון אחרי שלב הבתים (שמינית גמר או רבע גמר בטורנירי יורו בין 1996-2012), הוא סימן מקדים לא רע בכלל להפסד שיבוא במשחק הבא. בואו נתבונן בנתונים. הלכתי אחורה עד 1986 ובדקתי את כל המשחקים בהם אחת הקבוצות ניצחה בשמינית הגמר (או ברבע הגמר, כאמור) בהפרש של שלושה שערים או יותר.

לאורך השנים היו 19 מקרים כאלה שמתוארים ברשימה בסיום הכתבה. ב-15 מתוכם, קבוצה שניצחה בהפרש של שלושה שערים ומעלה, הפסידה במשחק הבא (אם תתעלמו ממשחק בין ברזיל לדנמרק במונדיאל 1998, כי שתיהן ניצחו בשמינית הגמר בהפרש של שלושה שערים ואחת מהן הייתה חייבת להיות מודחת בכל מקרה, אז היחס הוא 14 הפסדים מתוך 17 מקרים). שלושה יוצאי מן הכלל (מודגשים בטבלה) הם גרמניה במונדיאל 2010 ויורו 2016 וכן דנמרק ביורו 2020 (ואם תרצו ברזיל ב- 1998). אף אחת מהן לא זכתה בסופו של דבר בתואר.

דרך ארוכה (Getty)
דרך ארוכה (Getty)

אז למה זה קורה? קשה לשים יד על הסיבה המדויקת לתופעה, אבל להלן כמה הסברים אפשריים. קודם כל, היריבות ברבע הגמר הן בממוצע יותר קשות מיריבות בשמינית הגמר ולכן הגיוני, שקבוצה שמנצחת בקלות בשמינית הגמר תתקשה יותר ברבע הגמר ואף תפסיד בחלק מהמקרים. יחד עם זאת שלושה ניצחונות מתוך 17 מקרים (17.6%), זה רחוק בצורה מובהקת מ- 50%, שהייתי מצפה לראות.

לכן, ההסבר הבא הוא, שמנצחת בצורה משכנעת בשמינית הגמר מגיעה לרבע הגמר בעודף ביטחון עצמי וללא התאמות נדרשות ליריבה הבאה. אותה יריבה שדווקא כן, כנראה, התאימה את עצמה ושינתה דברים בין שמינית לרבע הגמר. מה שאומר, שהאימרה המפורסמת "הרכב מנצח לא מחליפים" אולי לא נכונה ודווקא יש צורך בשינוי האסטרטגיה. והסבר אפשרי נוסף, שבכל זאת מדובר במשהו אקראי ובהינתן גידול במספר התצפיות, הסטטיסטיקה תתישר לכיוון 50%.

מה שלא יהיה ההסבר הנכון, התוצאות לעיל מראות, שבמשחק כדורגל, לא כדאי להסתמך על התוצאה במשחק הקודם וכן שווה לחשוב בצורה אסטרטגית על המשחק הבא. במיוחד אם במשחק הקודם ניצחת בצורה משכנעת. אני מקווה בשביל נבחרות ספרד והולנד, שכל אחת מהן ניצחה בהפרש של שלושה שערים בשמינית הגמר, שהן לא בזבזו את כל התחמושת שלהן, ושהן ישכחו במהרה מהניצחונות המשכנעים שלהן ויתאימו את עצמן ליריבות חדשות. אחרת, השמות שלהן יתווספו לטבלה שלעיל, כדוגמאות נוספות לתופעה המעניינת הזו.

אל תחגוג מוקדם מדי (Getty)
אל תחגוג מוקדם מדי (Getty)

מונדיאל 1986: אנגליה מביסה 0:3 את פרגוואי ומודחת בשלב הבא מול ארגנטינה. ברזיל מביסה 0:4 את פולין ומודחת בשלב הבא מול צרפת. ספרד מביסה 1:5 את דנמרק ומודחת בשלב הבא מול בלגיה

מונדיאל 1990: צ'כוסלובקיה מביסה 1:4 את קוסטה ריקה ומודחת בשלב הבא מול מערב גרמניה

מונדיאל 1994: ספרד מביסה 0:3 את שווייץ ומודחת בשלב הבא מול איטליה

מונדיאל 1998: ברזיל מביסה 1:4 את צ'ילה ומגיעה לגמר מול צרפת. דנמרק מביסה 1:4 את ניגריה ומודחת בשלב הבא מול ברזיל

יורו 2000: הולנד מביסה 1:6 את יוגוסלביה ומודחת בשלב הבא מול איטליה

מונדיאל 2002: אנגליה מביסה 0:3 את דנמרק ומובסת בשלב הבא מול ברזיל

יורו 2004: צ'כיה מביסה 0:3 את דנמרק ומודחת בשלב הבא מול יוון

מונדיאל 2006: ברזיל מביסה 0:3 את גאנה ומודחת בשלב הבא מול צרפת

מונדיאל 2010: ברזיל מביסה 0:3 את צ'ילה ומודחת בשלב הבא מול הולנד. גרמניה מביסה 1:4 את אנגליה ומודחת בחצי הגמר מול ספרד

יורו 2016: בלגיה מביסה 0:4 את הונגריה ומודחת בשלב הבא מול וויילס. גרמניה מביסה 0:3 את סלובקיה ומפסידה לצרפת בחצי הגמר.

יורו 2020: דנמרק מביסה 0:4 את וויילס ומפסידה לאנגליה בחצי הגמר

מונדיאל 2022: ברזיל מביסה 1:4 את דרום קוריאה ומודחת בשלב הבא. אנגליה מביסה 0:3 את סנגל ומודחת בשלב הבא. פורטוגל מביסה 1:6 את שווייץ ומודחת בשלב הבא.

אלכס קרומר הוא פרופסור מן המניין לכלכלת ספורט במחלקה לניהול ספורט באוניברסיטת מולדה, שבנורבגיה. תחומי המחקר שלו כוללים את כלכלת ספורט, ספורט אנאליטיקס, כלכלה התנהגותית, תיאוריה של תחרויות וקבלת החלטות. הוא גם משמש כמרצה אורח במגמה לניהול עסקי ספורט באוניברסיטת בן גוריון בקורס בקבלת החלטות בסביבה תחרותית.

ניתן לעיין במחקרים שלו באתר הבית שלו:

https://sites.google.com/view/alex-krumer/home