מפציצים מרחוק: השינוי המרענן של היורו
גולים מוקדמים, סקוררים שקטים ובעיטות מ-20 מ'. ניתוח 34 השערים מ-12 המשחקים הראשונים של היורו, וניסיון להבין מה כאן כדי להישאר ומה סתם התלהבות ממחזורי הפתיחה
הסיבוב הראשון של שלב הבתים ביורו 2024 מאחורינו, והוא כלל איתו מספר מגמות מעניינות בכל הקשור לכיבוש שערים. אף שחקן לא הבקיע שני שערים במשחק אחד עד כה, והחלוצים הגדולים של הטורניר (קיליאן אמבפה, כריסטיאנו רונאלדו, הארי קיין, רומלו לוקאקו ועוד) לא הבקיעו פעם אחת בלבד עד עכשיו.
לכן בדקנו את 33 השערים הראשונים ביורו - עד תחילת המשחק בין קרואטיה ואלבניה - וחזרנו עם מספר מסקנות מעניינות. לפני שנצלול לתוך הפרשנות, נציג לכם את הנתונים המעניינים ביותר. הראשון, כמובן, הוא כמות השערים בתחילת המשחקיםץ
6 מ-34 שערים היו ברבע השעה הראשונה, 15 מ-34 בחצי השעה הראשונה ו-20 מ-34 במחצית הראשונה. המשחק הוריד הילוך באופן טבעי, אבל ראינו הכרעות מוקדמות. יתרה מכך, כפי שמצאו באופטה, בשני משחקים ביומיים הראשונים קבוצה הובילה 0:3 במחצית (גרמניה מול סקוטלנד וספרד מול קרואטיה).
מגמה מעניינת יותר היא השערים מחוץ לרחבה. 34% מהשערים ביורו, 11, הובקעו בבעיטות מרחוק. מדובר בכמות גבוהה במיוחד, לעומת 13.4% ביורו הקודם, כשכמות הבעיטות עצמה לא גבוהה במיוחד - 39.2% לעומת 37.3% ביורו הקודם ו-46.7% ביורו שעבר.
זהות הכובשים מעניינת גם היא, כשראינו לא מעט שערים של בלמים ומגנים ומעט מאוד שערים של מי שסומנו כמלכי השערים ולא העניקו לכולנו בונוס ב-5 חבר'ה. חלקם כמו לוקאקו הגיעו למצבים ולא כבשו, חלקם לא השפיעו באופן משמעותי. שלוש מגמות מעניינות, ננסה לענות על כולן.
שערים מוקדמים
התופעה הזאת, כנראה, הגיונית יותר למשחקי פתיחה ביורו ולכך שהקבוצות לא מאורגנות עד הסוף. קבוצות מגובשות יותר מתחילות ללחוץ מההתחלה ולנצל את חוסר התיאום בין היריבות, כפי שהורגש במיוחד במקרים של ספרד (עם שערים שהיו טעויות של הקרואטים) או הספיגות המפתיעות של בלגיה ואיטליה מול סלובקיה ואלבניה בהתאמה, שתי נבחרות שהיו אנדרדוג וניצלו טעויות של חוסר ריכוז.
אולי זה חוסר ריכוז שנחשב מפתיע ברמות האלה, אבל חשוב לזכור שגם השחקנים הטובים ביותר בני אדם. כולם עושים טעויות, וההבדל בין הנבחרות למועדונים הוא שלא היה מספיק ריכוז או חדות בשביל לחפות עליהם. גם במקרה של השוערים וגם השחקנים עצמם.
לכן יש סיכוי לא רע שנראה את המגמה הזאת יורדת עם הזמן, וזאת המגמה המעניינת ביותר להמשך הטורניר. הנבחרות ישתפרו, היכולת של חלוצים לנצל טעויות תקטן כי יהיו פחות טעויות ונראה פחות שערים. לחץ גבוה מהפתיחה הוא לא דבר חדש, וראינו אותו גם במשחקים של קבוצות שמנסות להפתיע באירופה.
אפשר להרחיב ולדבר על "שיעור בצניעות" וכן הלאה, בטח במקרה הבלגי מול הסלובקים, אבל עברנו רק משחק אחד. זה עוד מוקדם מדי, והבעיה במקרה שלהם היא לא שהם ספגו בדקה השביעית אלא שהם לא כבשו ב-83 הדקות לאחר מכן. לכן איטליה, שספגה תוך דקה והובילה בדקה ה-20, במצב טוב.
הרבה שערים מוקדמים (Getty)
בעיטות מרחוק
הנושא המעניין ביותר. כתבתי כאן בעבר על העלמותן של הבעיטות מרחוק בכדורגל המודרני, אבל חשוב להדגיש את הפער בין הבעיטות לניסיונות. ביורו 2020 13.4% מהשערים הגיעו מרחוק לעומת 32.4% ביורו 2024 (גם כאן מגמה שעשויה לרדת), אבל ההבדל היחסי באחוזים לא היה גבוה.
במונדיאל 2022, למשל, לא היו שערים בסיבוב הראשון של שלב הבתים מרחוק. היו 115 בעיטות, כמות זהה ליורו הנוכחי, והבדל לא כזה גדול באחוזים (34.3% במונדיאל, 39.2% ביורו, לעומת 0:11 בשערים לטובת הטורניר האירופי). תומאס פרנק, מאמן ברטנפורד שמפרשן בסקיי, אמר ב-BBC ש"אני חושב ש-80-85% מהשערים מגיעים מהרחבה. אם יש הזדמנות טובה בועטים".
גם כאן אפשר לייחס את זה לכך שהנבחרות במשחק הראשון שלהן ביחד ואחרי הכנה מצומצמת, מה שמשאיר מצבים בהם השוערים "חולמים" ושחקן נשאר פנוי מרחוק, אבל זה רק חלק אחד מהנושא. ברגע שקבוצה בועטת מרחוק, אז החשיבות של ה"בונקר", 6-7 שחקנים ברחבה, נמוכה יותר. שחקנים בועטים מרחוק.
מדובר באפקט דומה לזה של שלשות מכדורסל. אולי הבעיטה עצמה שווה פחות מבחינת שערים צפויים (מדד שכמעט ואינו רלוונטי במדגם כה קטן של משחקים ולכן לא יזכה להתייחסות בכתבה זאת), אבל ברגע ששחקני הגנה עומדים רחוק יותר אז יותר קל להבקיע.
לא מקרי שראינו שערים רחוקים בתור השערים הראשונים בחלק מהמשחקים עד עכשיו, כמו שני השערים הראשונים של רומניה מול אוקראינה או השער הצ'כי מול פורטוגל. זאת גם הסיבה שהובילה להפתעות עד עכשיו ולניקוד הנמוך של רובנו, כולל הח"מ, בחמש חבר'ה.
זה גם הסיפור שיכול להמשיך איתנו ביורו, אחרי ש-32.8% מהבעיטות בפרמייר ליג השנה היו מחוץ לרחבה לעומת 44.9% לפני עשור (לפי סקיי). ברגע שקבוצה פחות טובה מנסה מרחוק מול סיטי או ארסנל היא יכול להבקיע, לסבך את העניינים ולהעז. זה אולי הנוגד הטוב ביותר לפערים הגדולים של הכדורגל המודרני, ואלמנט מעניין לקראת המשחקים של הדרג הראשון מול הדרג הרביעי בליגת האלופות בשנה הבאה.
כובשים לא מבקיעים
כאן, כנראה, מדובר במקריות. לוקאקו היה יכול להבקיע מהמצבים המדהימים שקיבל, אמבפה לא היה שם וגם קיין, אבל האנגלים והצרפתים נראו כאילו הם יכולים לשחק טוב יותר. שלושתם שחקני נבחרות אדירים, בין אם במקרה של המוקדמות אצל לוקאקו או המונדיאל אצל שני האחרונים, ויכולים להתעלות שם.
כאן צריך להפריד בין שחקנים שמעולם לא הביאו את עצמם לנבחרת או שחקנים שבכושר לא טוב במדים הלאומיים (כמו רונאלדו). עברנו רק משחק אחד ונבחרות עדיין לא ב-100% מעצמן, מה שאומר שאפשר להיות רגועים בקשר לקיין ואפילו לוקאקו. לא צריך לרוץ לעשות חילופי פאניקה במשחק הפנטזי שלנו ושל קיה.
במקרה של שחקנים אחרים יכול להיות שזה לא יקרה בטורניר, אבל ראינו עד עכשיו שמי שהיה טוב בנבחרות עדיין טוב בנבחרות. ואוט וחהורסט הראה את זה עם הולנד, אריקסן עם דנמרק ואפילו ניקולו בארלה שהיה מצוין. זה משחק מעט שונה.
בכל אופן, אמנם היו 34 שערים ו-10 משחקים, אבל עבר רק משחק אחד. חשוב לקחת הכל בפרופורציה, אבל בהחלט כדאי להיות אופטימיים להמשך היורו. רמת כדורגל גבוהה מאוד והרבה הפתעות עד עכשיו. האם המספרים יתיישרו? רק אלוהים יודע.