ההסבר המלא: מדוע דולגופיאט קופח בגמר
עם שיפוט מדויק, יריבו הפיליפיני של מדליסט הכסף מישראל אפילו לא היה עומד על הפודיום. וגם: מדוע ביילס הגדולה בהיסטוריה. אילן גזית עדיין לא נרגע מתחרות ההתעמלות בפריז
בווידאו למעלה: האלמנט הכפול שהיה צריך לעלות ליולו בהורדת ניקוד (החל מ-02:24)
המשחקים האולימפיים נפתחו ביום ארוך של תחרויות מוקדמות, בהן נאלצנו להמתין עד לסוף היום כדי לשמוח ביחד עם ארטיום דולגופיאט אחרי שהבטיח גמר אולימפי נוסף. זה לא היה קל. ארטיום לא היה במיטבו וביצע תרגיל עם כמה שגיאות ביצוע, בעיקר בנחיתות, אבל גם ביום בינוני שלו, המתחרים הגדולים שלו היו צריכים להיות מצוינים כדי לעבור אותו, ובסופו של דבר הוא עלה לגמר מהמקום השביעי. אצל הנשים, ראינו את ליהיא רז הנהדרת, בפעם השניה במשחקים האולימפיים, מבצעת תחרות קרב רב מעולה, עם הציון הכללי הגבוה בקריירה שלה, 51.65, אשר הקנה לה את המקום ה-25, רזרבית ראשונה, כפסע מגמר הקרב רב.
בחזרה לדולגופיאט, רבות דובר על טעות השיפוט החמורה שהעניקה למתעמל הפליפיני קרלוס יולו את מדליית הזהב על חשבונו. והנה ההסבר המקצועי המלא לכך:
1. בהתעמלות מכשירים, כל חזרה על אלמנט אינה נספרת ונלקחת בחשבון בציון הסופי.
2. יולו התכוון לבצע שני היפוכים לפנים בקיפול (דאבל סלטה בקיפול) בפס האקרובטי הראשון שלו, אלא שבזמן ביצוע האלמנט, הוא נכנס לסלטה השניה ברגליים כפופות לחלוטין (סלטה בקירוס), וכל זאת בצורה מכוונת ולא במקרה.
3. ע"פ חוקת השיפוט, יש להתייחס למצב הסופי של האלמנט כדי לקבוע את דרגת הקושי שלו, מה גם שהיתה כאן חוסר מובהקות ברורה. המצב הסופי של האלמנט היה בקירוס, או יותר מדויק, יותר מ-50% מהאלמנט היה ברגליים כפופות ולא ברגליים ישרות, כפי שהיה צריך לבצע.
4. הבעיה היתה שפס האקרובטיקה הבא של יולו היה זהה מבחינת הביצוע לראשון, והשופטים היו חייבים לבטל ולא להחשיב את האלמנט. זה אומר להוריד 0.4 נק' על האלמנט הבא, ובנוסף לא להעניק לו בונוס על הפס האקרובטי הראשון בגלל טעות ביצוע.
5. לסיכום, בשיפוט נכון ומדויק, דולגופיאט היה עוטה על צווארו את מדליית הזהב ואילו יולו אפילו לא היה עומד על הפודיום, גם לא במקום שלישי.
6. לסיכום, טעויות שיפוט קורות והן חלק מהספורט והשופטים הם בני אנוש כמו כולם. לארטיום ולצוות שעובד עימו, כולל לאיגוד ההתעמלות והוועד האולימפי, אין כעס על מה שקרה וכולנו שמחים מאושרים וגאים עם המדליה האולימפית. אין ספק שהוא הספורטאי הישראלי הגדול בהיסטוריה, כאשר באמתחתו כבר שתי מדליות אולימפיות (זהב בטוקיו וכסף בפריז) ותואר של אלוף עולם ואלוף אירופה.
מעבר לזווית הישראלית, הכוכבת הגדולה של המשחקים האולימפיים, סימון ביילס, הגיעה לפריז אחרי המשבר בטוקיו והוכיחה לעולם שהיא הגדולה בהיסטוריה. כל הזרקורים הופנו אליה והיא עמדה בשתי המשימות החשובות ביותר - מדליית זהב בגמר הקבוצתי ומדליית זהב בקרב רב האישי, שתי המדליות היוקרתיות ביותר. ביילס נראתה הרבה יותר שלווה ומוכנה מאשר בעבר, אבל אני מוכרח להודות שנתגלו בקיעים מסוימים בחלק מהתרגילים והעולם כולו ראה שהיא אנושית, בשר ודם, שיכולה גם לשגות, ואפילו ליפול מהקורה.
במכשיר שחתם את תחרויות ההתעמלות, הקרקע, המכשיר החזק ביותר של ביילס, היא נכשלה עם שתי יציאות מהמשטח שהורידו לה 0.6 נק', וראתה את יריבתה הנהדרת, רבקה אנדרדה מברזיל, עומדת על הפודיום עם מדליית זהב על צווארה.
ומה עוד היה לנו שם? אלוף אולימפי חדש מיפן, כוכב חדש בשם אוקה שהפתיע את כל עולם ההתעמלות עם התואר האולימפי הכי נחשק ועוד 3 מדליות במכשירים הבודדים, ובנוסף הוביל את נבחרת יפן למקום הראשון בתחרות הקבוצתית בקרב שיזכר לדורי דורות. הסינים עוד הוליכו במכשיר האחרון ב-3.5 נקודות, ולבסוף במתח הם נכשלו והיפנים עקפו אותם וזכו בתואר האולימפי. אצל הנשים, נבחרת איטליה הפתיעה בענק וסיימה במקום השני 96 שנים מאז הפעם האחרונה שזה קרה, ואליצ'ה דמטו קטפה את מדליית הזהב בקורה.
היו עוד הרבה דרמות, סיפורים והפתעות, אבל אם לסכם במילה אחת – פורמידבלה FORMIDABLE.
הכותב הינו פרשן ושופט בינלאומי ושליח ערוץ הספורט למשחקים בפריז