אחרי הניצחונות על טורקיה ובלגיה, נבחרת צרפת תארח מחר (שישי, 21:45) את איטליה בסטאד דה פראנס, במה שיהיה המשחק הראשון של
זינדין זידאן על אדמת צרפת לראשונה מאז מונה למאמן.
זידאן כמובן נשאל על הרגע הכי גדול שלו בסטאד דה פראנס, והתייחס לגמר שבו זכה: "מה שעשינו עם החברים ב-1998. לזכות בזה, ועוד מול ברזיל, זה היה חלום של כולנו". עוד הוסיף: "הזיכרון הראשון שלי הוא מ-31 בינואר 1998. היה קור קיצוני, ולא ידענו אם בכלל נשחק. שיחקנו מול ספרד וזה היה זיכרון גדול. אנחנו רוצים להמשיך ולכתוב דף נוסף, סיפור נוסף".
גם מול איטליה יש למאמן הצרפתי היסטוריה לא קטנה, לאחר שפגש אותה בגמר מונדיאל 2006, במשחקו האחרון בקריירה כשחקן, שהסתיים כזכור עם נגיחה בחזהו של מרקו מטראני. "התמונות תמיד מזכירות לי את זה כי הן משודרות שוב ושוב בכל מקום. אני מעדיף לחשוב על התמונות החיוביות. יובנטוס הייתה מועדון מאוד מיוחד עבורי, שם הפכתי לשחקן משמעותי".
"אני לא גאה במה שעשיתי", הבהיר זידאן. "זה חלק מהדרך שעברתי. כולנו עושים לפעמים דברים שהם לא הכי טובים. הדבר החשוב ביותר הוא מה שיבוא עכשיו ומה שיקרה עם נבחרת צרפת. ב-2006 לא ידעתי שאהפוך למאמן. חשבתי שזה הסוף, ולכן זו הייתה תקופה מאוד מורכבת. אני מאמין במה שאני עושה, ולכן הכנתי את עצמי כדי שאוכל לחזור ולאמן את נבחרת צרפת. אני אתן הכול עבור הנבחרת הזאת".
המאמן הבהיר שהוא לא חושש מכישלון: "אם הייתי חושש מזה, לא הייתי כאן. אף פעם לא חשבתי כך. תמיד ראיתי בזה הזדמנות שניתנה לי, כבר כשחקן. זה אותו דבר כמאמן. אני בכלל לא חושב על הדברים השליליים, להפך. יש לי נבחרת מטורפת, אז אתן הכל".
גם תיירי הנרי התייחס בהתלהבות לפתיחת הקדנציה של זידאן בנבחרת צרפת, והבהיר עד כמה גדולה ההילה סביב חברו לשעבר. "ההגעה של זיזו היא משהו יוצא דופן", אמר חלוץ העבר, "זה כמעט כמו שיש אצלנו אלוהים של הכדורגל. מבחינתנו, בכדורגל, הוא באמת ברמה של אלוהים". הנרי הוסיף כי ההשפעה ניכרת גם על השחקנים: "ראינו אותם פוערים עיניים, וזה לגמרי טבעי, כי בכל זאת מדובר בזיזו".
גם עוסמאן דמבלה התייחס לזידאן: "כולנו מכירים את המאמן ואת כל מה שהוא עשה בכדורגל. זו זכות גדולה להיות מאומן על ידי אדם כזה. הוא אגדה מוחלטת. איטליה? הוא לא מחפש נקמה. יש לו תשוקה אדירה, אבל הוא נשאר מרוכז במה שהוא צריך לעשות ובמה שהוא אומר לקבוצה".
הכוכב דחה את השמועות על עימות עם קיליאן אמבפה: "אני לא מגיב לכל הסיפורים האלה, אני לא רוצה להגיב. אלה מלחמות קטנות ברשתות החברתיות, ובגיל 29 אני לא מתייחס לזה. אני מתרכז במה שקורה על המגרש. אם אנחנו עדיין חברים? דיברנו. אנחנו יושבים אחד ליד השני בשולחן. אין שום בעיה. אמבפה הוא שחקן חשוב מאוד לנבחרת, הוא עזר לקבוצה וכבש הרבה שערים. יש גם הרבה שחקנים אחרים שיכולים לפרוץ ושמשחקים בקבוצות הטובות בעולם. זו קבוצה. לא מנצחים עם שחקן אחד, שניים או שלושה, אלא עם סגל שלם".
על כך שענד את סרט הקפטן, אמר. "אני רק סגן הקפטן. זה משמח, זו גאווה. אני לא מתכוון לשנות את הדרך שבה אני מתנהל. אני גם ככה מדבר יותר מדי עם החברים שלי לקבוצה. אני רוצה להישאר אותו אדם. השילוב של השחקנים החדשים קורה באופן טבעי. אני לא רוצה להשתנות, אלא תמיד לעזור לחברים שלי".