שלא תישארו בחוץ: היזהרו מזיופים במונדיאל

חסכת את הכסף, בחרת טיסה, סגרת חופש מהעבודה, ארזת מזוודה ונחתת ביעד לקראת הגשמת החלום - לראות כדורגל מעולם אחר. התרגשת בדרך, צעדת עם האוהדים אל האיצטדיון והגעת לשער מוכן לחוויה של חייך. "הכרטיס מזויף" הן שתי המילים הכואבות ביותר שאפשר לשמוע מהמאבטח בכניסה, ותתפלאו – אוהדים נלהבים, ישרים ושומרי חוק – שמעו אותן הרבה. יותר מדי. איך מונעים את עוגמת הנפש?

השיחה הבאה התרחשה במציאות, והיא מובאת כאן במלואה כדי להתריע ולהדגים שדברים כאלה קרו, קורים ועוד יקרו. מה עושים כדי שזה לא יקרה דווקא לכם? נצמדים להמלצה אחת עיקרית: רכשו כרטיסים בצורה מוסדרת, מסוכנות מוכרת ומומלצת, בלי מתווכים ובלי קיצורי דרך מסוכנים.

לקוח: שלום, אני מתעניין בכרטיסים למונדיאל ברוסיה. פספסתי את ההגרלה ואני רוצה לדעת מה צריך לעשות עכשיו כדי להשיג כרטיסים.

נציג: להשיג כרטיסים דרך ספקים.

לקוח: אני טס לכדורגל מדי פעם, למרות שבפעם האחרונה שטסתי אכלתי אותה. אמרו לי שעל הכרטיס כתוב שם, אז לא הצלחתי להיכנס לאיצטדיון. החזירו לי את הכסף אבל בגלל שככה קניתי בפעם ההיא, אז עכשיו יש לי איזה חשד מסוים. בגלל זה אני רוצה לדעת את כל הפרטים בהתחלה.

נציג: סתם שאלה, כי כבר סקרנת אותי. איזה משחק זה היה?

לקוח: חצי גמר הליגה האירופית בעונה שעברה, אייאקס נגד ליון. הגעתי, היה לי כרטיס והכל היה מסודר. שלחו לי מייל כאילו שהכל בסדר, עם מיקום באיצטדיון וכל הפרטים. הדפסתי את הכרטיס, אני מגיע לקופה והקופאית אומרת לי כרטיס הוא "פייק". לא הצלחתי להיכנס, נשארתי עם הזנב בין הרגליים. החזירו לי את הכסף, אבל..."
נציג: הם לא החזירו לך את התחושה של להישאר מחוץ לאצטדיון...

לקוח: כן, נסעתי רק לכמה ימים חופש – כדורגל ולא לחזור הביתה - ויצאתי עם הרגשה לא כיפית. אז עכשיו אני רוצה לדעת איך זה עובד שם, כדי שלא יעשו לי את זה שוב.

נציג: אני צריך להסביר לך משהו. הרי מה זה באמת ויה גוגו? אתה קונה מאנשים.

לקוח: אבל טסתי לפני שנתיים ליובנטוס נגד מילאן דרך ויה גוגו והכל הלך חלק.

נציג: נכון. יש לי גם חבר שנסע כבר ארבע פעמים לקלאסיקו, הגיע מארצות הברית במיוחד וקנה מויה גוגו. גם אצלו הכל עבר חלק. לך היו שני מקרים. בליגה האיטלקית נפלת על מוכר אמין ששלח לך כרטיס אורגינל. כי בסופו של דבר בעיקר בודקים שהברקוד קריא, ברור ואמיתי.

לקוח: בליגה האירופית היא לא הגיעה לברקוד, היא ביקשה ממני תעודה וראתה את השם. אני אפילו יכול לשלוח לך את הצילום של הכרטיס. למעלה ליד הברקוד רשום פיטר לדרפרוס, כלומר שם של מישהו אחר. אני מאמין שהכרטיס הזה כן קיים, סתם לא הכניסו אותי באותו יום.

נציג: אבל למה בכלל היית צריך לעבור בקופות אם זה כרטיס אלקטרוני?

לקוח: לא קיבלתי כרטיס אלקטרוני, קיבלתי דף A4 והדפסתי אותו.

נציג: הבנתי...

לקוח: וכשהגעתי לאלקטרוני אמרו לי לך תאסוף את הכרטיס שלך מהקופות. שם אכלתי אותה.

נציג: אז שוב, אני חייב להדגיש - מכירה בין אנשים פרטיים תמיד תהיה יותר זולה מכל השוק, כי אחרי הכל זה אנשים פרטיים שמוכרים את הכרטיסים שלהם ואז הכל באמת תלוי על איזה מוכר נפלת. כמו בדוגמאות שלך - פעם נפלת טוב ופעם רע. הכסף חוזר בכל מקרה, אבל את התחושה הקשה שאתה נמצא מחוץ לאיצטדיון אף אחד לא יכול להחזיר.

הביא לפרסום: גבריאל מזרחי, מנכ"ל חברת טיק טיק