שטילוב: "המטרה - להגיע לטוקיו 2020 ואז לפרוש"

אלכס שטילוב פותח כל בוקר את היום שלו עם טיול בגינה עם בנו רום בן העשרה חודשים. לפני שהוא לובש את בגדי האימון ורץ לאולם ההתעמלות הוא קודם כל יוצא לעשות סיבוב עם בנו. 

"אין מילים לתאר איך זה להיות אבא, אתה צריך רק להרגיש. אני מאחל לכל אחד הרגשה כזאת" הבהיר שטילוב בחיוך. "רק אחרי שנולדים ילדים באמת מבינים שזה הדבר הכי חשוב, כל המדליות וספורט זה גם חלק מאוד חשוב אבל שם עוד אפשר להחזיר גלגל אחורה לתקן טעויות פה הכי חשוב להשקיע בחינוך, לא לפספס דברים. החלפת חיתול?  אני כבר בסדר גמור, רום כבר מקשב כי הוא כל הזמן קם. אם היו מכניסים את ההחלפות טיטולים גם להתעמלות, נגיד במקום הטבעות אז הייתי יכול להיות טוב גם בקרב רב", אמר בחצי הלצה.

השנה האחרונה הייתה סוג של רכבת הרים עבור שטילוב. הוא לקח פסק זמן מההתעמלות ולא התאמן באופן סדיר ומקצועני מספר חודשים. במקביל הוא  עבר לצוות האימון של הנבחרת, והיה קרוב מאי פעם לומר שלום לקריירה הספורטיבית שלו. אבל אז משהו עצר בעדו.

"זאת החלטה מאוד קשה אחרי כל כך הרבה שנים לפרוש ולא היה איזשהו רגע שנשברתי או שאני עכשיו להגיד שזאת הנקודה האחרונה שהגעתי אליה ואני יכול לפרוש בשקט. היו הרבה מאוד התלבטויות אם להמשיך או לא אבל אני חושב שבתוך תוכי לא קיבלתי באמת את ההחלטה לפרוש ואז גם לא הגיעה הצעה קונקרטית וראויה מהאיגוד לגבי האימון, אז זה רק חיזק אצלי את ההחלטה להמשיך בקריירה. אני חושב שלפרוש אני תמיד אספיק, אני פשוט לא רוצה להצטער אחר כך על ההחלטות האלה שאולי פרשתי מוקדם מדי, שכן עוד יכולתי לעשות משהו".

- יכול להיות שלרום היה חלק בהחלטה לא לפרוש?

"יכול מאוד להיות. אני חושב שזה דבר מאוד יפה שרום יזכה לראות אותי כספורטאי. הוא כבר ראה אותי בלייב באליפות ישראל וזה מאוד ריגש אותי. אומנם הוא עדיין לא מבין ורק עוד שנה שנתיים יבין יותר אבל בכל זאת.  רק המחשבה שהוא יהיה באולימפיאדה ויצפה באבא שלו מתחרה זה דבר עצום".

כן, קראתם נכון. אחרי שהשתתף שלוש פעמים במשחקים האולימפיים (בבייג'ין 2009 ובלונדון 2012 הגיע לגמר בתרגיל הקרקע, בריו 2016 הודח במוקדמות) וכשהוא בן 31, המתעמל הבכיר של ישראל מכוון גם לטוקיו 2020. אחרי כחצי שנה של הפסקה הוא חזר להתאמן בכל הכוח עם הנבחרת תחת סרגיי וייסברג ולמרות שהוא מתמחה בעיקר בתרגיל הקרקע ובמתח, שטילוב ינסה להשיג את הקריטריון האולימפי דרך הקרב רב.

"שמתי לעצמי מטרה להגיע לאולימפיאדה הרביעית שלי ואז לתלות את נעלי הקורה. אני חושב שהמוטיבציה אולי אפילו יותר גבוהה כי אני בטוח שאין לי דרך חזרה, אני יודע שיש לי מקסימום שנתיים ואחר כך אני בטוח אצטרך לפרוש גם בגלל הגיל וגם כי צריך להתקדם הלאה בחיים. דווקא בגלל שאני יודע שיש לי דד ליין ואני רואה את הסוף אז יש לי יותר מוטיבציה ואני לא מוותר לעצמי בכלל. אני לא חושב שדרך מכשיר בודד הסיכויים יותר נמוכים, פשוט אני לא רוצה להסתמך רק על מכשיר אחד, אני רוצה שיהיו לי כמה אופציות, אני חושב שחבל לוותר אם יש לי כמה אפשרויות להשיג קריטריון חבל לוותר. ברור שהכל יכול לקרות, יש חשש שאני לא אעשה קריטריון בעצם כי הם לא כל כך פשוטים. הקריטריונים גם מסובכים, גם צמצמו את המתעמלים הבודדים שהם בלי קבוצה, יש חשש שאפשר לא לעשות קריטריון אבל אני מאוד חיובי, אני חושב שזאת משימה אפשרית אם לא הייתי בטוח שאני יכול לעשות קריטריון לא הייתי ממשיך".

- איך מערכת היחסים שלך עם ארטיום דוגלופיאט, שעשה קפיצת מדרגה מטורפת?

"ארטיום מתעמל מאוד מוכשר, צעיר, הרבה פוטנציאל, זה שיש עוד מתעמל ברמה גבוהה זה יכול לעשות רק טוב לשנינו ולכל הענף. ראיתי את כל ההתקדמות שלו מילד בן 12, 13. היו ימים שהוא לקח ממני, נתתי לו טיפים היום אפילו הוא נותן לי כמה טיפים כי יש דברים שהוא מצטיין בהם יותר ממני אז אני לא מתבייש לשאול אותו. כל מיני תרגילים בקרקע , דברים חדשים, אלה שהתחילו לעשות לא מזמן, אז אולי פספסתי את זה בדרך או לא ייחסתי לזה חשיבות, מה שהדור הצעיר קלט יותר טוב, אז מתייעץ ושואל, מצליחים לעזור אחד לשני.  אני מאוד שמח שיש לנו עוד כמה שמות עכשיו אם זה ארטיום ואנדריי מדבדב אבל מדאיג אותי יותר העניין שאין עומק, אין יותר מדי מתעמלים בינונים פלוס, אין יותר מדי תחרות בענף בין האגודות ואין מועדונים, זה מה שמדאיג אותי. מצד אחד מדברים על זה שיש המשכיות אחריי, אבל מצד שני זה עדיין לא זה, עדיין מתעמלים בודדים, אין לנו קבוצה, אין לנו הרבה מתעמלים טובים צריך לעבוד גם בכיוון הזה".

שטילוב יפתח מחר את אליפות אירופה ה-13 שלו אך בפעם הראשונה הוא יתחרה בתור אב. שבע פעמים הוא כבר עלה על הפודיום באליפות היבשתית, אבל אם יצליח לזכות במדליה השמינית שלו, נראה שהיא תהיה המשמעותית מכולן".

"אני לא מרגיש חלודה, להפך. אולי הייתי צריך את ההפסקה, אולי הייתי צריך להתרענן קצת, להתגעגע להתעמלות. עצם המחשבה שאני יכול לזכות במדליה זה מה שמדליק אותי ומניע אותי. אני אעש את כל המאמצים לזכות במדליה אבל גם אם לא, המטרה הכללית היא להכין את עצמי טוב לאליפות העולם 2019 וגם לאליפות העולם בשנה הנוכחית. להשיג את הקריטריון האולימפי. אני יודע שיש גם הרבה אחריות עליי, אני עושה מה שאני עושה לא רק בשבילי, גם בשביל הילד, גם בשביל אשתי, בשביל כל המשפחה" .