מהיר ועצבני: Dirt 5
משחק הראלי הראשון שבו השחקן יוצר את האליפות. ביקורת
אולי נתחיל דווקא מהסוף של הסיפור בלי להכניס כאן איזשהו ספוילר, ונקבע חד משמעית כי מדובר באחד ממשחקי המירוצים הטובים ביותר בסגנון ארקייד קלאסי שאיננו מיועד רק ל”חולי הגה” או לפריקים של משחקי מירוצים וזה אחד מהדברים הטובים ביותר שמצאתי ב-Dirt 5. יש לו את הקסם שמושך כל אחד להגיע ולשחק בו כי הוא שונה בתפיסה ממשחקי ראלי קלאסיים וסימולטורים של נהיגת ראלי מקצועיים או חצי מקצועיים לרבות אלה שמצריכים קונסולה טובה ויותר מכך, ציוד ראוי כמו הגה, דוושות וכיסא מירוצים אמיתי להשלמת החוויה.
בשונה ממשחקי ראלי קלאסיים, המשחק החדש מבית קודמסטרס מציע אפשרות לייצר אליפות אישית לכל אחד מהשחקנים או לקבוצה של שחקנים שמסכמים ביניהם על חוקי המשחק ויוצאים לדרך. במשחקי ראלי קלאסיים, האליפות בנויה מסדרה של מירוצים באתרים שונים ברחבי העולם שבדרך כלל זהים למסלולים שבהם עובר הסבב העולמי (WRC) ושם כל מתמודד/שחקן בונה את המכונית שלו על שלל העיצובים והתוספות הטכניות במידה רבה של זהות למכוניות באליפות העולם, משהו שמזכיר בתפיסה את משחק הפורמולה 1 או ה-MotoGP.
התחרות מבוססת על קרב נגד השעון בחלק מהמקרים כולל ניווט מנקודה לנקודה תוך שיתוף פעולה עם נווט וירטואלי שמסייע לשחקן/נהג והקרב נגד היריבים מתקיים ברקע תוך ניסיון ליצור זהות גדולה ככל האפשר לחיים האמיתיים.
המשחק החדש שיצא לאוויר העולם לפני כמה שבועות, לוקח את השחקנים למקום אחר, מגניב הרבה יותר, דמיוני ומפותח יותר ועם שלל מסלולים ואתרים עולמיים החל מניו יורק ועד דרום אפריקה. רגע לפני שנגיע למכוניות המטורפות והאקזוטיות שניתן לנהוג בהן במשחק, חייבים להתייחס לפרמטרים שמזכים את השחקן בניקוד וכאן יש שינוי תפיסה מוחלט בהשוואה משחקים המקצועיים וכניסה לעולם של חוויה אחרת.
בעוד שבמשחקי הראלי המוכרים, כל עשירית שניה יכולה להכריע בהיבט מיקום בתחרות מול יריבים שנוהגים באותו סטייג’ בתנאי שטח זהים, הפעם ב-Dirt 5 מדובר על ניקוד גבוה לביצועים בפרמטרים אחרים כמו ריחופים, זינוקים, החלקות זנב ומפגני שליטה ותמרון מרהיבים ככל האפשר.
יש כאן שילוב של דמיון פרוע עם מה שנהיגה מקצועית לא ממש מאפשרת יחד עם ביצועי פריסטייל שכל שחקן מביא מהבית כראות עיניו וככל שרמת התעוזה עולה, כך עולה גם הניקוד שמקבלים וזהו אחד הסולמות המצוינים להתקדם במשחק עצמו.
קרבות ברחובות ניו יורק
בחירת המסלולים לקריירה האישית של כל שחקן היא אחד המפתחות החשובים והחדשים במשחק הזה. בהשוואה למשחקי ראלי אחרים שבהם השחקן עלול להיתקע בסטייג’ מסוים או בתנאי מסלול בעייתיים שהמשחק מציב לו כמו שלג, בוץ או חול, כאן ניתן לבחור 70 מסלולים שונים בעשרה אתרים וזה מאפשר כמעט אינסוף אפשרויות עם תנאי שטח שונים שככל שתעיזו יותר לאתגר את עצמכם, המשחק יחזיר לכם בניקוד גבוה.
חובבי סגנון ההחלקה ישתוללו בקטעים המושלגים ואוהבי הנהיגה המדויקת ימצאו המון אפשרויות במסלולי האספלט בניו יורק סיטי אך המשחק ישוב ויפתיע כאשר תשובו לשם ותמצאו שבמקום השמש הנעימה שהייתה בביקור הקודם שלכם בסטייג’ הזה, הפעם תמצאו רחובות מכוסי כפור ושלג. אופציות אחרות יקחו אתכם לסטייג’ים ביערות במבוק בסין, למדבר באריזונה ולאזורים טבעיים אחרים בסקנדינביה ובג’ונגלים של ברזיל.
גם מפתחי המשחק הרשו לעצמם לחצות כמה קווים מעניינים ברמת האתגר לשחקנים בידיעה ששינוי תנאי המסלול ומזג האוויר יביאו איתם שינוייים מידיים בהכנת המכונית לתחרות וגם בסגנון הנהיגה. לפיכך הם הכינו סדרה ארוכה של הפתעות בלתי צפויות למקומות שונים (אם כי במידת היגיון כלשהי) שלוקחת את המשחק למקום רחוק יותר כמו למשל נסיעה ברחובות מונאקו בתנאי מזג אוויר נפלאים בקיץ של דרום אירופה וגם סופות חול שמגיעות לאותו אזור והן הופכות את הנסיעה האביבית הנעימה לסיוט אחר והרבה יותר מאתגר.
המשחק שומר על רמת הפתעה גבוהה שגורמת לשחקנים להישאר דרוכים ולצפות להפתעות בכל פעם מחדש שהם מפפעילים את הקונסולה שלהם.
מכוניות אקזוטיות וקרביות
המכונית שתבחרו תייצג את האופי שלכם ואת הסגנון שלכם ממש כמו המכוניות בחיים האמיתיים. המבחר של קודמסטרס למשחק הזה פשוט מטורף ויש שם מכוניות שלעולם לא תגענה למירוצי ראלי באמת, אבל המפתחים פרצו את המחסומים ולקחו מכוניות קצה אקזוטיות כמו למשל של אסטון מרטין ופורשה והפכו אותן לחיות שטח. לצד אלה ישם גם מכוניות חשמליות של אאודי ורכבי באגי ושטח מגניבים אחרים.
החוויה הגרפית של המשחק טובה מאוד בכל מה שקשור למכוניות עצמן אבל התפאורה והרקע מקבלים פחות ביטוי וזה קצת שונה ממשחקים אחרים שפגשתי בשנה האחרונה שעבדו הרבה על חוויית הריאליזם עם יותר דגש לפרטים סביב כמו קהל חי, צמחייה שזזה ברוח וכדומה.
כאן הפרטים הללו לא זוכים לתשומת ליבם של המפתחים. יש מי שרואה בזה פספוס אם הוא מחפש את החוויה הכללית המלאה ויש מי שלא ממש מתעכב על זה כי העיקר הוא המכונית והנתונים שלה ושל היריבים שנמצאים איתה על המסלול באותו זמן. אמירה וותיקה של נהגי המירוצים האמיתיים קובעת כי “אם אתה מצליח לזהות פרטים ברקע, סימן שאתה לא מספיק מהיר” ואולי כדאי לאמץ את העניין הזה ולהתרכז יותר בביצועי המכונית ובתחרות.
לסיכום
משחק הראלי החדש Dirt 5 הוא דבר אחר ממה שהיכרנו, ובשונה מהמשחק הקודם שכלל גם בית ספר לנהיגת ראלי, אין בו שום דבר מהאלמנטים שקושרים את השחקן לעולמות הריאליים, להיפך מכך. יש כאן חוויה של משחק ארקייד קלאסי עם מכוניות מוגזמות, מסלולים משוגעים וביצועי מסלול ונהיגה קיצוניים שמפרגנים לשחקן ומעניקים לו ניקוד גובה יותר.
לא ממש חייבים לנצח בסוף כל שלב בכדי להתקדם, ואפשר לערוך אליפות במסלולים ושלבים מועדפים, אבל צריך לשפץ ולשדרג את רמת המיומנות בנהיגה כי המשחק מכין הפתעות לאורך הדרך. יש כאן פלטפורמה טובה מאוד לשחקנים שלא מכורים בנשמתם רק לנהיגה ספורטיבית אלא לכאלה שנהנים להחזיק את ההגה (מי לא?) ולהשתתף בחוויה וירטואלית מהירה ועצבנית.