נגד: פוקימון מגן\חרב מעייף ומייאש

אותו המשחק עם שיפורים דלים חסרי משמעות. למה לחדש, כשאפשר למחזר? נינטנדו - בבקשה תחליפו מפתחים! ביקורת של שחקן מתוסכל

מתן בן ישי
א א א א (שנה גודל)
תחילת כתבה

הערכת העורך: מכיוון שגרסאות המשחקים שיצאו השנה לפוקימון היו "מגן\חרב" זוהי הביקורת על גרסת Pokemon: Sword, בה תקבלו פרספקטיבה מצד שחקן שיתקוף את הסדרה. בשביל הביקורת על גרסת Pokemon: Shield, מפרספקטיבה נגדית של מעריץ אדוק שיגן על הסדרה, לחצו כאן.

היחסים שלי עם פוקימון מאוד מעורערים, במיוחד ככל שהשנים התקדמו ואני התבגרתי: שיחקתי באדיקות בדורות הראשונים של Yellow\Blue\Red, וההמשכים Gold\Silver נחשבים בעיניי בין הסיקוולים הטובים ביותר שיצאו אי פעם, מכיוון והם לקחו את הרעיון ואת הסיפור של המותג, ופיתחו אותו לרמות חדשות ומעניינות. לצערי, בדור השלישי של Ruby\Sapphire גיליתי שלא הרבה משתנה ממשחק למשחק ולמרות שנטשתי את המותג בדור הרביעי אחריי Black\White, דאגתי להתעדכן במשך השנים דרך חברים שעדיין משחקים, רק בשביל לגלות, שלצערי - אין חדש תחת השמש.

העלילה
כמו כל משחק פוקימון אתם תכנסו לנעליו של מאמן מתחיל שצריך לבחור את ה-Starter, הפוקימון הראשון שלו. בדור השמיני של הפוקימונים האופציות כוללות את Grookey -  קוף דשא, Scorbunny - ארנב אש, ו-Sobble - סממית המים שבחרתי בתור הפוקימון ההתחלתי שלי, וביחד עם חברינו הופ, יצאנו למסע שיהפוך אותנו למאסטר פוקימון ויאדי יאדה הנוסחא הקבועה. במהלך ההרפתקה אתם תפגשו את צוות רוקט (במקרה הזה - Team Yell) ואיכשהו תיקלעו במהלך המסע בפוקימונים האגדיים של המותג. הפעם מדובר בשני כלבים Zacian ו-Zamazenta, וכמו שאתם רואים, הם כלבים. עם מגן וחרב. כן.

הפעם עולם המשחק מתרחש בעולם דמוי אנגליה הויקטויאנית והכפרים הירוקים שלה (Team Yell אמורים להיות פאנקיסטים אנרכיסטיים וחוליגניים לדוגמא) ולמרות שזה משחק הפוקימון הראשי הראשון בתלת מימד מלא - כבר מתחילת המשחק התחלתי להרגיש את אותם צעדים וביטים שמרגישים מאוד מאוד מוכרים מהילדות. ולא בהכרח בצורה חיובית בגלל שזה עדיין מרגיש כמו פוקימון בכל צורה אפשרית אבל - עם כמה חידושים. אחד המעניינים שבהם הוא ה-Wild Area: איזורים פתוחים במפה שמחברים בין הערים, שם תפגשו בפוקימונים משוטטים ברחבי המפה בחופשיות יתר - ממש כמודל פיזי. ברוב המקרים תוכלו לפגוש גם פוקימונים שחזקים מכם משמעותית בכמה רמות, כאשר האסטרטגיה הטובה ביותר היא פשוט לברוח, או לנסות להאבק על חייכם כדי לעלות ברמות במהירות.

הבעיה היא שכמו רוב המשחק, ה-Wild Area אמנם מלהיב בהתחלה, אך לבסוף מתגלה כפוטנציאל מבוזבז, מכמה סיבות: בתור שחקן, אני לא יכול לתפוס את הפוקימונים הפראיים שמסתובבים חופשי וחזקים ממני בכמה רמות, לפחות עד שאביס מכונים  בהדרגה, ושכזה קורה, אני עולה ברמות בעצמי - ואז העיקרון הובס, מכיוון והרמות של הפוקימונים האלו כבר לא רלוונטיות, כי אני ברמה גבוהה מהם ואני מוריד אותם במכה אחת!

זה גם לא משנה ש"גודל המפה" באיזורים האלו מרגיש גדול ורחב יותר, מכיוון ואלמנט "העולם הפתוח" עדיין מרגיש מלאכותי ומגביל - ממש כאילו אני עדיין משחק באותם משחקים מהדורות הראשונים בהם הייתי מוגבל בחופש התנועה שלי. מה המטרה להציג לי הרים וגבעות שאני לא יכול לטפס עליהם?! מה הטעם בכל השטח הריק והמת הזה שאין לי אף יכולת אינטרקאציה מעניינת איתו?! ההבדל היחידי הוא שבמשחק הנוכחי יש לי שליטה על זווית המצלמה, אבל זה לא תורם לכלום כאשר האיזורים הפתוחים והעצומים האלו ריקים ברובם, ומרגישים כאילו הם תוחמים את חופש הפעולה וחקירת העולם שלי בתור שחקן.

גם קרבות ה-Dynamax החדשים לא בדיוק מצליחים לרענן ולהפוך את הסדרה למעניינת יותר. מדובר בעצם בקרבות של ארבעה שחקנים (תוכלו לשחק גם עם חברים, או שהמשחק יצוות אתכם עם מאמנים ממוחשבים) כנגד פוקימונים ענקיים ברמות משתנות, כאשר כל קרב חייב להסתיים תוך עשרה סיבובים, וכל התקפה יכולה להסב נזק רב, וברובם קיימים גם אלמנטים רנדונמליים שאמורים להשפיע על מהלך הקרב. אבל כמו עם ה-Wild Area, גם פה נראה שהפוטנציאל בוזבז, ולמרות כל ה"אתגרים" שהציבו לי הקרבות האלו - האסטרגיה הכי טובה היא "אסטרטגיית גוקו" מדרגון בול. שזה אומר "לעלות כמה שיותר ברמות, ולהרביץ להכל ממש ממש חזק עד שהוא מת".

אני חושב שאפשר כבר להבין את הבעיה שלי עם פוקימון במצבו: המותג לא זז במילימטר מהמקום שלו מאז המשחק הראשון בסדרה שיצא בשנת 1996! לא מבחינת הדרך המיושנת שבה הוא מעביר נרטיב ולא מבחינת המשחקיות מבוססת-תורות שמרגישה מיושנת ומייגעת. גם אותם רעיונות שחדשים לסדרה לא ממנפים אותה לכיוונים מעניינים באמת, ובטח לא בהשוואה למשחקים אחרים (חלקם של נינטנדו) שכבר הצליחו לבצע היבטים דומים בצורה הרבה יותר מוצלחת.

אני באמת לא מצליח להבין את הקיבעון המחשבתי הזה מצד Game Freak. למה לא להפוך את הקרבות האיטיים לקרבות בזמן אמת? סדרות כמו פיינל פנטזי ואפילו קינגדום הארטס כבר הוכיחו שאפשר לשלב אסטרטגיית תפקידים ואקשן בצורה מוצלחת, והעובדה שאני אשלוט בפוקימון עצמו במהלך הקרבות הופך את זה למעניין הרבה יותר! למה לא ללכת עד הסוף, ולהפוך הסדרה לעולם פתוח אמיתי? למה לא לשלב אינטרקאציות עם העולם ופיתרון פאזלים, ממש כמו ש-Legend of Zelda: Breath of the Wild עשה?

רק תחשבו על האפשרות הבאה: בתור מאמנים, אתם מגיעים למכשול שאתם צריכים לעבור, כמו איזור הררי שחוסם את הדרך שלכם. בשביל להתקדם, אתם יכולים לרכב על הצ'ריזרד שלכם (או כל פוקימון מעופף אחר) או אפילו פוקימון מגודל שיוכל לסחוב אתכם על גבו בשביל לעבור את האתגר. אולי אפילו לנסות לתפוס פוקימון שהיכולות שלו מותאמות לאיזור הספציפי.

למה לא לפגוש פוקימונים מאיימים ממש כמו שאני פוגש רובוטים-דינוזאורים שמפתיעים אותי כמו ב-Horizen: Zero Dawn, או אלמנט הציד ב-Red Dead Redemption 2, שאני צריך להתחמק או לאתר ולעקוב אחר הפוקימונים? זה נשמע לי הרבה יותר מעניין מאשר החוויה הדלה והמשעממת שמשחקי פוקימון מציעים לי כיום. משחק הפוקימון המושלם קיים בתאוריה בעשרות משחקים שונים. צריכים רק סטודיו מספיק מוכשר ואמיץ שיוכל לחבר את כל האלמנטים הנכונים ביחד ולהרכיב מוצר קוהרנטי וטוב, והייתי שמח לראות את אפילו את נינטנדו לוקחת על עצמה את הפיתוח.

שחקנים שחושבים שיוכלו להרכיב את נבחרת החלומות שלהם במשחק החדש, כנראה יתאכזבו: כמות הפוקימונים צומצמה, ורק 400 פוקימונים מתוך כל ה-800 ומשהו שאמורים להיות בסדרה קיימים במשחק. אני באמת לא מצליח להבין את הצימצום המאסיבי הזה, במיוחד לפוקימונים משמעותיים כמו כל הסטארטרים מהדורות הקודמים... איך בלבזאור הגבר לא במשחק, איך?! ומכל הפוקימונים האגדיים שיצאו עד היום - רק מיוטו קיים?! אני מבין שחלק נכבד כנראה יישמר לעדכונים ואירועים בעתיד, אבל איך משחק שהמוטו שלו היה "לתפוס את כולם" הפך ל-"תתפסו רק חצי"?! מתסכל.

גם מבחינת הממשק והחוויה, דבר לא זז ממקומו: למה כל פעם כאשר אני מוצא ואוסף חפצים, המשחק צריך להעביר את אותן בועות טקסט שעוצרות ומאטות את חוויית המשחק שלי? למה המעברונים במשחק עדיין דוממים וגם הם מורכבים מבועיות טקסט ואנימציות חסרות מעוף וחיים? למה הדמויות כל כך שבלוניות ומרגישות כאילו אין להן אישיות מעבר לסטראוטיפ המובן? למה Game Freak לא התקדמה עם התעשייה מאז שהמשחק יצא לראשונה לפניי 20-ומשהו-שנים?! למה אני מרגיש כאילו אני משחק במשחק ל-3DS בקונסולה שהריצה לי משחקים מרשימים בהרבה? תראו, אני באמת מסוגל להבין את הרצון לשמור על סטייל ואלמנטים מסויימים, כל המשחקים הטובים לאורך שנים עושים את זה. אבל ממשק איטי, אנימציות מיושנות, ואלמנטים קרינג'יים שטחיים זה לא מה שהסדרה צריכה למחזר ולשמר! קחו את הרעיון של העולם העצום הזה, ותעניקו לו עומק! אם יש פוקימון שהוא בעיקרון "אלוהים" בסדרה (אני נשבע) זה לא צריך להיות כזה מסובך!

מבחינה גרפית, המשחק הוא פשוט בדיחה, בטח לעומת מה שנינטנדו מסוגלים לספק מהקונסולה. זה לא שנינטנדו הציגה עד היום את הגרפיקה הכי חדשנית בתעשייה עם הסוויץ', אבל היא בהחלט הראיתה שהיא מסוגלת להיות יצירתית ולהציג משחקים מרשימים למרות מגבלות החומרה  עם משחקים כמו Breath of the Wild, סופר מריו Odyssey, או אפילו Luigi's Mansion 3 שיצא לאחרונה.

אבל בפוקימון? המצב הוא פשוט אבסורד: הטקסטורות מביכות, והאנימציות של השחקנים והתקפות הפוקימונים במהלך הקרבות מרגישות חסרות אנרגיה ועייפות, ככה שגם הפוקימונים שאני פוגש מסתובבים להם בשטח לא מלהיבים אותי אם משווים אותם למשחקים אחרים מרשימים אחרים שיצאו במהלך השנים. וזה עוד לפניי שהזכרתי את המבטים המתים בעיניים של הדמויות והפוקימונים שלי שירדפו אותי לעד. גם המוזיקה של המותג לא באמת השתנתה, ומציגה בין השאר גרסאות חדשות למנגינות קלאסיות, שבשיא הכנות - העדפתי להשתיק ולשמוע סטנדאפים או פודקסטים בזמן שאני משחק.

לסיכום
אני מניח שאני פשוט כועס ומאוכזב. מאוכזב מהמפתחים כי מגיע לנו משחק פוקימון טוב יותר, וכועס על המעריצים שפשוט  לא דורשים משחק טוב יותר, והם הסיבה העיקרית שהסדרה פשוט לא משתנה ונשארת באותו המקום. אבל היי, למרות כל התלונות שלי, בסופו של יום מדובר באחד המותגים הכי רווחיים אי פעם - יותר מדיסני וסרטי "הנוקמים", או אפילו סדרת GTA של רוקסטאר, אז מה אני יודע? אם ב-Game Freak ובנינטנדו יודעים שכל עוד הפרצוף של פיקאצ'ו יהיה נוכח במשחק - הוא יהיה רווחי, אז מי בעצם צריך לחדש, כשאפשר פשוט למחזר את אותה הנוסחא שוב ושוב, עם שיפוצים גרפיים קלים? המעריצים יאכלו את זה.

אמנם אני עברתי את גיל 30, אבל אני לא יכול להתעלם מהאינפנטיליות הבלתי נגמרת שבי, והרצון למשחק פוקימון טוב. אבל לצערי כל עוד המותג נמצא בידיים של Game Freak, זה פשוט לא יקרה, כי  בזמן שאני ועולם הגיימינג השתנינו והתפתחנו לכיוונים אחרים וחדשים עם השנים - הסדרה נשארה תקועה במקום, ללא כל חידוש מעניין.

מעבר לתגובות