היטמן 2: מי עומד מאחורי ומצדדי?

משחק התגנבות שמציג אין סוף דרכים יצירתיות להתנקש במטרה ולסיים את המשימה. ביקורת

תומר חסד

תגיות: hitman 2

Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א
סוכן 47, המתנקש המפורסם בעולם והסוכן החשאי הטוב ביותר (מצטערים ארצ'ר) חוזר במשחק נוסף תחת חברת IO Interactive, אבל הפעם המפיצה היא WB ולא Square Enix. המשחק מלא בדברים לחקור, נשקים להוסיף לארסנל ועוד הרבה פעילויות נוספות. האם המשחק ממשיך את הסדרה בכבוד או שמדובר בנפילה שאפילו דמות אייקונית כמו 47 לא תוכל להציל? תישארו ותגלו.
עלילה
כמו שאפשר להבין מהשם של המשחק, Hitman 2 הוא המשך ישיר של משחק הריבוט Hitman שיצא במרץ של 2016. לכן, מי שלא שיחק במשחק הקודם כנראה לא יבין במאה אחוז מה מתרחש מבחינת העלילה, ויש אפשרות שזה יוריד מהחוויה שלו באופן משמעותי. המשחק מתחיל בדיוק מאיפה שהמשחק הקודם נגמר: סוכן 47 נמצא במשחקי חתול עכבר עם אויב לא ידוע בשם "Shadow Client" (לקוח הצללים), אויב שמנסה להפיל את אנשי Providence, ארגון צללים מסתורי בסגנון האילומינטי שמעסיק את סוכן 47.

במשימת הפרולוג, 47 מבצע פשיטה לילית על בית בניו זילנד שכאמור מחזיק באחד ממקורביו של לקוח הצללים. מדובר בפיסת מודיעין ש-47 לא יכול לוותר עליה. כיאה לפרולוג, מדובר במשימה יחסית קצרה שמטרתה לפתוח את שאר המשחק, אבל גם היא מלאה בתוכן, תכונה שאליה נגיע יותר מאוחר. פיסת המידע שנמצאה בניו זילנד מתגלית כיעילה במיוחד  ו-47 יוצא לחסל את רוברט ו-סיארה נוקס, סוכני Providence שערקו וחתמו הסכם עם לקחו הצללים במטרה להגן על עצמם.

כמו המשחק הקודם, Hitman 2 מחולק למשימות שונות שבכל אחת מוצגת עלילה אחרת שנקשרת בסופו של דבר לעלילה המרכזית, אני לא רוצה לחשוף עוד דברים על העלילה בנוסף למה שכבר כתבתי מהסיבה הפשוטה שהעלילה נהיית ממש מעניינת בהמשך המשחק, ואני לא רוצה להרוס לכם את החוויה.

משחקיות
העלילה מעניינת ועשויה טובה לאורך רוב המשחק, אבל סדרת משחקי Hitman וסדרת הריבוט בפרט ידועים במשחקיות המעולה. אז כמו שהסלוגן של Hitman 2  אומר (ומתכוון לזה באופן מילולי מסתבר): "Make the world your weapon", הכל יכול להיות נשק. ה-כ-ל.  איך זה בא לידי ביטוי בדיוק? ובכן זה לא הכי פשוט בעולם ומצריך הרבה חשיבה מצד השחקן.

כמו שציינתי, Hitman 2 מחולק ל"פרקים" שכול אחד מהם מתרחש במקום אחר ועם עלילה אחרת. בתחילת כל פרק (כשתשחקו בו לראשונה) רוב הנשקים או המקומות יהיו נעולים. בשביל לקבל גישה לאיזורים מסויימים בשלב אתם תצטרכו להשלים משימות בסגנון "תהרגו את המטרה בעזרת רעל" או דברים בסגנון. בקיצור, אפשר לתאר את השלבים של Hitman בתור "ארגז חול" ובתור כאלו שצריך לשחק אותם כמה וכמה פעמים בשביל לקבל את החוויה המלאה.

לדוגמה, השלב הראשון של המשחק אשר מתרחש באמצע מירוץ, צריך להתנקש ברוברט וסיארה נוקס, הסוכנים שערקו: בהתחלה ניסיתי לשחק את השלב באופן די "רגיל", ואספתי את הרובים שהארגון השאיר לי במחבוא, מצאתי הזדמנות שכל אחת מן המטרות לבדן, ופשוט הרגתי אותן. מאוחר יותר גיליתי ששיחקתי בצורה שפשוט לא מתגמלת את השחקן, אז טענתי את השלב עוד פעם רק שהפעם הזאת חקרתי ולמדתי את האיזור.

ניסיתי לראות מה עוד אני יכול לכופף לטובתי. ולתדהמתי, גיליתי שהאפשרויות הן אינסופיות: אפשר להתחפש לטכנאי ולחבל ברכב וגרום לפיצוץ קטלני. אפשר לצלוף באחת המטרות בדיוק בזמן שהיא נמצאת על הפודיום. אפילו הצלחתי להרעיל את רוברט בעזרת רעל עכברים שהכנסתי לו לסושי! אבל אין ספק שההריגה שהכי הצחיקה אותי והצלחתי לבצע קשורה לפלמינגו. הייתי מספר לכם מה בדיוק צריך לעשות, אבל אז אלמנט ההפתעה והכיף שבגילוי ייהרס. תמצאו לי עוד משחק שעושה את זה, אני אמתין בסבלנות.

למרות שהמשחק כולל "רק" שבעה פרקים (כולל פרולוג) וכל פרק אפשר להשלים בערך תוך שעה או שעתיים, כמות התוכן שיש במשחק היא מעבר לכל מה שתוכלו לדמיין. אם תסיימו כל פרק רק פעם ואחרי זה תמשיכו לפרק הבא בשביל לסיים את ה"קמפיין", אתם תפסידו הרבה מאוד ממה שיש למשחק להציע מבחינת משחקיות. רק בשביל להבהיר דברים ובשביל להיות כנה לגמרי: זהו לא משחק בשביל חובבי האקשן. אתם צריכים להיות חכמים, להיות סבלנים ולחשוב המון מחוץ לקופסה. מהנסיון שלי, למרות שאפשר פשוט לרוץ ולהרוג, זה לרוב לא אפקטיבי ויגרום לכך שהמטרה תברח או שאתם תמותו מהר מאוד. לכן אתם תצטרכו לחיות בתוך הצללים ולהפוך את עצמכם לרוצח צללים.

אווירה וגרפיקה
כבר מהרגע הראשון כשנכנסים למשימת הפרולוג, שמים לב כמה שהמשחק יפה. הים הסוער מצד אחד, השממה המדברית של ניו זילנד מצד שני, אור הירח שמשתקף על החול והרוח שמעיפה את השיחים הזעירים שצמחו על גדת הים. רואים בבירור את ההשקעה הרבה ש-IO הכניסו במשחק ואת הרצון העז שלהם להפוך אותו למשחק יפה ולא רק מהנה. זה חשוב כמעט באותה מידה לדעת הרבה אנשים.

האווירה האפילה שנמצאת בפרולוג לא נמשכת לאורך כל המשחק ובעצם, רוב המשחק הוא די צבעוני: מסלול המרוצים במיאמי, הג'ונגלים של קולומביה ואפילו הרחובות הסואנים של מומביי. כל המשחק מרגיש יפה בצורה יוצאת דופן ועם תשומת לב עצומה לפרטים. זה הופך את חווית המשחק להרבה יותר שלמה וליותר מהנה.

אבל זאת לא רק הגרפיקה הופכת את חווית המשחק לשלמה: הדיבוב של הדמויות נעשה באופן מעולה ומרגיש לא מאולץ בכלל, הפסקול (כשיש) כתוב מצויין והסאונד של המשחק באופן כללי מרגיש בול במקום. בין אם זה סאונד של אקדח מושתק, פיצוץ מכונית או שבירת מפרקת של בנאדם, הסאונד פשוט פצצה. חברת IO השקיעה בכל דבר קטן שהם יכלו לחשוב עליו, וזה דבר מבורך בעולם הגיימינג של היום.
בשורה תחתונה
Hitman 2 הוא משחק מעולה המשמר בכבוד את שמו המיתולוגי של סוכן 47. מדובר בעוד כותר מצליח בסדרת המשחק הזו אשר שמה דגש על התגנבות מרצח מתוך הצללים. אבל בגלל שמדובר בכותר בסדרת Hitman, אל תצפו למשחק שבו אתם יכולים לרוץ עם רובים ולהרוג כל דבר שנקלע בדרך (סדרת Uncharted לדוגמה). מדובר במשחק שדורש ריכוז, סבלנות וחשיבה מחוץ לקופסה. בנוסף לכך המשחק מחזיק בעלילה מעניינת אשר תמשוך אתכם לתוך עולמו המסתורי של 47. רק שימו לב שאם לא שיחקתם במשחק Hitman של שנת 2016, כנראה שאת מרבית העלילה אתם לא תבינו. לסיכום, מדובר במשחק מצוין שיתאים לקהל קצת יותר סבלני שלא אכפת לו לוותר על קטעי אקשן מרובים.