Red Dead Redemption 2: משחק השנה?

עלילה - פריקוול מושלם שמצליח לעמוד בזכות עצמו
 Red Dead Redemtion 2 מהווה פריקוול, ומתרחש מספר שנים לפני עלילת המשחק הראשון ובה נכיר לעומק את כנופיית ואן דר לינד: השנה היא 1899 וכמו שכבר ציינו, פורעי החוק מחפשים את מקומם בעולם שהופך להיות יותר ויותר מודרני בזמן שהמערב הישן מת. לאחר שוד שהשתבש כננופיית ואן דר לינד מוצאת את עצמה במנוסה מהחוק ומוצאת מסתור בהרים בזמן סופת שלגים. אנחנו נגלם את ארתור מורגן, אחד החברים הקרובים של דאטץ' ונשחק את השנים האחרונות שבהן פעלה הכנופייה, נראה מה גרם לה להתפרק ואיך בעצם הגענו למצב שבו עלילת המשחק הראשון התחיל. ארתור אמנם לא הוזכר במשחק בראשון, אבל עד סוף המשחק אנחנו נלמד להכיר אותו ואת שאר חבריי הכנופייה לעומק.

כששיחקתי במשחק הראשון קיבלתי רקע מאוד כללי על חברי הכנופיה שאני צד. קיבלתי רקע מאוד כללי על החיים של ג'ון מארסטון ועל החיים שהיו לו בעבר, וזה הספיק לי עם הקונטקסט שקיבלתי מהמשחק. הצלחתי להשאב לעלילה של המשחק הראשון למרות שהרגשתי כאילו זרקו אותי באמצע הסיפור והרבה פרטים בעלילה הרגישו חסרים-אבל-יכולתי-להסתדר-בלי. מסתבר שרוקסטאר כל הזמן הזה הכינו את הקרקע למשחק הנוכחי. 

צריך לקחת בחשבון: העלילה והמשחק מתחילים בקצב מאוד איטי, והיא כמו רכבת הרים: יש לעלילה עליות עם טוויסטים מפתיעים וירידות עם חלקים שקטים יותר.  אבל המשחק דואג לתת דגש על כל אחת מהדמויות ועד סוף המשחק תלמדו להכיר את דאטץ', ביל, חוויאר, ג'ון מארסטון (שמופיע במשחק!!), סיידי אדלר, קארן, מארי בת', צ'ארלס וכל שאר הכנופייה בצורה כל כך טובה שלא תוכלו לא להתחבר לכל אחד ואחת מהם, ולרצות לשחק במשחק הראשון (במקרה שלי שוב, וזו תהיה הפעם הרביעית) רק כדי לראות איך הסיפור מסתיים.

וזה אחד מהדברים שהכי הדהימו אותי ב-RDR2: העלילה מסוגלת לעמוד בפניי עצמה לשחקנים חדשים שלא הכירו את המשחק הקודם, אבל לאלו שכן: צפויות לכם להרבה הפתעות, פרצופים ושמות מוכרים, ותשובות לשאלות שנשארו פתוחות. בכנות, אחרי פריקוול כזה מוצלח, אני לא אתפלא אם המשחק הבא בסדרה יתרחש עלילתית בשנים הראשונות של הכנופיה.

משחקיות - רוקסטאר עושים בית ספר למשחקי עולם פתוח. שוב.
רוקסטאר הגדירו בשנת 2001 איך עושים משחק עולם פתוח עם GTA III, ומאז כולם מנסים לעקוב אחריהם. העולם הפתוח של RDR2 הוא העולם הכי חי שרוקסטאר אי פעם פיתחה, ונראה שהיא למדה ממשחקים קודמים של עצמה, אבל גם ממשחקים כמו The Witcher III ו-Zelda:Breath of the Wild. דברים מתרחשים בצורה יותר אורגנית וכל פעולה שהשחקן מבצע תתגמל אותו בצורה כזו או אחרת: ציד ישפר את מד הבריאות, ירי ו-Crafting ישפרו את יכולת ה-Dead Eye, ריצה ופעילות פיזית ישפרו את מד הסטמינה וכו'. כך נוצר מצב מושלם: הפעולות האלה אמנם לא הכרחיות לביצוע, אבל השחקן יבצע אותן מספיק במהלך המשחק בשביל להשתפר ולא להרגיש כאילו הוא מבצע מטלה, בניגוד למשחקים-עולם-פתוח של חברות אחרות. אססין קריד, לדוגמא.

כמו שהיה במשחק הקודם וב-GTA V אירועים רנדומליים יתרחשו על המפה, בהם תפגשו אדם זר. מצבים כאלה יכולים להוביל גם לבונוסים בהמשך המשחק, לדוגמא: במהלך שיטוט וחקירת המפה (והיא עצומה. אפשר להאבד בתוכה. אבל עוד על המפה בהמשך) עזרתי לאדם שהוכש ע"י נחש ונתתי לו תרופה. לאחר מספר ימים אני עוזר לאסיר לברוח מכמה שוטרים, והוא אומר לי שבאחת מהעיירות הקרובות יש חדר עם עסק צדדי אצל מוכר הנשק שאותו אני יכול לשדוד. אני רוכב על הסוס שלי לאותה עיירה ונתקל באותו בחור שהוכש ע"י נחש. הוא מודה לי ואומר לי שהוא רוצה לגמול לי ואני יכול לבחור מסוחר הנשק כל מה שאני רוצה. אני כמובן קונה רובה ציד ושודד את העסק, ומסתלק מהמקום עם מזומנים ורובה ציד חדש.

כל זה בעצם מה שהופך את העולם של RDR2 לעולם הפתוח הכי טוב שיצא לי עד עכשיו לשחק בו: אפשר לדבר עם כל דמות במשחק, להיות נחמד או עויין כלפי כל אחד ואחת מחברי הכנופייה, האזרחים שמאכלסים את העולם או אפילו רשויות החוק: השחקן בוחר את הדרך שבה ארתור ייתפס בעיני העולם ולכל פעולה יש משמעות. הצלחתי לצאת ממצבים אלימים עם רשויות החוק רק מלדבר אליהם בצורה לא עויינת, וברגע שהייתי אדם הגון מידי הכנופייה התייחסה אליי אחרת, כי אחריי הכל, אנחנו פורעי חוק.

ארתור יצטרך לאכול ולישון בשביל לשמור את האנרגיה שלו. בשביל זה השחקן יצטרך לצוד חיות, לבשל או למכור את הבשר שלהן בשביל כסף או לבזוז אנשים (כמו שאמרתי: הבחירה כולה שלנו) ואני מסוגל להבין למה אנשים לא אוהבים את האלמנטים של משחקי תפקידים שנכנסו פתאום למשחקים של רוקסטאר, אבל בכנות? ברגע שהשחקן משיג כסף (והשגתי יותר ממה שהייתי צריך דרך משימות ראשיות במשחק) כל האלמנטים האלה לא נחשבים כ"בעיה", הם יותר "מטרד". כמו בחיים ובהרבה משחקי RPG אחרים כסף פותר הרבה בעיות, ככה שאספקה לא הייתה חסרה לי מעבר לשעות המשחק הראשונות, וגם בשעות האלה עשיתי LOOT לכל מה שרק יכלתי והסתדרתי יפה מאוד.

בהתחלה ציינתי שאני אוהב את מנוע RAGE על כל מגרעותיו, אבל ב-RDR2 הייתה לי בעיה מאוד גדולה איתו: יש דיליי של שנייה לפחות בין לחיצה על הג'וייסטיק עד שהמצלמה או הדמות זזות, והמשחק דרש הרבה התאמה מראש עם ההגדרות של הג'וייסטיק בשביל ירי וכיוון מצלמה נוחים, ולמרות זאת השליטה בארתור מאוד איטית ומסורבלת ודורשת זמן להתרגל אליה. ברגע שהשחקן מבצע פעולה אחת, צריך לחכות שאנימציה ספציפית תיגמר לפניי שאפשר לבצע פעילות נוספת. בערים מאוכלסות על המפה אי אפשר לרוץ בלי להתקע באנשים ולגרום לכך שהמשטרה תרדוף אחריי כי המשחק מחשיב את זה כתקיפה ברחוב רק בגלל שמנוע המשחק שם דגש מאוד גדול על פיזיקה ומומנטום. למרות שאפשר להתרגל, זה לא היה כל כך מתסכל במשחקים קודמים של החברה.

גרפיקה - המשחק הכי יפה של שנת 2018
RDR2 הוא פשוט המשחק הכי יפה שראיתי השנה. העולם הפתוח העצום משתנה מהרים מושלגים לשטחים ירוקים פתוחים ועצומים, יערות אפלים מלאי ערפל וביצות, או צוקים מרהיבים שהנופים גרמו לי פשוט להגיד "וואו" בקול. העולם עצום כמו שהוא נשמע, וכל כך קל להאבד בו. אני חושב שזה אחת הסיבות שלקח לי חודש לסיים את המשחק: כל כך נהניתי לחקור כל נקודה במפה ולשחק עם הפיזיקה של המשחק, כי כל כל העולם נושם ומגיב לשחקן בהתאם: שלג שנופל מענפי עץ ספציפיים באיזורים מושלגים, סופות חול בעיירות, ארתור, הסוס או המרכבה ישאירו עקבות בבוץ או בשלג. 

מנוע ה-RAGE מדגים פיזיקה שמתרחשת בזמן אמת שלא ראיתי באף משחק אחר והשאיר אותי עם לסת ברצפה. בזבזתי שעות בלשחק עם מהפיזיקה הריאליסטית והעקבות של השלג. אני לא צוחק. רוקסטאר הגיעו למצב מגוחך בפרטים הקטנים: הסוסים מבצעים את הצרכים שלהם והאשכים שלהם מתכווצים בהתאם לתנאי מזג האוויר. אני רק מדמיין את המתכנת שעבד על זה והיה צריך לענות לאשתו על השאלה "איך היה לך בעבודה היום?" שחזר אחרי משמרת. זה המשחק הכי יפה שראיתי השנה, והוא מצליח לעמוד נגד GOD OF WAR לדוגמא, בעיקר בגלל רמת הפרטים שהוא מכיל לעומת משחקים כאלה.

פסקול - גרם לי להוציא את ה-Moonshine והבנג'ו
כמו במשחקים האחרונים של החברה, רוקסטאר החליטה להשקיע בפסקול שהולחן במיוחד עבור המשחק, והוא עושה את העבודה מעל ומעבר. ברגעים הקלילים של המשחק נוכל לשמוע מוזיקת באנג'ו מרגיעה וברגעי האקשן מוזיקת קרבות מלאת חצוצרות וכינורות תכניס אתכם לאקשן ואנדרנלין לגוף. מעבר למוזיקה מולחנת, רוקסטאר בחרו למקם שירים מאמנים מפורסמים ברגעי מפתח בעלילה, וגם פה הייתי כולי צמרמורות כאשר שמעתי את That's The Way It Is או Unshaken (וילי נלסון ודיאנג'לו!! ריספקט!) במהלך המשחק, ומדובר באחד מרגעי הגיימינג שיחקקו לי בזכרון ממשחק סינגל פלייר, ממש כמו במשחק הראשון כאשר שמעתי את Far Away בדרך למקסיקו. 






לסיכום: יצירת מופת בעייתית
 Red Dead Redemption 2 הוא מכתב אהבה של רוקסטאר למערב הפרוע וסוג של יצירת מופת בעייתית: הוא אמנם איטי ודורש מהשחקן ללמוד לשחק לפי החוקים שלו, אבל ברגע שלומדים את המכניקות הטיפה מעיקות ומגלים סבלנות עם הסיפור והעלילה, מדובר באחד המשחקים המרתקים ביותר של השנה הנוכחית, ובהחלט מגיע לו את תואר משחק השנה. הפרטים שבהם רוקסטאר בוחרת להשקיע בהם נותנים למשחק לדבר בעד עצמו. המשחק מציג את אחד העולמות הפתוחים הכי מרשימים של השנים האחרונות, ואני כולי ציפייה לראות איך רוקסטאר יישמו את כל מה שהם למדו במשחק הנוכחי כלפיי GTA הבא. עכשיו רק נשאר לקוות שהמשחק ייצא למחשב ואוכל לשחק שוב בנוחות מקסימלית עם עכבר ומקלדת.