Dragon Ball FighterZ: כאוס על המסך

מאז כנס E3 האחרון בו חשפה Bandai Namco את הילד החדש שלהם, (שנוצר בעקבות שיתוף פעולה עם הסטודיו המפתח Arc System Works) המשחק Dragon Ball FighterZ, הצליחה החברה לסחוף וליצור הייפ בקהילת הגיימרים הבינלאומית בין "שחקני המכות" ולשחקנים הקז'ואלים, מעבר למעריצי הסדרה, באמצעות משחקיות מהירה וכאוטית של שלושה שחקנים כנגד שלושה שחקנים, גרפיקת סל שיידינג מרשימה ויפייפיה ומערכת קרב פשוטה אך עדיין דורשת תרגול מצד השחקן. האם הציפייה השתלמה?

אסכם את זה במילה: כן. ועכשיו אנסה לפרט ואשתדל להיות כמה שיותר אובייקטיבי: כאמור, המשחק פותח ע"י חברת Arc System Works, אשר הוציאה בעבר את סדרת משחקי Guilty Gear ו-BlazBlue, כך שמשחקי מכות אינם ז'אנר אשר חדש לחברה. המפתחים החליטו להחזיר את דרגון בול למקורות של משחקי המכות, ובניגוד למשחקים הקודמים של המותג אשר הציגו משחקיות מאחוריי גבה של הדמות, בגוף שלישי, כאן ההמצלמה ממוקמת בצורה דו מימדית (2D) כיאה למשחק מכות קלאסי, כמו סטריט פייטר או טקן, וזוהי אחת ההחלטות החכמות שנעשו מכיוון וזה גורם למשחק לשמור על קצב מהיר וכאוטי.

תוסיפו לכך שבמשחק ניתן לבחור מבין 24 דמויות מדרגון בול Z הקלאסית ואפילו מספר דמויות מהסדרה האחרונה, דרגון בול סופר, וקיבלתם משחקיות שמזכירה מאוד את Marvel vs. Capcom, מכיוון וקרבות מתנהלים עם שלושה שחקנים נגד שלושה שחקנים נוספים, אשר ניתנים להחלפה ולקריאה לעזרה בכל רגע נתון בלחיצת כפתור, כך שניתנת האופציה לשחקן לבנות ולהגדיל את הקומבואים שלו.

זה אחד הדברים שהופכים את המשחק לנהדר במבחינתי: שחקנים קז'ואלים כמוני שלא מרבים לשחק במשחקי מכות יוכלו להרים את השלט וללמוד מהר מאוד את השליטה בו, אך הוא גם דורש לא מעט אימון ותרגול, כך שלהיות שחקן ש"מועך כפתורים" לא יעזור יותר מידי מול שחקן מנוסה.

אמנם המשחקיות מהירה וכאוטית, ובדקות הראשונות לוקח זמן להתרגל למהירות ולכאוס שמוצג על המסך, אך לאחר מכן המשחק מתגלה כפשוט ללמידה וברגע שהשחקן לומד את הבסיס, משם הדרך לשליטה בקרב לא ארוכה, כך שאם שחקן מסוגל לבצע מתקפת "האדוקן" בסטריט פייטר, הוא יוכל לבצע כל מתקפה ב-FighterZ. כאמור המשחק גם דורש מעט מחשבה וטקטיקה, וניצול נכון של מד האנרגיה יכול להועיל פלאים בקרב, וצריך לדעת מתי יהיה חכם להשתגר מאחוריי היריב, או מתי הרגע הנכון לבצע התקפה מיוחדת, ובכך לקבוע ניצחון או כישלון לשחקן בהתאם.

מבחר הדמויות שניתן לבחור במשחק מספק בהחלט, ומבחינתי המשחק הצליח להגיע להשיג מה שהרבה משחקים לא הצליחו: כמעט כל דמות מרגישה שונה מהשנייה, עם סגנון לחימה שונה. נכון שבכל משחק קיימות דמויות חזקות ואיטיות לעומת וחלשות וזריזות, אך באמת שכל דמות מצליחה להרגיש שונה מהשנייה, עם מהלכים שדורשים דיוק מצד השחקן. אם הגעתי למשחק של דרגון בול, ואני נהנה לשחק עם הדמויות של קרילין או יאמצ'ה, המשחק הצליח לבצע מטלה לא פשוטה בהצלחה רבה, מכיוון ולא קיימת דמות במשחק שלא נהניתי לשחק בה.

הגרפיקה במשחק מדהימה, ובתור חובב אנימציה והסדרה בפרט, התמוגגתי מגרפיקת הסל שיידינג המרשימה, אשר שומרת על נאמנות ומצליחה לשחזר בדיוק מירבי רגעים קלאסיים מהסדרה, וכמעט כל מהלך של כל דמות במשחק לקוח ישירות מהמנגה והאנימה. רמות הדיוק האלו גורמות לי להעריך כל כך את המפתחים, ומראה על אכפתיות כלפי המותג והמעריצים.

במשחק קיים גם מצב סיפור, בו נלחמתי בעיקר מול שיבוטים של הדמויות בסדרה בזמן שאני משפר את הדמויות איתם עם אלמנטים קלים של RPG. אני מצאתי את מצב הסיפור בעיקר משעמם,  אך הוא הועיל מאוד בתור התחלה בשביל ללמוד את עקרונות המשחק. הסיפור נכתב במיוחד למשחק ואינו עוקב אחריי עלילת הסדרה, והמצב שנוצר הוא ששחקנים חדשים אשר רק מוצגים לראשונה לכותר ירגישו לא שייכים ולא יבינו מה קורה, בזמן שמעריצים אדוקים של הסדרה (כמוני) עלולים להשתעמם מהעלילה התלושה לחלוטין.

למזלנו, קיים כמובן מצב Arcade ובו ידורג השחקן לאחר כל קרב, ומטרת השחקן היא לשמור על דירוג גבוה עד הקרב הסופי, ומצב אונליין, בו נוכל לבחון את כישורינו מול שחקנים ברחבי העולם, כל מצבי המשחק מאתגרים ומספקים הנאה.

לסיכום
מפתחי המשחק ניסו לגרום למשחק להיות קודם משחק מכות, ורק אחר כך משחק דרגון בול. ובשניהם הם צלחו בצורה פנומנאלית לדעתי. כאשר שיחקתי עם חברים שלא מכירים את הסדרה לעומק, אחד מהם תיאר את המשחק: "פשוט דרגון בול". וזו אמירה מדוייקת לדעתי. עם מערכת קרב כאוטית מהירה ומשוגעת שמאתגרת את השחקן אך עדיין קלה ללמידה, ובהתחשב בעובדה ושוקלים לשחק את המשחק השנה בטורניר EVO (תחרות ה-eSports הגדולה בעולם למשחקי מכות), בהחלט שווה לבדוק את המשחק. גם אם אינכם מעריצים של הסדרה, חשוב לזכור: בבסיסו מדובר במשחק מכות מצויין. הדרגון בול הוא רק בונוס פה.