Call of Duty:WWII: אותה גברת בשינוי אדרת
משחקיות אותנטית, קרבות אוויר ומולטיפלייר שלא נופל מקודמיו. ביקורת
מהיסטוריה למשחק וידאו
ב-6 ביוני 1944 פלשו צבאות הברית אל חופי נורמנדי שבצרפת במה שנחשב עד היום למבצע הפלישה הימי הגדול בהיסטוריה. 5,333 ספינות ונחתות הובילו 156,000 חיילים מארה"ב, קנדה ובריטניה – 4,413 מתוכם נהרגו בקרב. עובדה מעניינת: תת-אלוף תאודור רוזבלט ג'ונייור בן ה-56 התעקש להוביל את חייליו לקרב והיה הקצין רב-דרגות היחיד בפלישה כשהוא סובל קשות מדלקות פרקים ונעזר במקל הליכה(!). הנחתת שבה ירד אל החוף הגיעה אל יעדה 2 ק"מ רחוק מדי, אך זה לא מה שעצר אותו. הוא קפץ אל המים תוך כדי שהוא דוחק בחיילים שביקשו לעזור לו עם מקלו והצהיר בבטחון רב "אנחנו נתחיל את המלחמה ממש מכאן".
"קרב הבליטה" (Battle of The Bulge) התרחש ב-16 בדצמבר 1944 ביערות הארדרנים של מערב אירופה והיה הקרב ההתקפי האחרון של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השניה. הקרב קיבל את שמו "מהבליטה" שנוצרה במפה עקב ההתקדמות המאסיבית של הגרמנים שתפסה את כוחות הברית מותשים ולא מאורגנים. עובדה מעניינת: הצבא האמריקאי היה זקוק בדחיפות לתגבורת ולכן נתן גנרל אייזנהאוור את ההוראה לגייס את יחידות האפריקאים האמריקאים שעד לאותה עת לא רק שלא השתתפו באף קרב, אלא היו מבודדים לחלוטין מהחיילים הלבנים. חלק מגדוד 333 שמנה לוחמי ארטילריה שחורים בלבד, הופקד על חיפוי הנסיגה ולכן גם נשאר מאחור. כל הלוחמים שנותרו מאחור נלחמו עד טיפת הדם האחרונה כאשר 11 מהם נמלטו, נתפסו ולבסוף נרצחו באכזריות באחד מפשעי המלחמה המטויחים של הנאצים.
למה אני מספר לכם את כל זה? מאוד פשוט. אתם הולכים להיות שם.
מתעלה על כולם – Single Player
הקמפיין של COD WWII אורך בין 6 ל-8 שעות (כמיטב המסורת) והוא לדעתי הטוב ביותר מבין 14 המשחקים בסדרה. אתם תגלמו את טוראי רונלד "רד" דניאלס מחטיבה 1 של חיל הרגלים האמריקאי. דניאלס יקח אתכם למסע מטלטל דרך חופי נורמנדי, שיחרור צרפת מהמשטר הנאצי ולבסוף אל תוך גרמניה. הקמפיין אומנם קצר, אך הייתי ממליץ לכל אחד ואחת לשחק אותו ורק אותו (על המולטיפלייר בהמשך). נתחיל בזה שהוא מבוסס על אירועים אמיתיים משמעותיים. אלו הם אירועי גבורה והקרבה שלא ישאירו אף אחד אדיש. לא פחות חשוב, יש גם אזכור לשואה ורגע שבו נאמר "תצלם, העולם מוכרח לדעת". אני נכד לשתי סבתות ניצולות שואה. לא יכולתי שלא להרגיש סוג של תחושת שליחות כל פעם ששמעתי צעקה בגרמנית והסתכלתי לראות מי זה מבין החרירית לללהבית של רובה ה-M1 Garand שלי. נורא רציתי לקוות שזה איכשהו יחזיר להם על וורשה, טרבלינקה ומיידנק.
המשחק נשאר אותנטי לאורך כל הדרך ולא מנסה להיות "פוליטיקלי קורקט" או מתנצל בצורה כזו או אחרת. אין בר-בריאות מתחדש. אם נפגעתם אתם צריכים לחפש ערכות פזורות ברחבי השלבים או לחלופין את החובש הקרוב. ישנם די והותר מראות קשים, צרחות וצווחות חיילים העולים באש וגם צלבי קרס וסמלי הרייך בשפע. יכול להיות אולי אותנטי מדי? COD WWII הולך בדרכו של Wolfenstein The New Colossus ולא מייובא לישראל בייבוא רשמי. זה קצת מצחיק בהתחשב בכך ששני המשחקים עושים שימוש בדמויות יהודיות על מנת לעורר רגש אצל השחקן ולהעצים את פשעיהם של הנאצים (לא שהיה מה להעצים כי הכל אמת). אך יחד עם זאת יהודים ישראלים כמוני וכמוכם לא יכולים כביכול לרכוש את המשחק כי? כי מה? זה יפגע ברגשות הסבים והסבתות שלנו? ההיפך הוא הנכון! הנצחון הכי גדול שלנו כיהודים זה שאנחנו כאן ועכשיו ואילו כל מה שנשאר מהנאציזם זה ערימת פיקסלים והיסטוריה. חוץ מזה אין שמחה כמו השמחה לאיד. מי לא היה שמח לירות בנאצים במשחק מחשב? איכשהו יש לי תחושה שגם הפציפיסט והשמאלן הכי גדול בארץ היה שמח לקבל לידיו את הגיימפד או המקלדת והעכבר והדבר הראשון שהיה יוצא לו מהפה זה "זה בשבילך, סבתא!!!" ומפוצץ לאיזה נאצי את הראש. זה גם למה כל כך קל להזדהות עם דמויות במשחק. בייחוד עם טוראי זוסמן (זיסמן?) שהוא אמריקאי ממוצא יהודי שבמקרה נופל בשבי הגרמנים.
המקרים היחידים בהם המשחק לא נשאר אותנטי הם בקולות הנשקים שנשמעים מלאכותיים ובבליסטיקה שלהם שפשוט לא קיימת (מסלול ישר כמו לייזר). זה מיד יציק באוזן ובעין לכל מי שאי פעם שיחק Battlefield. המשחק מתיימר להראות לך שאתה חלק ממשהו גדול יותר ולא כל כך הולך לו. תמיד יהיו איתך לפחות שני חברי צוות המונים חובש ואיש תחמושת. אתה תהיה תלוי בהם ואילו הם…סתם יבהו בחלל כמו זוג עציצים. אי אפשר לקרוא להם והם אף פעם לא יהיו שם לעת צרה כך שתצטרכו לחפש אותם ולעיתים תקופות וגם לשוב על עקבותיכם. למה לא הכניסו כאן מצב CO OP שבו אתה והחברים שלך תלויים זה בזה? נשגב מבינתי.
הטרוניה הבאה שלי היא על "רגעי השיא" במשחק. נורא נורא ציפיתי לרגע שבו יתנו לי לנהוג בטנק שרמן ולפצפץ טייגרים ופאנזרים. והנה הרגע הגיע, השמדתי בדיוק 3 טנקים וזהו. כנ"ל גיימפליי של קרב אויר מגניב ביותר שבו מכניסים אתכם לתא הטייס של מטוס P47 Thunderbolt. שניהם הרגישו לי כמו ילד שהאבא התימני שלו לוקח אותו לחנות צעצועים הכי גדולה בעולם רק כדי לראות. זה מבאס רצח וזה מקנה תחושה שקצת חסכו עלינו. אותנטי לא אותנטי זה עדיין משחק. תן לצלול על איזו ספינת Destroyer ולדפוק בה טורפדו. תן לקרוע בסיס שלם של נאצים. תן קצת לכייף(!). במילה אחת: א-כ-ז-ב-ה.
בסוף כל עליה ברכבת הרים תמיד יש נפילה – Multiplayer
המולטיפלייר של COD WII לא בולט ולא נופל משאר המשחקים בסדרה. מחד זה אחלה כי מי שלמד לאהוב את המולטי במשחקים הקודמים, ירגיש מיד בבית. מאידך, מי שהפסיק להתרגש כבר ב-Modern Warfare 2 או התרגל ל-Battlefield – כמוני למשל – ישתעמם כאן מהר מאוד. אני יכול להבין למה אנשים חולים על קוד רק חבל שכנראה לעולם לא אצליח להצטרף אליהם. כמו במשחקים הקודמים גם כאן קיים לו מנגנון Kill-Streak שמצ'פר את השחקן בכלים שיסייעו לו להרוג עוד יותר כמויות של אנשים. המנגנון הזה פגום מיסודו לדעתי. המשחק נותן פרס לשחקנים חזקים ומבאס שחקנים חלשים. אם בבאטלפילד יכולת לקחת טנק/מסוק/ג'יהאד-ג'יפ/אנטי-אויר ולהתנקם במי שהוריד אותך, כאן אין לך את הפריבילגיה הזאת ואתה יכול רק לקוות לתפוס את היריב לא מוכן או להגיח מאחורי גבו. זה פחות או יותר מסכם את המולטיפלייר – אותה גברת בשינוי אדרת. אותם "פרקים", אותם "קלאסים", אותן מודיפיקציות, אותו 8 על 8 רק תחת מטריה של מלחמת העולם השניה.
קצת מעציב אותי שגם בשנת 2017 עדיין משתמשים בשיטות תקשורת מבוססות P2P כששרתים ייעודיים ממזמן הוכיחו את עצמם. אם דיווחתי כאן שהמשחק עושה שימוש במצב משחק היברידי בו גם ניתן לשחק בשרתים וגם ב-P2P כאשר אין מקום, אז דעו לכם שכעת ניתן לשחק אך ורק ב-P2P עקב קריסות ונפילות אין-קץ. אני מאמין שהעניין יפתר בקרוב מאוד מכיוון שעבר לו בקושי שבוע מאז השקת המשחק וגם כי המפתחים נשבעו בסבתא. סוג של. בד בבד כשהמולטיפלייר עובד אני שמח לומר שיש לו נקודת אור קטנה אפילו לשחקנים כמוני.
במצב המשחק "War" על קבוצה אחת לתקוף נקודות אסטרטגיות בעוד הקבוצה השנייה צריכה להגן עליהן. בסיום הטיימר או לכשהושלמו כל המשימות התפקידים מתחלפים והקבוצה שהגנה תוקפת וזו שתקפה בהגנה. השילוב הזה של כיבוש אסטרטגי יחד עם הנופים המפורסמים של מלחמת העולם השנייה כמו הפלישה לנורמנדי הוא משב רוח מרענן בעולם של "לרוץ ולירות". רמבו שווה ערך למתאבד שיעי במקרה הזה. צריך להיות מחושב. צריך לתקשר עם החברים שלך. צריך להשתמש ברימוני עשן(!) וצריך וכדאי לשחק חכם. אה וכמעט שכחתי – אין Kill Streaks. אכן, מצב משחק שווה ביותר.
אמ;לק
השינוי מלחימה עתידנית/מודרנית למלחמת העולם השנייה הוא מבורך, כשם שהוא מביא איתו את אחד הקמפיינים אם לא את ה-קמפיין הכי משובח שהסדרה ידעה. הדמויות מצויינות הספורים מעולים ויש רבבות גלגלות נאצים לרוצץ. המולטיפלייר הוא כל מה שחלקנו למדנו לאהוב במולטיפלייר של COD לאורך השנים – Run and Gun רק עם נשקים ונופים של מלחמת העולם השנייה. יש גם מצב זומבים שהשמטתי מהביקורת מכיוון שהיה רדוד עד בינוני מינוס ביחס לדומיו שעושים את זה הרבה הרבה יותר טוב. סך הכל מדובר במשחק שבקלות פונה אל קהל המעריצים הכבר קיים שלו. מי שישב על הגדר וציפה ש-Sledgehammer Games המפתחת תשלוף איזה שפן מהכובע יוכל להתנחם בקמפיין שהוא בהחלט ראוי.
שיחקתי על PS4 PRO. רץ יציב מאוד ב-60 FPS למעט נפילות קלות בעומס פה ושם, אך ללא תמיכה מלאה ב-4K. תומך HDR אך עדיין עושה שימוש במנוע מיושן ולכן לא נראה מרשים במיוחד. לפי דיווחים רץ מעולה גם על ה-PS4 הרגיל וגם ב-PC.
הכתבה עלתה לראשונה באתר
TekTok ונכתבה בידי גיל פלקוביץ'.