פיפ"א 18: מסירה משופרת, בעיה בעמדות

שוב הגיע הרגע הזה בשנה. פיפ"א חדשה מושקת, המעריצים עומדים בתור כדי להיות הראשונים ששמים את ידם על הגרסה הנוצצת, ואינספור אנשים מעלים תמונה של העותק הקשיח חגור מקדימה באוטו (מצחיק). כמו לקראת כל ספטמבר, EA מנסה להתרברב בחידושים שעושים את המשחק החדש לכזה שכולם ירצו לקנות. מהדאבל פס בפיפ"א 2002, מהפכת הגרפיקה של 2011 ועד להגחתו של אלכס האנטר בעונה שעברה, היצרנית הוותיקה דואגת לשמור על רמת עניין מסוימת עבור המעריצים. לכן, זה בדיוק הזמן לבדוק - מה נשתנה?

משחקיות
בסרטונים ש-EA הציגה לקראת צאתו של פיפ"א 18, נטען שהמשחקיות השתפרה לאין שיעור. דרכים חדשות לכבוש, הקושי להגן והחילופים האוטומטים הם חלק מהחידושים שמטרתם להפוך את המשחק ליותר נוח וריאלסיטי.
אפשר להגיד שהיצרנית אכן עמדה במשימה. כמו כל מעריץ אדוק, ניסיתי את גרסת הדמו ביום שיצאה והעברתי את הזמן בלשחק עם קבוצות שונות. בתור שחקן הגנה לא משהו, היה לי קשה עוד יותר להתמודד עם החלק ההתקפי של היריבה ובערך כל משחק שלי הסתיים בתיקו רב שערים.
אחת התוספות המהנות ביותר עבורי, הייתה החזרת החצים המכוונים בשליטת השחקן. כשעברתי ממקלדת לג'ויסטיק, אחד הקשיים הגדולים שלי היו לכוון את המסירה בצורה המושלמת וכך יצא שהייתי מוסר לשחקן לא פנוי או משלים מסירה אחורה שעולה לי בשער מטומטם (לא עלינו). החצים מאפשרים לבצע משחק מסירות כמעט מושלם ולמצוא שטחים פנוים אליהם רצים השחקנים.

עוד תוסף אותו הציגה EA היא האפשרות לבצע חילופים "בתוך המשחק". ברגע המתאים, המחשב מציע אופציית חילוף מתאימה אותה ניתן לאשר מיד. אפשר להגיד שזה רעיון לא רע בכלל, אבל מבחינת הביצוע יש עדיין לאן להשתפר. החילופים שמוצעים הם תמיד בין עמדה לעמדה (כלומר תציע לך להחליף קשר בקשר, חלוץ בחלוץ וכן הלאה) ובכל זאת יש צורך להיכנס לתפריט ולשנות מערך אם רוצים לעשות שינוי אמיתי. החוויה המיותרת ביותר שלי הייתה שהפיפ"א הציע לי להחליף מגן שמאלי (אלברטו מורנו) ב"מגן שמאלי" אחר (ג'יימס מילנר).

מודים
אופציית הקריירה עדיין כאן, והיא קיבלה טוויסט מגניב בכל הנוגע להחתמת שחקנים בגרסת המנג'ר. כאשר המנג'ר מעוניין להחתים שחקן חדש הוא נכנס למשא ומתן וירטואלי עם נציג של הקבוצה אליה השחקן שייך. EA הדגימה את השיטה באחת מהסרטונים הראשוניים שלה ועבורי לפחות, זה נראה מאוד מלהיב על הנייר, אבל גם כאן יש כמה דברים לשיפור.

אתחיל בכך שאספר שאחד היתרונות הגדולים של התוסף הוא העובדה שאפשר לסגור עסקה על שחקן ברגע שאתה מעוניין בו. אם בגרסאות הקודמות היה צריך להגיש הצעה, לחכות לתשובה כמה ימים, לגלות שהיא לא מספיקה ולהציע שוב עד שחלון ההעברות נגמר, הפעם הפעולה פשוטה הרבה יותר. האפשרות להציע אופציות נוספות לחוזה כמו סעיף שחרור ואחוזי מכירה, נותנות הרגשה אמיתית של מנג'ר.
כשהגעתי לשולחן הדיונים, הדבר שהכי הפריע לי הוא העובדה שלא היה דיבוב. הנציגים הזיזו את השפתיים, הטקסט נכתב למטה, אבל למה ש-EA לא תשקיע בשני קולות בשביל שבאמת תהיה הרגשה של מו"מ? עוד בעיה הייתה חוסר הסבלנות של נציג הקבוצה היריבה והסוכן של השחקן. ברגע שהצעתי סכום נמוך מדי, או שניסיתי לשלוח יותר משתי הצעות נגד, הנציגים פוצצו הכל והשאירו אותי לשבת אומלל במשרד ליד החולצות הממוסגרות של רוברטו פירמינו וסדיו מאנה. בכל מקרה, אפשר להגיד שמדובר בתוסף מבורך, אבל EA תצטרך לעבוד עליו עוד.

ובפינת המוד שקיווינו שיגיע, אבל נשארנו בידיים ריקות - פיפ"א סטריט. לפני כמה חודשים, הודלפה תמונה של משחק הרחוב האהוב בגרסה מחודשת לפיפ"א 18. מגרש ציורי ובו שישה שחקנים מתחרים ב-"3 על 3" הציתו את הדמיון וגרמו להרבה ציפיה בקרב המעריצים בנוגע להתחדשות המוד אחרי שש שנים.
בפועל, הוא אכן הגיע, אבל למשחק אחד בלבד. כחלק מאופציית המסע, אלכס האנטר מגיע לריו דה ז'ניירו ביחד עם חברו מהצ'מפיונשיפ דני וויליאמס ופוגש ארבע שחקנים ברזילאים צעירים. אחרי מונולוג מרגש על בירת הכדורגל היפה, מוצאים עצמם השניים במשחק רחוב שמזכיר מאוד את פיפ"א סטריט, אבל הזמן מוקצב לשלוש דקות ולאחריו האופצייה נעלמה כשהייתה. מאוד מאכזב.

המסע
נסיים את הביקורת עם המוד החדש ביותר של פיפ"א. אלכס האנטר חזר לעונה נוספת, והפעם הוא עומד במוקד של סאגת העברה בלתי נגמרת. במשך קיץ שלם, גיבורינו מתחכך עם כוכבי כדורגל, אבל בסוף מוצא את עצמו בלוס אנג'לס גלקסי, בגלל הסוכן הדביל שלו שהבטיח להחתים אותו בריאל מדריד (מה שמלמד אותנו לא לעוף קרוב מדי לשמש).

אודה ואתוודה שבפיפ"א הקודמת עצרתי את הסיפור בסביבות ינואר, כי הרגשתי שאין כל התקדמות. העברתי כמעט חודש במשחק מבלי לקבל עלילה, מה שנתן הרגשה של קריירת שחקן רגילה ולא ממש מתגמלת (קלף לאולטימייט טים? ברצינות?) השנה, אפשר להגיד ש-EA השתדלה מאוד לספק כמה שיותר מעברונים בשביל להשאיר את השחקן כמה שיותר בעניינים. אחת לכל שבוע ישנה התקדמות בעלילה וזה בהחלט נותן טעם להמשיך ולחשוף עוד חלקים מהסיפור המפותל של הכוכב בן ה-18.

למרות המסרים הקיטשיים שמעביר הסיפור, אין ספק ש-EA השקיעה בו מעל ומעבר. הקולות של כריסטיאנו רונאלדו, תיירי הנרי ואפילו ג'יימס הארדן מעניקים חוויה יחודית ואפילו בזמן משחק, התחושות של האנטר באות לידי ביטוי בהתחשב בסיפור. לדוגמה, בזמן שהשמועות לגבי עתידו של האנטר מתרוצצות, נראה שהחברים שלו לקבוצה לא ממש מרוצים בלשון המעט ועושים פרצופים (אפילו פיליפה קוטיניו. איך הוא מעז?). באחד ממשחקי פתיחת העונה, כבשתי שער עם האנטר ושלחתי אותו לחגוג ליד דגל הקרן, אבל אף שחקן לא הצטרף אליו.

כמובן שגם במוד הזה יש עדיין מקום לשיפור, ולטעמי היא בעיקר מבחינה פיננסית. כן, אפשר לשנות להאנטר את ההופעה, להוסיף לו קעקועים ותספורת מריו באלוטלי, אבל EA הייתה יכולה לתת עוד טעם למוד אם היה ניתן לרכוש תוספים שמשפרים לשחקן את היכולות (כאלה שלא מצריכים פתיחת בקבוקון B). למשל, נעליים שמשפרות דיוק או אקסטרה אימון כדי לשפר את ה-OVERALL הסופי שלו.
לסיכום

בשורה התחתונה, למרות כל החידושים הנקודתיים, קשה להגיד בלב שלם שההתלהבות סביב פיפ"א 18 מוצדקת. עבור משחק שעולה כ-300 ש"ח בחנויות בארץ, אפשר לצפות לתמורה גדולה יותר לכסף ולחידושים מהותיים יותר, אבל, בתור מעריצים נלהבים אין לנו יותר מדי ברירה. כמו בכל שנה, נמשיך לחכות בתור על מנת להיות הראשונים שאוחזים בעותק החדש ביותר של EA ולהכריז שזה המשחק הטוב ביותר שהיינו יכולים לבקש.