ראש בראש

אוטוטו זה מתחיל. 16 הנבחרות הטובות ביבשת אפריקה יתכנסו לשלושה שבועות של צבע ביציעים, ורכבת הרים של אמוציות ושיכרון חושים. אם חשבתם שהניסיון להמר על זוכות ומפתיעות ביורו ובקופה אמריקה הוא פרוייקט מורכב ומבלבל, בגביע אפריקה המשימה נראית קשה שבעתים. אחרי הכל, שתיים משלוש הזוכות האחרונות (ניגריה וזמביה) כלל לא העפילו לטורניר ואין ממש פייבוריטית אחת לזכייה. ולמרות הקושי, החלטנו להעיז ולתת סוג של תחזית, ועל הדרך לענות על כמה מהסוגיות מרכזיות של הטורניר. זה מה שהיה למומחים שלנו לומר.

• שידורים ישירים מאליפות אפריקה בערוץ הספורט

האם גרנט יישאר בכל זאת בגאנה גם אחרי האליפות?
מיכאל וינסנדט: "זה תלוי רק בראשי ההתאחדות בגאנה. צריך להבין שהאליפות הנוכחית היא נקודת מעבר בדרך אל הדבר האמיתי והיוקרתי מכל: גביע העולם 2018.  לכל שלושת המונדיאלים האחרונים, הכוכבים השחורים העפילו לשלב הבתים עם שלושה מאמנים שונים. גרנט ניצב בפני אחת מנקודות השפל של הנבחרת בעשור האחרון לאחר ההסתבכות במוקדמות המונדיאל. עצם העובדה שגאנה מגיעה לטורניר הקרוב בגאבון כסגנית אלופת היבשת לא משאירה הרבה אפשריות מבחינת הציפיות במדינה: מסגנות אפשר רק לעלות. המטרה: זכייה בגביע. רק אם יניף את התואר היבשתי, הוא יקבל מנדט להמשיך כמאמן הנבחרת בעוד שלושה שבועות".

דני פורת: "לפי מה שאני מבין מהתקשורת הגנאית הפור כבר נפל ללא קשר לתוצאות שישיג גרנט במהלך הטורניר. הסיבה העיקרית שהמאמן הישראלי עדיין אוחז במשרה, למרות התוצאות הרעות במוקדמות המונדיאל, היא כסף. קופת ההתאחדות מרוקנת וראשי הכדורגל במדינה מעדיפים לתת לו לסיים את חוזה ההתקשרות לאחר הטורניר, בשביל לא לשלם לו פיצויים גבוהים. גם מבחינה תדמית בקרב הקהל, גרנט לא הצליח להתחבר ממש לגנאים, שמרבים לתקוף ולהאשים אותו בזלזול, לפעמים באופן די קטנוני. גם בשל העובדה שמאמנים במדינה המערב אפריקאנית לא זוכים ליותר משני טורנירים רצופים, סיום הרומן בין מאמן הנבחרת לכוכבים השחורים נראה קרוב מתמיד".

מי הפייבוריטית לזכייה בטורניר?
דני פורת: "סוכניות ההימורים נוטות ללכת עם האלופה חוף השנהב, ולאחר מכן עם סוללת הכישרונות של אלג'יריה. אבל את הכסף הייתי שם על מצרים, שמגיעה עם רוח גבית של פתיחת קמפיין מוצלחת של מוקדמות המונדיאל. זוהי נבחרת שהוכיחה בשלוש הזכיות של העשור הקודם, שדינמיקה קבוצתית בטורנירים שווה יותר מכוכב כזה או אחר והעובדה שהשחקנים שלה ברובם מגיעים מהליגה המקומית, רק מחזקת אותה. אחרי תום המשבר הפוליטי הגדול במדינה, הנבחרת המעוטרת ביותר ביבשת, עם עיסאם אל חדארי, מוחמד סלאח, מוחמד אל נני ומוחמד חסן טרזגה מסוגלת לכוון לתואר שמיני, למרות שהמאמן שלה, הקטור קופר, ידוע בעיקר כמי שמפשל ברגע האמת".

מיכאל וינסנדט: "האלופה המכהנת היא תמיד הפייבוריטית הגדולה. קל וחומר כאשר גביע אפריקה לאומות מתקיים אחת לשנתיים. חוף השנהב מגיעה לטורניר הקרוב עם הסגל "העשיר" ביותר מבחינת היצע ואיכות גם בעידן פוסט דידייה דרוגבה ויא יא טורה. שני השמות הבולטים ביותר הם דווקא שחקני הגנה: סרז' אורייה, מגנה הימני של פ.ס.ז' שעל פי כל הפרשנים מוגדר כיום כאחד מהמגנים הטובים בעולם. בנוסף לבלם המבטיח של מנצ'סטר יונייטד, אריק באיי, מתקבעת חוליית ההגנה היציבה והחזקה בטורניר. תוסיפו לכך את הניסיון של ווילפריד בוני וסלומון קאלו בחלק הקדמי ותקבלו הרכב מאוזן שרוצה לאחסן גביעי שלישי בתולדות נבחרת הפילים".

מי יהיה שחקן הטורניר?
מיכאל וינסנדט: "מבחינת המספרים: מוחמד סלאח הוא השחקן הטוב ביותר באפריקה ב-2016, כשבמאזנו 29 שערים ובישולים (פייר אמריק אובמיאנג עם 26). אז נכון שלהוליך את לסטר לאליפות היסטורית זה הישג יותר משמעותי (רוב השערים והבישולים של ריאד מאחרז היו בחצי העונה הראשונה: שנת 2015), אבל שמסתכלים נטו על מספרים: סלאח הוא הראיס. על הפרעוני של רומא הוטלה משימת כבדת משקל: להחזיר את מצרים לבמת הכדורגל המרכזית בעולם, לראשונה מאז 1990. על פי קמפיין מוקדמות המונדיאל סלאח וחבריו בדרך הבטוחה לרוסיה 2018, כשעל הדרך הוא יכול וצריך לעשות דברים גדולים בגאבון".

דני פורת: "כאן אני מסכים עם מיכאל. מאז שהקטור קופר הגיע למצרים הוא שינה לגמרי את סגנון המשחק וזנח את ההרפתקנות ההתקפית שדבקה בנבחרות הגדולות של המאמן המיתולוגי חסן שחאטה. הפרעונים נוהגים להסתגר מאחור ולהתבסס על התקפות מתפרצות. הסגנון הזה מתאים מאוד למוחמד סלאח, סילון אנושי, שיכול להרוג אותך, ברגע שרק תיתן לו שטח. סלאח הוא הכוכב הבלתי מעורער של הנבחרת הזאת ומגיע בטיימינג נהדר לטורניר עם חבורה גאה ומלוכדת שחולמת להחזיר עטרה ליושנה. יש גם אלמנט נוסף: העובדה שמספר 10 באדום אפילו לא התברג לפודיום בפרס שחקן השנה באפריקה ודאי גורמת לו לנדודי שינה. בטורניר הזה יש לו הרבה מה להוכיח לאותם אנשים".

מי תהיה הנבחרת המאכזבת של 2017?
מיכאל וינסנדט: "40 מיליון מאמני כדורגל חיים באלג'יריה. יותר מכל מדינה אחרת בעולם. כדי לחוות את הלחץ האדיר ששועלי המדבר חווים, מספיק להסתכל על מוקדמות המונדיאל: תיקו ביתי מול קמרון עם פתיחתו של הקמפיין, הספיק לנשיא ההתאחדות המקומית לשלוח הביתה את המאמן הוותיק מילובאן ראייבץ'. המחליף ג'ורג' ליקנס גם לא הצליח להושיע את הצפון אפריקאים ובמשחק השני בקמפיין הפסיד לניגריה והסתבך. אז טאלנטים דוגמת ריאד מחרז ואיסלם סלימאני יש מפה ועד אלג'יר. אבל בסיר הלחץ המבעבע הזה יש או סקנדל או פסטיבל. לאחר שראינו לא מעט פסטיבלים ברחובות המדינה, הפעם זה זמן לסקנדלים".

דני פורת: "סנגל מדורגת הכי גבוה בדירוג פיפ"א (33) מכל הנבחרות בטורניר. יש לה סגל איכותי (סיידו מאנה, מוסא סוו, קייטה באלדה, קאלידו קוליבאלי ועוד) ואספירציות גבוהות לאחר שהייתה ליחידה שעלתה במאזן מושלם מבית המוקדמות. אבל לצד זה, מדובר בנבחרת בעלת נטייה לא קטנה להרס עצמי כשמגיעים למאני טיים (לא זכתה מעולם בגביע). בטורניר האחרון האריות מטארנגה ניצחו את גרנט וגאנה במשחק הפתיחה ובכל זאת לא העפילו שלב. רק למאמן אליו סיסה, יש מושג איך מריחה הצלחה של נבחרת לאומית, אחרי שהיה שותף כשחקן להגעה הסנסציונית לרבע גמר המונדיאל ב-2002".

מי שני השחקנים שיפרצו קדימה בגביע?
דני פורת: "1. נאביל בנטאלב לא התאקלם כמו שציפה בשלוש השנים שלו בטוטנהאם, כאשר בנבחרת אלג'יריה ספג לא אחת ביקורות על חוסר המשמעת ההגנתית שלו. אבל הקשר שעבר הקיץ בהשאלה לשאלקה חווה עונה אישית נהדרת ומוכיח שהוא שחקן בוקס-טו-בוקס מעולה ואחראי. רק בן 22 וכבר בורג חשוב אצל שועלי המדבר. צריך לעלות את ערכו במהלך הטורניר".

"2. תומאס פרטי לא רואה כמעט דשא אצל צ'ולו סימאונה באתלטיקו מדריד, אבל מדובר בקשר מאוד פיזי ואיכותי שיקבל תפקיד משמעותי יותר בנבחרת גאנה בעקבות הפציעה של קוואדו אסאמואה. לכוכבים השחורים תמיד היו קשרי אמצע דומיננטים (סטפן אפייה, מייקל אסיין) ופרטי חולם ללכת בדרכיהם ואולי לגרום למחשבות שניות לצוות המקצועי בוויסנטה קלדרון".

מיכאל וינסנדט: "1. פרנק קסייה, "יאיא טורה החדש". הכירו את קשרה הצעיר של הפתעת העונה בסריה A, אטלאנטה. הצעות רבות, ביניהן אחת של צ'לסי על סך 25 מיליון יורו לא הצליחו לשכנע את ראשי המועדון מברגאמו לשחרר את היהלום בן ה-20. טורניר טוב שלו ושל חוף השנהב ואת הסכום הנדרש של 40 מיליון יורו, הם יקבלו גם יקבלו".

"2. באלדה קייטה: את מאנה וסוו כולם מכירים בסנגל, אבל את הצלע השלישית במשולש ההתקפה הקטלני של האריות, ספק אם רבים שמעו. חלוצה של לאציו הוא אחד מהכישרונות הגדולים ביבשת והוא רק בן 21. לאחר שברצלונה ויתרה על שירותיו בגיל 15, לאציו שמה את ידה על היהלום הגדול והעונה תחת סימונה אינזאגי, הפך קייטה לאחד מהגורמים הבכירים להצלחה של הקבוצה מבירת איטליה".