סלע בלי מחלוקת: צרפת תצטרך לעבור דרך גודין
יש מוכשרים ממנו, אין יציבים ממנו. דייגו גודין מזכיר גם במונדיאל למה הוא שחקן ההגנה החשוב בעולם והמנהיג של אורוגוואי. עכשיו הוא רק צריך לתסכל את החבר הטוב, גריזמן
ב-8 באפריל האחרון, שעה קלה אחרי שאנטואן גריזמן כבש בסנטיאגו ברנבאו וסידר לאתלטיקו מדריד 1:1 בדרבי מול ריאל, הבת שלו, מיה, חגגה את יום הולדתה השני.
האורחים הגיעו לבית משפחת גריזמן למסיבה וביניהם, כמובן, היו גם הסנדקים של מיה הקטנה: דייגו גודין ואשתו סופי הררה. במהלך המסיבה, הבלם אפילו העלה כמה תמונות לאינסטגרם והגדיר את עצמו כ"דוד גאה במיוחד".
הדרבי המדרידאי ההוא אמור היה להיות האחרון של גריזמן, לפני המעבר לברצלונה, אבל בסופו של דבר, הוא שוכנע איכשהו להישאר באתלטיקו. לקשר העמוק עם הבלם הוותיק של נבחרת אורוגוואי היה חלק חשוב בכך, אבל היום (שישי), כל הקשרים הללו לא יעזרו, כי השניים מחפשים, כל אחד בנפרד, מקום בחצי גמר המונדיאל.
"אני מתרגש מאוד מהמשחק הזה, כי דייגו ואני קרובים מאוד ואורוגוואי היא המדינה השנייה שלי עכשיו. הגעתי לאתלטיקו בזכותו. אבל אני בטוח שדייגו לא ייתן לי שום הנחות. שנינו מכירים אחד את השני טוב מדי", אמר גריזמן והוא צודק כמובן. אם אפשר להיות בטוחים בדבר אחד לקראת המפגש המרתק בין צרפת לאורוגוואי זה שלא משנה איך יהיו כל 21 השחקנים האחרים על המגרש, דייגו גודין ייתן משחק יציב, שקט וקשוח וינהיג את הסלסטה.
גודין והבת של גריזמן ביום ההולדת ה-32 של הבלם
נבחרת אורוגוואי קיימה עד כה שבעה משחקים ב-2018. המאזן? שבעה ניצחונות. יחס השערים? 1:13. גודין היה על המגרש לכל אורך 90 הדקות בכל שבעת המשחקים הללו, רוב הזמן כאשר "שותפו לפשע", חוסה חימנס לצדו.
כאשר חימנס החל לשחק באופן קבוע באתלטיקו מדריד ב-2014, גודין הפך את בן ארצו הצעיר ממנו כמעט בעשור לפרויקט אישי, ליורש האולטימטיבי. כולל שמינית הגמר מול פורטוגל, ב-360 דקות משותפות של השניים מול כריסטיאנו רונאלדו (בקבוצה ובנבחרת), הם מעולם לא ספגו ממנו שער. אלא שנגד גריזמן באימונים הם בהחלט חטפו לא פעם וכמו שראינו לפני כמה ימים, זה לא כאילו שהחבר מאתלטיקו משחק לבדו בהתקפת הטריקולור.
בתור שר ההגנה של אתלטיקו והנבחרת, גודין עמד בשנים האחרונות בפני האתגרים הכי קשים שאפשר לתאר לבלם. הוא לקח אליפות מברצלונה, הסתכל בלבן של העיניים לאתלטיקו ופגש שוב ושוב את ברזיל. הקרב מול צרפת, גם אם הוא מכיר את גריזמן היטב, יהיה אחד האתגרים המסובכים מכולם.
מצד אחד שורף אותך קיליאן אמבפה המסחרר, מן העבר השני מגיח גריזמן ובשפיץ מחכה אוליבייה ז'ירו ואם זה לא מספיק, בגלים הבאים צריך להתמודד עם פוגבה ומטוידי ועם מגן שמסוגל לכבוש שער כמו זה שבנג'מין פבאר כבש מול ארגנטינה. בהיעדרו הצפוי של גיבור שמינית הגמר שלה, אדינסון קבאני, אורוגוואי כנראה תשחק מבוקר יותר מתמיד. למזלה יש לה את גודין לנהל את העסק מאחור.
ההגנה האיטלקית לא במונדיאל, ההגנה הספרדית קרסה בענק, גם ההגנה של גרמניה לא הבריקה במיוחד וכך, גודין נותר אחד הבלמים היחידים שבולטים במונדיאל הזה, לצד אנדראס גרנקוויסט השבדי, טיאגו סילבה ואולי גם ג'ון סטונס וסרגיי איגנשביץ'. אלא שבניגוד לכל השמות הללו, שנעים לאורך השנים בין הופעות אדירות לתקופות לא יציבות, גודין הוא סלע, גם באתלטיקו וגם באורוגוואי, כבר למעלה מעשור.
"גודין נולד ב-1986, קצת לפני שדייגו אחר, מפורסם מעט יותר, השתלט על המונדיאל ההוא. כנראה שהמונדיאל הזה לא יהיה 'המונדיאל של דייגו' כמו אז, אבל הוא בהחלט יכול להיות הטורניר בו גודין יביא את עצמו לשיאים חדשים ואולי, אם להיות יותר מדויק, הטורניר בו האיכויות שלו יזכו סופסוף להערכה שהן ראויות להן", כתב ריצ'רד ג'ולי מ-ESPN לקראת רבע הגמר.
קשה לומר שגודין "לא מוערך". עד לא מזמן, הוא וליאו מסי החזיקו באותה כמות של זכיות בתואר שחקן החודש של הליגה הספרדית, אבל למרות שנכלל בין היתר שלוש פעמים בנבחרת השנה של ליגת האלופות ובעונה האחרונה בזו של הליגה האירופית, בה זכה עם אתלטיקו בפעם השנייה, הרי שנדמה כי בכל פעם שעולה השאלה לגבי שחקן ההגנה הטוב בעולם, כדורגלני ההווה והעבר יורים שלל שמות לפני שמישהו מהם חושב על גודין.
האמת? הסטטיסטיקות היבשות בצד שלהם. בתור בלם, גודין לא מתקל יותר מדי (רק פעמיים וחצי בממוצע למשחק, אפילו לא מקום ראשון בנבחרת אורוגוואי בטורניר הזה), לא חוטף כדורים כמו חימנס, שמוביל את המונדיאל עם 4 למשחק, מרחיק פחות מחימנס ובקושי חוסם בעיטות (0.3 לעומת 1.5 של לוקאס טוריירה בממוצע למשחק. כל הנתונים מתוך אתר Who Scored).
אז מה הוא כן עושה שהופך אותו לבלם הטוב בעולם? בדיוק את מה שנקרא "דברים שלא רואים בסטטיסטיקה", כולל להיות האחראי הראשי בנבחרת על ה"גארה צ'ארוה", אותה רוח קרב ייחודית שמאפיינת את האורוגוואים. איתה, הוא כבש עם הכתף במונדיאל הקודם את שער הניצחון במשחק המכריע מול איטליה, זה שזכור יותר בתור משחק הנשיכה של לואיס סוארס.
"הוא השורד האולטימטיבי", כינה אותו העיתונאי יואן מקטייר. אותו ילד שבגיל 4, בחופשה משפחתית באורוגוואי, נפל לנהר כשהוא לבוש בביגוד חורף עבה ולמרות שלא ידע לשחות, הבין בעצמו במהרה איך לשרוד והציל את חייו. מאז ומתמיד, גודין מוצא את הדרך לשרוד, את הפתרון האינסטינקטיבי הנכון. מה שהיה נכון לנהר ההוא, נכון גם למגרש.
"האישיות שלו מגדירה את הנבחרת", החמיא המאמן אוסקר טבארס, "הוא מייצג את מה שמגדיר את אורוגוואי כולה כמדינה וזה עובר ממנו לכל שאר השחקנים בנבחרת". יש מוכשרים ממנו, אבל אין איכותיים ובטח שלא יציבים ממנו.
"רונאלדו ופורטוגל ניסו הכל, אבל אורוגוואי נבנתה כדי לשחק סביב השחקן הכי טוב שלה - גודין", כתב ג'ק ווטסון ב"אינדיפנדנט" אחרי שמינית הגמר. לא כובש הצמד קבאני או סוארס, שניים מהחלוצים הטובים בעולם. גודין.
גם בצרפת יודעים מי עומד בינם לבין הפיינל פור וקלמן גבאר מ"פראנס פוטבול" כתב: "הסיבה לכך שאורוגוואי היא אחת הנבחרות הטובות בטורניר עד כה היא דייגו גודין. דרכו אפשר להגדיר היום כל שחקן הגנה אחר בעולם".
את מוחמד סלאח, במחזור הראשון של בית א', הוא לא פגש. את החלוצים של ערב הסעודית ורוסיה אכל בלי מלח. כריסטיאנו רונאלדו היה רק החימום ועכשיו מגיע הדבר האמיתי. אורוגוואי, אחת הנבחרות הטובות ביותר בשלב הבתים, נקלעה על לא עוול בכפה לצד הקשה יותר של ההגרלה וכדי לעשות משהו גדול במונדיאל הזה, היא תצטרך לעבור דרך פורטוגל, צרפת וברזיל או בלגיה, לכולן כוכבי על בהתקפה. לא משהו שמטריד במיוחד את דייגו גודין.