לעבור את החומה: הנאחס של מקסיקו בשמינית הגמר
הסלוגן שמוביל את מקסיקו במונדיאל הוא: "אף אחד לא יעצור אותנו", אבל ניסיון החיים מגולל סיפור שונה לגמרי. בששת הטורנירים האחרונים, אל טרי הודחה פעם אחר פעם בשלב שמינית הגמר. דירגנו את שרשרת האכזבות, ברזיל יכולה כבר להתחיל לחגוג עלייה?
מי לא מכיר את הקלישאה "בחיים יש רק שלושה דברים בטוחים: מוות, מיסים ושמקסיקו מעפילה לשמינית גמר המונדיאל". ואני לא בטוח בכלל לגבי הקטע עם המיסים. למעט ברזיל ותודות להדחה המפתיעה של גרמניה, אין אף נבחרת בעולם שהעפילה לשמינית גמר גביע העולם בשבעת הטורנירים האחרונים. חוץ ממקסיקו. הבעיה האמיתית מבחינת אל טרי: שם הם גם נעצרים. ולא משנה מי היריבה. תכף נגיע לדירוג אותן ההדחות הכואבות, אבל לפני כן, כמה מילים לקראת שמינית הגמר בטורניר הנוכחי.
רצה הגורל, ודייגו ארמנדו מראדונה שלף את הפתק שקבע כי בשמינית הסגנית בבית 6 (מקסיקו) תפגוש את מנצחת בית 5 (ברזיל). אם תשאלו את שחקני מקסיקו, הם יטענו שברזיל אמנם עדיפה על הנייר ופייבוריטית, אבל הם מאמינים ביכולתם להפתיע. בכלל, ההתאחדות המכסיקנית נתנה אמון מלא במאמן חואן קרלוס אוסוריו, ומילאה את כל בקשותיו. הדבר ניכר לענין בייחוד לאחר התבוסה לצ'ילה בקופה אמריקה לפני שנתיים. הציבור במקסיקו, ובייחוד התקשורת דרשו את ראשו של הקולומביאני, אבל לא רק שהוא לא פוטר, אלא שהוא קיבל גיבוי ותמיכה שלא משתמעת לשני פנים. אוסוריו הובא עם מטרה אחת בלבד: להצליח יותר מקודמיו ולשבור את קללת שמינית הגמר. לשם כך, אוסוריו החל ביצירת תכנית שכוללת כל מיני משתנים:
1. יצירת קשר עם המועדונים בהם משחקים השחקנים ומפגשים קבועים עם הצוותים המקצועיים באותם מועדונים על מנת לתאם ציפיות ותכניות עבודה שיכולות לעזור לשחקנים במסגרת הנבחרת.
2. הגבלת הגישה של כלי התקשורת למתחם האימונים של הנבחרת וקיום מינימלי של ראיונות. וגם אז, רק באישור מהצוות המקצועי של הנבחרת.
3. וויתור על משחקי ידידות שמכניסים כסף לקופה אבל פחות תורמים ברמה המקצועית.
4. החתמתו של מאמן מנטלי, שחקן העבר אימנול איבארונדו הספרדי, שייתן זווית שונה למשחק מעבר לזווית הפיזית של המשחק.
הבאתו של איבארונדו נועדה "לשבור" מחסומים שתמיד היו לשחקנים ולנבחרת. ניצחון חוץ ראשון על ארה"ב באיצטדיון בקולומבוס לראשונה מאז 1972 וכמובן ניצחון ראשון בהיסטוריה של המונדיאלים על גרמניה מראים שיש דברים בגו, מצד שני התבוסה לשבדיה מוכיחה שיש עוד על מה לעבוד ולשפר. וזה לא יהיה קל.
ברזיל באה במטרה לזכות ודווקא מולה מקסיקו תהיה צריכה להוכיח שתכנית העבודה של אוסוריו ואיבארונדו הצליחה. עד כמה זה יהיה קשה: שש הדחות בששת הטורנירים האחרונים. חלקם כואבים יותר, וחלקם פחות. הנה דירוג לפי עוצמת ההדחה:
1. מונדיאל 2002 - הדחה על ידי ארה"ב
כנראה ההדחה הכואבת ביותר. "דור זהב" שרק 3 שנים כן לפני זכה בתור הבינלאומי הראשון של מקסיקו (גביע הקונפדרציות), והפסיד בגמר הקופה אמריקה ב-2001 למארחת הטורניר קולומביה. מקסיקו הגיעה לשמינית הגמר מהמקום הראשון בבית שלה לאחר שניצחה נבחרות כגון קרואטיה ואקואדור והוציאה תיקו מול איטליה החזקה. ממולה, הגיעה היריבה הגדולה מהקונקאקף, ארה"ב, שרק בגלל מונדיאל חלש מאוד של פורטוגל, הצליחה להעפיל מהמקום השני בבית שלה. התחושה במקסיקו הייתה שרבע הגמר מובטח, אולי אפילו יותר מזה. אבל אז הגיעו בריאן מקברייד ולנדון דונובן, והטמיעו את המושג "דוס א סרו" (0:2).
2. מונדיאל 2014 - הדחה על ידי הולנד
מקסיקו בקושי העפילה למונדיאל בברזיל, אבל במונדיאל עצמו היא הציגה יכולת מצויינת ואפילו ברזיל עם תמיכת הקהל לא הצליחו להכניע את ממו אוצ'ואה. גם בשמינית הגמר מול הולנד מקסיקו הציכה יכולת טובה יותר במשך 65 דקות, אבל את מה שכולם זוכרים מהמשחק הזה, זה את הפנדל שנשרק על אריאן רובן. אם היה מדובר המונדיאל הנוכחי, בו יש שימוש ב-VAR, ייתכן וההיסטוריה הייתה שונה. אבל לא היו עזרים טכנולוגיים במונדיאל הקודם, וכך נטבע עוד מטבע לשון: "NO ERA PENAL". הולנד ניצחה 1:2.
3. מונדיאל 2006 - הדחה על ידי ארגנטינה:
במונדיאל 2006, מקסיקו דווקא לא הרשימה בשלב הבתים. ניצחון על איראן וסחיטת תיקו מול אנגולה הספיקו לנבחרת ממרכז אמריקה להעפיל לשמינית הגמר מול ארגנטינה, בטורניר האחרון שלה שעדיין לא סבבה סביב אחד, לאו מסי. מסי אכן שיחק בטורניר, אבל היה עדיין מאוד צעיר. ארגנטינה אמנם הייתה הפייבוריטית על הנייר, אבל יכולת טובה של מקסיקו הספיקה להביא את המשחק להארכה. אלא שאז הגיע מקסימילאנו רודריגס, ועם וולה אדיר מפינת הרחבה ועוד ברגל שמאל החלשה שלו, העיף את הכדור לחיבורים ואת מקסיקו חזרה הביתה עם 1:2 דרמטי.
4. מונדיאל 1994 - הדחה על ידי בולגריה
ארה"ב 1994 סומן כטורניר שמקסיקו היתה אמורה לחזור באמצעותו לעניינים. לאחר השעיה ממונדיאל איטליה 1990 עקב שערוריית שיתוף שחקנים שלא כחוק באליפות הנוער של הקונקאק"ף, מקסיקו הגיעה למונדיאל "ביתי" עם ציפיות גבוהות. לאחר שהעפילה מבית לא פשוט שכלל את נורבגיה, איטליה ואירלנד, מקסיקו פגשה את בולגריה בגדולה של חריסטו סטויצ'רוב והחברים. לאחר תיקו בתום 120 דקות, חורחה קמפוס לא הושיע והנבחרת הודחה בפנדלים. בולגריה המשיכה לרגש כל הדרך חצי הגמר.
5. מונדיאל 2010 – הדחה על ידי ארגנטינה
המונדיאל ב-2010 עמד בסימן חילופי דורות. השרידים של דור הזהב הוותיק הגיע למונדיאל האחרון שלו, והדור הנוכחי החל את צעדיו הראשונים במסגרת הטורניר הגדול ביותר. נבחרת צעירה מאוד שאפילו הצליחה להפתיע את צרפת הגדולה ולהפעיל לשמינית הגמר. שם כבר חיכתה ארגנטינה, ולמרות של של צ'יצ'אריטו, צמד של טבס ועוד אחד של היגוואין שלחו את מקסיקו הביתה עם הראש באדמה, 1:3 בסיום.
6. מונדיאל 1998 – הדחה על ידי גרמניה
אם לומר את האמת, אף אחד במקסיקו לא באמת ציפה לעבור את אלופת אירופה, ובדיעבד מסתבר שההדחה ב-1998 על ידי גרמניה המבוגרת, הייתה סימן חיובי. שחקנים מבוגרים שנשארו בסגל רק בגלל היררכיה, נזרקו מהנבחרת לאחר הטורניר ותוך פחות משנה, הנבחרת זכתה בקונפדרציות. במשחק עצמו יורגן קלינסמן ואוליבר בירהוף ביצעו מהפך מאוחר ותקעו עוד מסמר בלב של אל טרי.
נחזור ונאמר: אף אחד לא באמת יתפלא אם מקסיקו תעוף לברזיל וסביר להניח שהדחה שכזאת תיכנס לתחתית הדירוג. אולי רק מעל להדחה במונדיאל 1998. אבל אם תשאלו את אוסוריו ואת השחקנים שלו, הם יטענו בפה מלא שלא תהיה פעם שביעית ברצף. הסלוגן של הנבחרת למונדיאל הנוכחי הוא: "NADIE NOS DETIENE". בתרגום זריז: אף אחד לא יעצור אותנו. חובת ההוכחה היא על השחקנים. אוסוריו הגיע לאן שכל קודמיו הגיעו. המבחן יהיה לראות אם יצליח היכן שקודמיו נכשלו.