נסיך, עדיין לא מלך
מגיל צעיר סומן כריסטיאן אריקסן כדבר הבא בכדורגל הדני. לאחרונה, הפליימיקר המחונן של טוטנהאם גם מתחיל לפרוע שטרות בנבחרת. מאידך, גם הוא מבין שרק מעבר לקבוצת פאר והישגים בטורנירים כמו המונדיאל יצדיקו את הכינוי המפוצץ "מיכאל לאודרופ החדש"
בציר הדמיוני של אוהדי הכדורגל שבין מידת ההשפעה של שחקן אחד על הנבחרת שלו במונדיאל, אפשר להציב את כריסטיאנו רונאלדו הלוהט מפורטוגל בצד האחד ואילו את ליאו מסי הכוכב הנעדר של ארגנטינה בקצה השני של הסקאלה. אין יותר מדי נבחרות שתלויות בכוכב אחד ברוסיה 2018, אבל אם יש מישהו שמידת התלות של נבחרתו בו גבוהה וקרובה לזו של הפנומן מריאל מדריד, הרי מדובר בכריסטיאן אריקסן, הפנים של נבחרת דנמרק.
נתחיל ברשותכם בסטטיסטיקה. השער הנפלא שכבש מול אוסטרליה במחזור השני, בתוספת הבישול בניצחון על פרו בשבוע שעבר, כבר מציבים את מספר 10 באדום-לבן על 18 שערים בהם היה מעורב ב-15 המשחקים הבינלאומים האחרונים שלו. 13 מהם כבש במו רגליו והיתר בישל. זה לא שאריקסן פתאום הפך לאיזה סקורר שניתן להזכיר אותו כמועמד מוביל לתואר כדור הזהב של אירופה, אבל הפריחה שלו בדנמרק היא יוצאת דופן, ויש לכך סיבה.
אחרי למעלה מ-15 שנה עם אותו מאמן, דנמרק אמרה שלום ב-2015 למורטן אולסן ומינתה את האגה הראיידה. הנורבגי זנח את השיטה הדנית הקלאסית של 4-3-3 (ולפני כן 4-4-2 קווים) ועבר לשחק במערך שיתאים כמו כפפה למידותיו של הכוכב שלה (4-2-3-1). אריקסן משחק כקשר ההתקפי המרכזי בנבחרת, שכמובן נע בחופשיות מצד לצד ומקבל חופש פעולה כדי להעצים את יתרונותיו. עד כה, הכל טוב. למרות יכולת לא מדהימה לאריקסן כבר יש שער ענק ובישול בשני משחקים ו-4 נקודות שמקרבות את הדנים לשלב הבא.
אריקסן הוא למעשה הציר שסביבו נעה דנמרק. בניגוד לטוטנהאם שלוחצת השחקנים גבוה בחלק המגרש של היריבה, דנמרק מוותרת על הנעת הכדור הקלאסית ובונה את עצמה על המתפרצות. זה עבד מצוין בשני המשחקים הראשונים, עבור אריקסן שמצליח להוציא מעצמו את המיטב כאשר הוא מקבל את הכדור בהתקפות המעבר ויש הרבה שטח פעולה לשחקנים אחרים כמו פיונה סיסטו וכריסטיאן פולסן לנצל את המהירות האדירה שלהם.
עוד לפני ההגעה של האריידה ששינתה את פני הדברים, אריקסן השתפר והתפתח תחת סגנון המשחק הישיר של מאוריסיו פוצ'טיניו בטוטנהאם. הקשר הדני סיים את עונתו החמישית בספרס עם דאבל-דאבל ראשון של שערים (10) ובישולים (11), עזר לתרנגולים לסיים במקום השלישי עם הכרטיס לליגת האלופות. נראה שאם לא היה בחור צנוע מחוץ למגרש ומצוייד בדרכון ברזילאי, כנראה שהיום היינו מדברים עליו אחרת.
"אריקסן הוא מסוג השחקנים שלא צריך יותר מדי פידבק מהקהל והתקשורת. הוא לא צריך הכרה, אלא רק אהבה מהקבוצה שבה הוא משחק. הוא כל כך מיוחד שאני קורא לו 'גולאסו', בגלל שהוא מסוגל להבקיע שערים אדירים. זה נכון שהוא שקט ורגוע, אבל הוא אוהב כדורגל והוא שחקן מיוחד", סיפר פוצ'טיניו.
הרבה משווים את אריקסן, שהתחנך במחלקת הנוער של איאקס, למיכאל לאודרופ, כנראה גדול שחקני דנמרק בכל הזמנים. שניהם כמובן "פליימיקרים" שנחשבו למוח מאחורי הנבחרות שלהם. בגרסת המשחק פיפ"א 18, קיבל אריקסן ציון כולל של 87, בעוד לאודרופ זכה ל-91 במשחק האגדות. אבל, אם להיות מעט יותר רציניים, האקלים הסביבתי שבו צמחו השניים שונה מאוד ולאריקסן יש פער לא קטן לגשר עליו, כדי שיצדיק את הכינוי "מיכאל לאודרופ החדש".
לאודרופ תמיד הסתייע בשורה של כוכבים גדולים בנבחרת. ב-1986 היה בן 22 כשחבר לחבורת הכוכבים שזכו לכינוי "דייניש דנמייט" אצל ספ פיונטק והלהיבו במונדיאל במקסיקו (עד שנעצרו בשמינית גמר ע"י ספרד). החבורה כללה שמות נוצצים כמו פרבן אלקייר לארסן, סורן לרבי ומורטן אולסן. ב-1998 כאשר דנמרק של לאודרופ המבוגר (בן 34) הגיעה להישג השיא שלה - רבע גמר המונדיאל, השותפים להצלחה הבינלאומית היו אחיו המחונן בראיין ופטר שמייכל האגדי. בנבחרת של 2018, אריקסן הוא הכוכב הבלעדי.
לא מעט קולות נשמעים בדנמרק ובאנגליה שקוראים לאריקסן לעזוב את החממה הנהדרת שיש לו בטוטנהאם ולעשות את השדרוג המקצועי והכלכלי במועדון גדול יותר. הכוכב של התרנגולים אומנם שייך לחבורת הצמרת בפרמיירליג כבר שלוש שנים, אבל אין לו תואר אחד בלונדון, שלא לדבר על ליגת האלופות, שם אומנם ניצח את ריאל מדריד העונה אבל נעצר בשמינית הגמר.
מיכאל לאודרופ? בגיל 21 כבר היה שחקן הרכב ביובנטוס והמשיך לככב ברמות הגבוהות ביותר ולזכות בתארים גם בשנות התשיעים במדי ברצלונה ובריאל מדריד, כולל הנפת גביע הצ'מפיונס - קריירה שאריקסן יכול היה לחלום עליה. למרות שאריקסן כבר בן 26 ובלי שום ניסיון בקבוצת על, המאמן שלו האריידה בטוח שהוא יכול לעשות את קפיצת המדרגה: "אני חושב שהוא מסוג השחקנים שיכולים להיות טובים יותר אם ישחקו עם הכוכבים הגדולים ביותר. אין לי ספק שיש לו מקום בברצלונה או בריאל מדריד".
שמונה שנים אחרי שהיה השחקן הצעיר ביותר בסגל דנמרק במונדיאל בדרום אפריקה, אריקסן מגיע ככוכב הבלתי מעורער לטורניר ברוסיה. בינתיים הראה רק ניצוצות מהיכולות שלו, למרות השער והבישול בשני המשחקים הראשונים ועוד רחוק מההישגים של מיכאל לאודרופ. מצד שני, בכלים המוגבלים שיש לאריקסן בדנמרק, יהיה קשה לבקש ממנו יותר. בכל מקרה, בשביל לעלות לפחות לשמינית הגמר, הדנים צריכים נקודה היום מול צרפת, ולכולם ברור ממי מצפים להביא אותה.