מרוסיה בדאגה: על הבעיות של המארחת
כמעט שמונה שנות הכנה היו למשטר של ולדימיר פוטין כדי לייצר נבחרת לאומית סוחפת ואטרקטיבית. אבל שרשרת של תוצאות רעות, אי מתן הזדמנויות לצעירים וההתפנקות של הכוכבים הביאה לחשש אמיתי של האוהדים שהמארחת תעשה בושות. על הצרות של רוסיה
דמיינו בנפשכם שחזרתם לגיל 5 ויום אחד אמא ואבא חזרו הביתה והפתיעו אתכם עם מתנה יקרה ואטרקטיבית. הבעיה התעוררה אחרי שפתחתם את העטיפה הצבעונית וגיליתם שהצעצוע המהודר והמשוכלל בכלל מיועד במקרה הטוב לילדים בוגרים. את רוסיה מודל 2018 אפשר לדמות לאותו ילד שקיבל מתנה משמיים - אירוח גביע העולם בכדורגל - כשברור לכולם שהטורניר מגיע מבחינתה בזמן רע, והתחושה היא שאיננה בשלה עדיין ליהנות ולמצות את הפוטנציאל שבו.
אנחנו לא מדברים על המצב הפוליטי במדינה, לא על יחסי החוץ המידרדרים עם המערב או על מחיר הלחם במוסקבה, אלא על נבחרת הכדורגל של סטניסלב צ'רצ'סוב למודת המשברים. בהמשך ישיר לפיאסקו וההדחה בשלב הבתים של יורו 2016 תחת לאוניד סלוצקי, הנבחרת המארחת תגיע לגביע העולם הנוכחי לאחר שלא ניצחה מאז אוקטובר 2017. אחרי יכולת סופר מאכזבת בגביע הקונפדרציות הביתי בקיץ הקודם, כשהמצב הלאומי על הקרשים ועם שבעה משחקים רצופים ללא ניצחון - דבר שלא קרה לה מאז פירוק ברית המועצות.
בדצמבר 2010 הכריזה פיפ"א על בחירתה ברוסיה למארחת המונדיאל. היו למשטר של ולדימיר פוטין שבע שנים וחצי להתכונן בצורה הטובה ביותר לאירוח החשוב בתולדותיהם. השלטון הוציא מיליארדים על בנייה ושיפוץ של מגרשים, כולל הקמת אצטדיונים בערים כמו קלינינגרד או סרנסק, שאין להן אפילו נציגה בליגה הבכירה במדינה. היה גם ברור שהרוסים יטפחו מקרבם את הדור הבא של הכדורגלנים, שנתיים אחרי שהנבחרת הביאה כבוד גדול בעקבות הופעה מחשמלת ביורו 2008, שהסתיימה רק בהדחה בחצי הגמר.
האשמה במצב הקיים מוטלת על המועדונים והשחקנים כאחד. לפני מספר שנים הגבילה הליגה הרוסית את מספר הזרים שלה לשישה שיוכלו לשחק בכל רגע נתון על המגרש. הרעיון היה לתת לצעירים המקומיים יותר במה לבוא לידי ביטוי. אבל המאמצים הללו רק החמירו את המצב של הכדורגלן הרוסי. ב-2013 זכתה הנבחרת הרוסית עד גיל 17 באליפות אירופה, אבל רק שישה מחברי הסגל זכו השנה לשחק בליגה הבכירה לפחות 10 משחקים. אחד אגב, החליט לעבור לשחק במדי נבחרת אזרבייג'אן.
אלה שכן מקבלים את הקרדיט מתוקף החוק הרוסי – קשורים כמו חבל לטבור של הליגה הרוסית, שמתקשה בשנים האחרונות להגיע להצלחות בזירה האירופית. קבוצות כמו ספרטק מוסקבה, זניט סנט פטרסבורג וצסק"א מוסקבה משלמות סכומים גבוהים מאוד לטאלנטים המקומיים, שמעדיפים את האוכל של אמא ולא נוטים לצאת החוצה. זה לא מפתיע שבמונדיאל 2014 רוסיה הייתה לנבחרת היחידה שכל שחקניה הגיעו מהליגה המקומית. במונדיאל הנוכחי רק שני שחקנים - ולדימיר גבולוב, ודניס צ'רישב - משחקים מחוץ לגבולות המדינה.
"אני חייב להודות שחלק מהשחקנים פשוט לא ראויים להרוויח את הסכומים הללו וזה דבר רע מבחינתם. זה לא הופך אותם לשחקנים שמרגישים צורך להילחם על מקומם ולהשתפר, אלא מרגיע אותם", סיפר אלכסנדר זוטוב, מנכ"ל ארגון השחקנים הרוסי הגדול במדינה בראיון שהעניק לסוכנות הידיעות AP. יש לציין כי אחרי יורו 2008 המוצלח, החלה נדידה של הכוכבים הרוסים החוצה, כגון אנדריי ארשאבין, יורי ז'ירוקב, רומן פבליוצ'נקו ואלכסנדר קרז'אקוב. למרות זאת, אף אחד מהם לא הגשים את עצמו ברמות הגבוהות ביותר - והסיפורים שלהם אולי גם מרתיעים את הדור הצעיר מללכת בדרכם.
צ'רצ'סוב צריך להסתדר עם מה שיש ואין כל כך הרבה. גם בגלל מכת פציעות מבאסת שאילצה את הנבחרת לאלתר במשחקי ההכנה הרבים. גיאורגי דז'יקיה, שזכה בשנה שעברה עם ספרטק מוסקבה באליפות, ו-ויקטור ואסין מצסק"א מוסקבה, שניים מבלמי העתיד של המדינה קרעו את רצועות הברך במהלך העונה וייעדרו מהמונדיאל. אפילו רוסלן קמבולוב, בלם נוסף רובין קזאן נאלץ לפרוש מהסגל המורחב ובמקומו חזר לסגל הבלם הוותיק סרגיי איגנשביץ' בן ה-39. מהלומה נוספת נרשמה אחרי שאלכסנר קוקורין, כוכבה של זניט, סבל מפציעה קשה בברך במהלך משחק בליגה האירופית והותיר את צ'רצ'סוב עם מבחר מצומצם עוד יותר.
למרות כל הדברים שנאמרו ונכתבו, בסגל הרוסי אפשר למצוא כמה שחקנים עם פוטנציאל גדול, בראשם הקשר של צסק"א, אלכסנדר גולובין בן ה-22 שמחוזר אחרי לא מעט קבוצות במערב היבשת עוד בטרם משחק הפתיחה של המונדיאל. בן גילו הפליימיקר אלכסיי מירנצ'וק, שאמור לשחק מתחת לחלוץ פדור סמולוב, מוזכר כאחד השמות החמים של המונדיאל אחרי שזכה עם לוקומוטיב באליפות. ואליהם אפשר להוסיף גם את הקשר האחורי דאלר קוזיאיב (25) בעונת פריצה בזניט סנט פטרסבורג.
ולמרות כל הבעיות, כולם מסכימים שהרוסים יכולים ומחויבים לעבור את הבית אליו הוגרלו עם אורוגוואי, מצרים (עם מוחמד סלאח הפצוע) וערב הסעודית (במשחק הפתיחה). כאמור, רק מארחת אחת בהיסטוריה (דרום אפריקה 2010) לא עברה את שלב הבתים. גם אם בסופו של דבר תעבור רוסיה את השלב המוקדם ותימנע מקטסטרופה מוחלטת, כנראה שאם זה היה תלוי בה, היתה בוחרת לארח את המונדיאל בתזמון קצת יותר מעודד.