פצע פתוח

9 באוקטובר 2015, ברזיל יוצאת למשחק ראשון בחוץ במוקדמות המונדיאל נגד צ'ילה, אלופת קופה אמריקה, ומפסידה 2:0 במשחק שיכול היה להסתיים בתוצאה גבוהה בהרבה. שנתיים מאוחר יותר, ברזיל פוגשת את צ'ילה במחזור האחרון במוק' כשצ'ילה חייבת ניצחון בשביל להיות במונדיאל, אך הפעם הסלסאו דורסים 0:3 את צ'ילה.

אם תביטו בהרכב של ברזיל בשני המשחקים בהפרש של שנתיים בלבד נגד אותה נבחרת, שזכתה בקופה אמריקה בשני טורנירים האחרונים, תבינו את ההבדל בין קבוצה "נחמדה", שיכולה להיות אחת מ-32 נבחרות הטובות בעולם, לבין נבחרת שהיא אחת מארבע מועמדות לזכייה במונדיאל.

9 שינויים היו בנבחרת ברזיל מההרכב שפתח במוקדמות להרכב שסיים את המוקדמות. בעקבות ההופעות האחרונות, בחודש שעבר מאמן ברזיל, טיטה, הודיע לתקשורת על 16 שחקנים שהבטיחו את מקומם בסגל למונדיאל כשאליסון, דני אלבס, מרסלו, מרקיניוס, קאסמירו ופליפה קוטיניו, היו בין השמות.

המשחק הערב (שלישי) נגד גרמניה הוא קריטי עבור הצוות המקצועי של נבחרת ברזיל ולא רק בגלל העובדה שהמשחק הזה יכול להיות ההכנה טובה ביותר עבור הנבחרת שזכתה בחמישה מונדיאלים, אלא בגלל שהמפגש הזה תוכנן הרבה מאוד זמן ובעל משמעות סנטימנטלית עצומה.  כבר לפני שנה ההתאחדויות הגיעו להסכם שהמשחק יתקיים. "אנחנו לא יכולים להכחיש את מה שקרה, הצלקת קיימת ותמיד תהיה", הסביר אדו גאספר, מנהל הנבחרות של ברזיל, "זו המציאות וזה כבר חלק מהיסטוריה שלא נוכל למחוק. מאז שהצוות המקצועי החדש הגיע לנבחרת (יולי 2016), הוא שם לעצמו מטרה לשחק נגד גרמניה לפני המונדיאל. הסיבה היא פשוטה: אנחנו רוצים שהתקשורת תדבר על ה-7:1 ההוא בחצי הגמר ותזכיר לנו תמיד לבוא צנועים".

כדי להבין עד כמה המשחק הזה היה היסטורי צריך להסתכל על המספרים שהיו בערב שלאחר המשחק: ההפסד הזה של ברזיל הגיע לאחר 62 משחקים תחרותיים שהיא לא הפסידה בבית, זו הייתה התבוסה הגדולה ביותר שלה ביחד עם 6:0 לאורוגוואי באליפות דרום אמריקה בשנת 1920, כשהמשחק הזה שבר את שיא הצופים למשחק ספורט בגרמניה, כש-32.6 מיליון צופים ראו את המאנשאפט משפילים את הסלסאו.

אין זה פלא שכמעט 4 שנים אחרי אותו משחק, כמעט כל השחקנים שפתחו בהרכב של ברזיל באותו ערב בבלו הוריזנטה לא נמצאים בנבחרת. למעשה, רק שניים מהם נמצאים שם: מרסלו ופרננדיניו, כשעבור יתר השחקנים אותו משחק טראומטי נתן את האות לקריסת הקריירה. אוסקר והולק משחקים בסין, פרד כבר החליף שתי קבוצות ולמרות מספרים טובים לא מצליח לזכות בתארים משמעותיים, מייקון כמעט ולא שיחק בשנתיים האחרונות כשרק אבאי, קבוצה שירדה העונה ליגה בברזיל, צירפה אותו. ברנארד, שנחשב לכשרון גדול עדיין בשחטאר, כשדויד לואיז שהיה אחד "מהאשמים" בתבוסה גם לא הצליח לייצב את עצמו.

"אמרתי בחדר ההלבשה בסיום שלא רק הקריירה שלי בנבחרת נגמרה, אלא גם בכדורגל כולו", השוער ז'וליו סזאר, חשף את שהתרחש בחדר ההלבשה של הסלסאו דקות אחרי התבוסה. "כאשר חזרתי לגרמניה הרגשתי חוסר כבוד כלפי המקצוע. פתאום אנשים שכחו מה שעשיתי בכדורגל", דאנטה שיחזר, "מה שעשיתי בבאיירן ומה שעשיתי בבונדסליגה, זה הרגע הגרוע בחיי".

"אנשים התחילו להפנות לי את הגב וזה כבר לא היה אותו דבר. קל יותר להשאיר על הספסל בלם שאיכזב במונדיאל מאשר אלוף העולם (באדשטובר, נ.ד)", דאנטה שפך את הלב, "גם התקשורת הייתה קשה, הם כל הזמן דיברו על מצבי הפסיכולוגי ושהראש שלי לא במועדון". שחקן נוסף ששיחק בגרמניה באותה תקופה ופתח בהרכב היה לואיס גוסטבו, שנכלל בסגל של ברזיל גם בשנתיים שלאחר אותו משחק. ימים ספורים לפני הקופה אמריקה בארה"ב לפני שנה וחצי, הקשר ביקש שחרור מסיבות אישיות ומאז לא חזר לסגל של טיטה.

המאמן דאז, פליפה סקולארי, שזכה עם הנבחרת במונדיאל האחרון שבו היא זכתה, שמע את כל הביקורת שהוטחו כלפיו ושמר על זכות השתיקה במשך יותר משנתיים. הוא סירב לדבר על הערב ההוא עם התקשורת הברזילאית וכשבכל זאת דיבר על כך זה היה בסגנון שכל כך אופייני לו: "אני יכול לומר לאלה שרוצים להאשים אותי היא שאם אני אשם בתבוסה של 2014, אז אני האחראי לניצחון של 2002. אני שואל: מי אלוף העולם האחרון עם ברזיל? זה אני. אז, אם הפסדתי את גביע העולם האחרון לבד, זכיתי בגביע העולם ב-2002 לבד".

התוצאה הזאת גרמה לשחקני עבר של נבחרת ברזיל בעבר ברחוק והקרוב להביע דעה. פליפה מלו, שמשחק היום בפלמייראס והיה "האשם" הגדול בהדחה של ברזיל נגד הולנד ב-2010 כשהורחק בכרטיס אדום וכבש שער עצמי: "אם הייתי על המגרש, הייתי כבר מורחק במחצית".

"כשחזרתי למילאן שאלו אותי איך ברזיל הפסידה בתוצאה הזאת", רוביניו נזכר, "הרגשתי שמדברים אליי כאילו הייתי חלק מהתבוסה הזאת". אפילו לאבא של פפה, אקס ריאל מדריד שנולד בברזיל והתאזרח בפורטוגל, היה מה לומר: "אני לא יודע מה היה קורה אם הייתי משחק באותו משחק, אבל דבר אחד אני יכול להבטיח: כל עוד אני הייתי על הדשא, גרמניה לא הייתה כובשת 7 שערים, וגם לא 5".

ה-7:1 ההוא גרם לעקיצות לא רק מצד האוהדים והתקשורת הגרמנית. בימים הראשונים של 2017, טוני קרוס שפתח במדי הנבחרת הגרמנית באותו משחק, העלה תמונה ברשתות החברתיות כשעל המספר אחד הוא הציב את הדגל של ברזיל ועל הספרה 7 את הדגל של גרמניה. לא עברו 24 שעות ורונאלדו לימה, שכבש צמד בגמר המונדיאל ב-2002 נגד אותה גרמניה, החזיר לו ושם את התמונה של ברזיל על הספרה 2 ואת הספרה 0 על התמונה של גרמניה, כזכר לגמר שהביא את הגביע לסלסאו.

דונגה, שזכה עם הנבחרת כשחקן במונדיאל 94 וכמאמן בקופה אמריקה 2007, לקח את המושכות בנבחרת ברזיל אחרי הכישלון, כשההתחלה הייתה מבטיחה. ברזיל ניצחה ב-10 משחקים רצופים בידידות, כולל ניצחונות על נבחרות אירופאיות חזקות כמו צרפת ויריבות מדרום אמריקה כמו ארגנטינה, צ'ילה וקולומביה.

אלא שדווקא אז החלה הדעיכה וברזיל עפה כבר ברבע הגמר בקופה אמריקה לאחר הפסד בפנדלים נגד פראגוואי. הפתיחה הצולעת במוקדמות המונדיאל הציבה את הסלסאו עם 9 נק' ב-6 משחקים, במה שיצר חשש אמיתי שברזיל בפעם הראשונה תראה את המונדיאל מהסלון.

באותו רגע הוחלט על פיטורי דונגה ומינויו של טיטה, מאמן אלמוני בטופ העולמי.  יכול להיות שלטיטה יש מזל של מתחילים, יכול להיות שזה בגלל העובדה שבניגוד למעט מאוד מאמנים ברזילאים הוא נסע להשתלמויות באירופה, יכול להיות שמאז שהוא הגיע לנבחרת כמה שחקנים ברזילאים פרצו כמו גבריאל ז'סוס, אליסון, קאסמירו וקוטיניו ואולי בגלל שהוא מאמן טוב, אבל מהרגע שטיטה הגיע לנבחרת הכל הלך לטובתו.

ב-18 משחקים שהוא הוביל את ברזיל, טיטה הפסיד פעם אחת בלבד במשחק ידידות נגד ארגנטינה. באותם מפגשים תחתיו, ברזיל ספגה 5 שערים בלבד כששלושה מהם הגיעו כתוצאה ממצבים נייחים ואחד בלבד בפנדל. תחת המאמן, הסלסאו כבשו 41 שערים, ממוצע של יותר משני שערים.

בקדנציה שלו ברזיל בעטה בממוצע 15.2 בעיטות לשער ובמשחק האחרון נגד רוסיה היא בעטה 24 בעיטות לשער, כשכל זה קורה בזמן שהכוכב הראשי שלה, ניימאר, לא נכלל בסגל.
 
"כדי שניימאר יהיה טוב הוא צריך קבוצה חזקה, אין שחקן בעולם שיכול להצליח לבדו וכיום הנבחרת מאוד חזקה", טיטה הצהיר במסיבת העיתונאים לפני ההתמודדות נגד רוסיה כשהוא נותן גיבוי ואמונה לכל 25 השחקנים בסגל. כמו לפני 4 שנים, גם הפעם ברזיל תצטרך להתמודד נגד גרמניה בלי הכוכב הגדול שלה. עם טיטה והכוכבים החדשים של הנבחרת, הסלסאו ינסו לסגור את הפצע הפתוח, ולהציל מהכבוד שהלך לאיבוד.