הבחירות בפתח: הדילמות לקראת המונדיאל

100 ימים בדיוק עד לשריקת הפתיחה של המונדיאל. זהו השלב הזה בעונה, שמאמני הנבחרות רצים מאצטדיון לאצטדיון, ממדינה למדינה, עוקבים אחרי כל צעד ושעל של השחקנים שלהם בזכוכית מגדלת. זהו הרגע הזה בעונה, שכל פציעה יכולה להיות הרת גורל וכל שער עשוי לשנות מומנטום ולהטות את הכף. מי יהיו המאושרים שיגיעו למונדיאל? מי אלו שישבו על הספסל או יחמיצו את הטיסה ברגע האחרון? בחרנו חמש דילמות מרכזיות.

• לכל חבילות המונדיאל שלנו - לחצו כאן!

דייגו קוסטה או אלברו מוראטה?
מראש היה ברור ששני חלוצי נבחרת ספרד במשקל כבד יתחרו בזירה אחת על המקום במרכז ההתקפה. באופן אירוני, היה זה מוראטה שהחליף בקיץ את קוסטה בצ'לסי. כל זמן שהאחרון היה בהקפאה (בשל העונש שספגה אתלטיקו מדריד), מוראטה תפס את מקומו בהרכב של לה רוחה במוקדמות המונדיאל. שניהם כבשו 5 שערים בקמפיין האחרון, רק שלמוראטה יש מאזן כללי טוב יותר: 13 שערים ב-23 משחקים. קוסטה הסתפק ב-6 מתוך 16.

היתרון הגדול של מוראטה על החלוץ של הקולצ'ונרוס היא העובדה שהוא יכול לשחק גם בצד שמאל של ההתקפה, אם כי לא נראה שהמאמן ז'וליאן לופטגי מתכוון לפתוח עם השניים, בטח לא במשחק הראשון הגורלי מול פורטוגל. הפלוס של קוסטה נעוץ בכך שהוא מצוי בפורמה נהדרת מאז חזר לפעילות בינואר ומהגורמים המרכזיים לפריחה המחודשת של אתלטיקו. מוראטה נעצר בגלל פציעות, כשצ'לסי שלו מגמגמת מאוד כבר תקופה ואפילו לא פתח בהפסד למנצ'סטר סיטי.

האם פאולו דיבאלה יחמיץ את המונדיאל?
על פניו, לחורחה סמפאולי יש את מאגר החלוצים הטוב ביותר בעולם. בפועל, האלביסלסטה כבשו רק 19 שערים ב-18 משחקים במוקדמות. להוציא כמובן את לאו מסי, פיפיטה היגוואין (שער אחד במוקדמות), וקון אגוארו (לא כבש) בטוחים בין ה-23 שייסעו לרוסיה. מה שמשאיר מקום אחד פנוי או אולי שניים מבין החלוצים. בתקשורת בארגנטינה סבורים שכריסטיאן פאבון מבוקה ג'וניורס יקבל כרטיס למונדיאל בעוד סיכויו של מאורו איקארדי להגיע לנבחרת קלושים בגלל סיבות חברתיות.

איפה זה משאיר את פאולו דיבאלה? הוא לא זומן לסגל לקראת המשחקים מול איטליה וספרד משום שרק חזר מפציעה. הוא עבר תקופה לא כל כך נעימה עם המאמן שלו ביובנטוס מסימיליאנו אלגרי, בעוד שסמפאולי לא סבור שהוא יכול לשחק יחד עם מסי (אמר זאת בפה מלא) וב-12 ההופעות שלו במדים הלאומים, "התכשיט" של יובה לא כבש כלל. במשחק הידידות האחרון מול ניגריה גילה יכולת חלשה. יתרה מכך, בארגנטינה מתחזקת התחושה שסמפאולי יבחר בלאוטארו מרטינס, הסנסציה החדשה מרסינג (בן 20), כאופציה הצעירה והרעננה יותר.

מי יהיה השוער הפותח של אנגליה?
היסטורית הכישלונות של נבחרת אנגליה בטורנירים האחרונים לרוב כללה טעות קריטית של שוער כזה או אחר. אבל כבר מזמן לא הגיעו האנגלים בלי שוער ראשון מובהק. כלומר, על הנייר ג'ו הארט הוא השוער הבכיר של גארת' סאותגייט. הבעיה היא שהאיש בין הקורות לא שיחק כבר ארבעה חודשים  אחרי שאיבד את מקומו בהרכב של ווסטהאם לאדריאן ואינו רואה עין בעין עם המנג'ר שלו דייויד מויס.

שתי האפשרויות האחרות הן ג'ורדן פיקפורד וג'ק באטלנד. שני השוערים לא חווים עונה מוצלחת בלשון המעטה. לראשון יש הופעה בודדת במדים הלאומית (ב-0:0 מול גרמניה בנובמבר) ונחשב לתקווה האנגלית הבאה, בעוד שוער סטוק ערך שש הופעות בינלאומיות. "למרות שהארט לא משחק מאז נובמבר, לדעתי אין מחיר לניסיון והוא צריך לפתוח בשער", קבע בנחרצות שוער הנבחרת לשעבר, דייויד סימן. לסאות'גייט התשובות.

איך תראה ההתקפה של גרמניה?
יוגי לב יושב עכשיו בבית ושובר את הראש מדאגה, חיובית כמובן. יש לו סוללה של כישרונות מקדימה. המאנשפט כבשו 43 שערים במוקדמות וקבעו שיא אירופי. נכון לעכשיו, נראה שרק שני שחקנים בחלק הקדמי הבטיחו את מקומם בהרכב: תומאס מולר ומסוט אוזיל. השאלה הראשונה, שמעסיקה גם את רוב אוהדי באיירן, היא איפה כדאי למקם את מולר, בצד ימין או כחלוץ תשע? נראה שהשאלה הזו תלויה גם ברמת הקרדיט שירצה לב להעניק לטימו ורנר, החלוץ הנפלא של לייפציג. עם ורנר לגרמניה תהיה יותר מהירות בהתקפה, אבל יכול להיות שמולר כחלוץ מזויף, ייתן יותר ורסטיליות במשחק ההתקפה, שבנוי על חילופי מקום, ובוודאי שיביא איתו ניסיון שאין עדיין לוורנר.

דילמה נוספת מקורה בצד שמאל של ההתקפה. לירוי סאנה הפך השנה מפוטנציאל אדיר לסופרסטאר בפרמייר ליג ומוביל את סיטי לאליפות מדהימה. מרקו רויס, שפספס את המונדיאל והיורו האחרונים בגלל פציעה, חזר חד כתער להרכב של דורטמונד אחרי שמונה חודשים בחוץ ובמנשאפט מייחלים שיגיע בריא לטורניר בקיץ. יש גם כמובן את יוליאן דרקסלר, ששיחק הכי הרבה משחקים במוקדמות (8), מבין המועמדים. הקשר של פ.ס.ז' יכול לעבור לשחק באמצע, או אפילו בעמדה אחורית יותר. עם עושר כזה, יש סיכוי לא רע שרק אחד מהשלושה יפתח.

הצלע השלישית של צרפת
עוד נבחרת עם מאגר כישרונות בלתי נדלה היא צרפת, כשכרגע דידייה דשאן סגור על שני שחקני התקפה בהרכב: אנטואן גריזמן וקיליאן אמבפה, בעקבות הירידה במעמדו של אוליביה ז'ירו. אם מתייחסים אך ורק למספרים הרי שלפלוראן תובאן ממארסיי יש את כל הסיבות לטעון לחולצת ההרכב כצלע השלישית במשולש. הוא הבקיע 16 שערים ובישל 11 וחווה עונת שיא בקריירה שלו. מעלה נוספת שלו, היא העובדה שהוא משחק עם רגל שמאל על קו ימין ויאפשר לאמבפה להתחיל את המשחק בצד שמאל המועדף עליו.

אופציה אחרת ויותר ריאלית היא דווקא תומא למאר. הקשר של מונאקו סבל השנה משרשרת של פציעות שעצרו מעט את ההתקדמות שלו. אבל במשחק האחרון מול בורדו, היה בכל מקום על המגרש והזכיר מדוע מונאקו דורשת עליו 100 מיליון יורו. למאר (שני שערים ושבעה בישולים) הוא שחקן קלאסי לצד שמאל של ההתקפה, אבל גם בעל יכולות הגנתיות, שיאפשרו לדשאן לרדת מ-4-3-3 בהתקפה ל-4-4-2 בלי הכדור ולעזור בסגירות לפול פוגבה, בלייז מטוידי ואנגולו קאנטה. בכל מקרה, ללמאר ותובאן עדיפות על פני עוסמן דמבלה (שלא התאקלם בברצלונה) וקינגסלי קומאן (שנפצע ויחזור רק בסוף החודש הבא).