כלום זה לא סתם: מכבי ת"א לא ברמה
למרות שעוד מוקדם לקבוע אם ההגמוניה עברה מצד לצד, ברור שהצהובים עומדים בפני בעיות: האיחור בבניית הסגל מול הירוקים, אובדן היתרון המשמעותי בחוליית הקישור, החסרונות של ואן לוון כמאמן - והתחושה שאין מנהיגות בהנהלה. פרימו מסכם את משחק אלוף האלופים
(צילום: אלן שיבר)
למרות הניצחון המרשים במשחק אלוף האלופים, עדיין מוקדם לקבוע שההגמוניה עברה מצהוב לירוק. יש עוד חודש לפתיחת הליגה, ודברים בהחלט עשויים להשתנות. יחד עם זאת, ועם כל הזהירות המתבקשת, אפשר לומר: במצב העניין הנוכחי, אין ספק שאם הקבוצות שראינו אתמול תרוצנה במהלך העונה - מכבי חיפה תהיה טובה יותר ממכבי תל אביב, ותשיג אליפות שנייה ברציפות.
והקרדיט מגיע לאלופה, שהגיעה אתמול למשחק על התואר הראשון של העונה והוכיחה שהיא טובה יותר ושידרה לכל הליגה מי המועמדת מספר אחת לזכייה באליפות. מכבי חיפה התכוננה הכי מהר שאפשר, "חימשה" את הסגל בשחקנים מוכחים ("חימשה" ולא "התחזקה", את זה נצטרך לראות בסוף העונה), ולמרות הכישלון הגדול במוקדמות ליגת האלופות נגד קייראט, לליגה שלנו נכון להיום זה יותר ממספיק.
מנגד, מכבי ת"א, שהבעלים שלה מיץ' גולדהאר הצהיר שהמועדון שלו יעשה הכל לזכות שוב באליפות, אחרי האכזבה מאובדן התואר, פשוט לא הגיעה מוכנה. זהו סגל שלא מתאים לזכות באליפות. נכון שבשנים האחרונות לא פעם מכבי ת"א החלה להתחזק תוך כדי תנועה והצליחה לבסוף לזכות בתואר, אבל אף אחד היום לא יכול להבטיח שגם אם יגיעו שחקנים לסגל, ישראלים וזרים, הם יהיו מספיק טובים.
נכון לעכשיו, מכבי ת"א רדומה בכל הקשור לרכש. שחקנים טובים עזבו, והגיעו רק שני צעירים: אוסמה חלאיילה ועידן נחמיאס, שני שחקנים מלאי פוטנציאל, אבל לא "שוברי שוויון", כאלה שאמורים לשנות את יכולת הקבוצה כולה.
יתרה מזאת, לא מובן מה מתרחש בימים אלה במועדון מכבי ת"א. ידוע שהבעלים מיץ' גולדהאר לא נמצא בארץ, אבל האם יכול להיות שאת רשימת השחקנים שהציעו ברק יצחקי ופטריק ואן לוון, גולדהאר לא אישר? האם הם מבינים שקישור כזה, עם גלזר פיבן וריקן, לא יכול להתמודד מול מכבי חיפה - כשרק לפני שנתיים הקישור עם דור פרץ, גולסה וגלזר הביא אליפות? האם הם משוכנעים שיש ביכולתם לחזק את הסגל?
האם הם בטוחים שהם יכולים להוציא מיונתן כהן, אחד השחקנים הטובים בקבוצה, את המקסימום? כי לי נראה שהראש של יונתן כהן לא בארץ ואם לא יבינו במכבי ת"א, שצריך לאפס את אחד הכוכבים שלהם, הם לא יוכלו ליהנות ממנו. לי נראה בכל אופן, שיש ליקוי בכל נושא הניהול המקצועי. אני לא רוצה להאשים אף אחד, אבל ממה שאני רואה היום, הניהול המקצועי של ברק יצחקי, ואן לוון והמנכ"לית שרון תמם, לא דומה לניהול המקצועי שהחזיקו ג'ורדי קרויף ובן מנספורד, שלא לדבר על מאמן בסדר גודל של איביץ'.
גם בנוגע למאמן פטריק ואן לוון, חייבים לומר שיש לי סימני שאלה גדולים. נכון, ברגע שהחליף בשנה שעברה את יורגוס דוניס, הקבוצה השתנתה מקצה לקצה ועשתה מהפך היסטרי מול מכבי חיפה. אבל לקראת סוף העונה, עשה לי רושם שואן לוון מתחיל להיות לחוץ, לא פגע בהרכבים ובחילופים וזה עלה לקבוצה באיבוד האליפות.
והרושם הזה נשאר גם עכשיו: ההרכבים לא באים לידי ביטוי במגרש והקבוצה נראית רע. נכון שזועק לשמים שהקבוצה חייבת להתחזק בקשר התקפי וחלוץ שישנו את פני הקבוצה, וגם שובו של איל גולסה יכול מאד לעזור. אבל אני גם מזהה בעיות בהגנה. הרננדז לא בלם ברמה גבוהה, צמד המגינים סאבוריט ובמיוחד ג'ראלדש לא טובים כמו שהיו. בשורה התחתונה, קיימות לא מעט בעיות במכבי ת"א חודש לפני פתיחת העונה, ורק פגיעות "בול" בשחקנים שיגיעו למועדון, ישנו את היתרון הבולט שיש היום למכבי חיפה.
כשראיתי בסיום המשחק את האושר על פניו של יעקב שחר, שהוא וברק בכר באמת בנו קבוצה מצוינת, שאלתי את עצמי: "בעולם נורמלי, מיץ' גולדהאר היה צריך לשבת ליד שחר ולצפות במשחק ולהבין כאן מקרוב על הבעיות הגדולות בקבוצה שלו?"
נראה לי שהשנה זה בא לידי ביטוי, כי יכול להיות שמינויו של ברק יצחקי שהוא מינוי מצוין כשלעצמו, אבל חוסר הניסיון ולראות עם איזה סגל הקבוצה הגיעה למשחק על התואר הראשון, זאת ההוכחה שמשהו בנושא המקצועי במכבי ת"א חורק. מנגד שיחקה האלופה בצורה טובה ולעיתים טובה מאד למרות שחסרה בהרכב את חזיזה, עופרי ארד ונטע לביא. שלושה שלא היו בסגל ושלושתם יכולים לשחק בשקט בהרכב הראשון של מכבי תל אביב וזה כל ההבדל.
יש עוד מקום לשיפור בקבוצה, בכל חלק במגרש, אבל כשראיתי איך עלי מוחמד ומוחמד אבו פאני משחקים, אמרתי לעצמי שברק בכר יכול להיות רגוע. זו היתה הצגה של שני הקשרים שמגיע להם ציון 9 והשער של אבו פאני רק נתן את החותמת.
לסיכום: מכבי חיפה, נכון להיום, טובה יותר ממכבי ת"א, חודש לפני פתיחת הליגה. ברק בכר רק צריך לעשות כמה כיוונים, ואן לוון צריך לשפץ הכל וזה לא יהיה פשוט, אבל ההיסטוריה לימדה שאסור להספיד את מכבי תל אביב אף פעם, בטח לא בחודש יולי.
היה כיף גדול לראות 20 אלף אוהדים ביציעים ולא במשחק ליגה, כשהאולימפיאדה בעיצומה ואזרחי ישראל מחזיקים אצבעות לספורטאינו, במרחק 9300 ק"מ מטוקיו/ שני המועדונים הגדולים בישראל, היריבות הכי גדולות, נתנו לנו שעתיים של כדורגל ישראלי, אליו כל כך התגעגענו.
ולגבי ההגמוניה שאיתה פתחתי? עכשיו מכבי חיפה צריכה לנצח את מכבי ת"א גם בליגה, משהו שאנחנו לא זוכרים מתי קרה. בוודאי עכשיו גולסה, יונתן כהן ודן גלזר אומרים "אין סיכוי". נחכה ונראה.