הטריפל של בולט

במה שככל הנראה תהיה הריצה האחרונה שלו במשחקים האולימפיים יוסיין בולט עשה את ההיסטוריה לה כולם חיכו - "טריפל טריפל" - הראשון שזוכה ב-3 מדליות זהב, בשלושה מקצים ובשלוש אולימפיאדות ברצף. הוביל את ג'מייקה לניצחון ב-100X4. ארה"ב נפסלה

מערכת אתר ערוץ הספורט
שנה גודל פונט א א א א

יחיד בדורו, אגדה חיה, מספר אחת, הגדול מכולם, יחיד במינו. כמה ביטויים נרדפים יש למילה אחת - "אגדה". מאז שעלה לגדולה במשחקים האולימפיים בבייג'ין 2008 וריסק את שיאי העולם באליפות העולם בברלין ב-2009, יוסיין בולט חיפש דבר אחד - להשאיר מורשת של אגדה ספורטיבית. זה מה שהניע אותו לשמור על התארים בלונדון 2012 וזה מה שדחף אותו להשלים עוד הישג ענק לפני שהוא תולה את הנעליים. לפנות בוקר (שבת) זה קרה. בולט הוביל את ג'מייקה לזכייה במדליית הזהב בגמר ה-100X4 מטרים ובכך השלים "טריפל טריפל" (או "טריפל טרבל" אם תרצו). בולט הפך לאתלט הראשון שזוכה בשלוש מדליות זהב באותם שלושה מקצים בשלוש אולימפיאדות רצופות. אגדה שהייתה באמת, אין שני לו, פנומן, מלך, נומרו אונו.

נבחרת ג'מייקה שלחה לריצה המסכמת את שיאן העולם לשעבר ב-100 מ', אסאפה פאוול, יוהאן בלייק, ניקל אשמיד ובולט, שהיה הרץ המסיים. פאוול זינק היטב והגיע להחלפה הראשונה ביחד עם מייק רוג'רס האמריקני. בלייק ואשמיד שמרו על ההובלה, כאשר הם היו צמודים לרביעיה היפנית במסלול הסמוך. ברגע שהמקל הגיע לבולט ללא בעיות כבר לא היה ספק.

שיאן העולם שעט קדימה והותיר אבק לכולם. בולט עצר את השעון על 37.27 שניות, אמנם הרחק משיא העולם שנקבע בלונדון (36.84 שניות), אך תוצאה שהספיקה בקלות לזהב. יפן הדהימה עם מדליית כסף (37.60 שניות), 2 מאיות לפני ארצות הברית של ג'סטין גאטלין וטייסון גיי (37.62).

אולם, מספר דקות לאחר הריצה, כאשר רביעיית השליחים של ארה"ב חגגה את מדליית הארד עם הדגלים, התבשרו גאטלין וחבריו כי הם נפסלו, דבר שגרם להם לקפל את הדגלים בצורה הכי מתסכלת שיש. מדליית הארד הלכה לקנדה (37.64) עם אנדרה דה גראס, שסיים את ריו עם 3 מדליות (2 ארד ו-1 כסף). בהמשך התברר כי הפסילה של האמריקנים הייתה כבר בחילוף הראשון בין רוג'רס לגאטלין.

שוב חצה ראשון את קו הסיום. בולט (gettyimages)
שוב חצה ראשון את קו הסיום. בולט (gettyimages)
רק תנסו לתפוס אותו. בולט (gettyimages)
רק תנסו לתפוס אותו. בולט (gettyimages)
התנועה המוכרת. עוד פעם אחת (gettyimages)
התנועה המוכרת. עוד פעם אחת (gettyimages)
בלתי ניתנים לעצירה. הג'מייקנים (gettyimages)
בלתי ניתנים לעצירה. הג'מייקנים (gettyimages)
מספר המזל - 3 (gettyimages)
מספר המזל - 3 (gettyimages)

אם לא תהיה הפתעה יוצאת דופן מצידו של בולט, המשחקים האולימפיים נפרדו הלילה מהנכס היקר ביותר שלהם, הנוצץ ביותר, זה שבמשך 8 שנים ייצר עניין בלתי פוסק סביבו וסביב המשחקים. אמרתם משחקים אולימפיים, אמרתם אתלטיקה. אמרתם אתלטיקה, אמרתם יוסיין בולט. הפנומן הג'מייקני היה הפנים של המשחקים בשלוש המהדורות האחרונות ביחד עם מייקל פלפס. שתי אגדות ספורטיביות שכנראה (כי כבר אי אפשר לדעת) נפרדו בריו מהבמה הגדולה בעולם.

זו אמנם קלישאה, אך בולט שינה את האתלטיקה. לא רק בגלל החלק הספורטיבי עוצר הנשימה שסיפק - השיאים, ההיסטוריה, הניצחונות ומדליות הזהב -  אלא גם בזכות האופי שלו. בולט הפך את ריצת ה-100 מטר לשואו של המשחקים האולימפיים, לרגע לו כל העולם מחכה, מאפס שעונים ופותח יומנים. מפנים קפואות בזינוק, לקלילות מרעננת, מספורט קשוח לבידור להמונים. האצן הג'מייקני היה מהגורמים הבולטים לעליית המעמד של המשחקים בעשור האחרון, ביחד עם מייקל פלפס. אין ספק שעזיבה שלהם תותיר חלל עצום. אומרים שאין ואקום בספורט. ובכן, זו ההזדמנות הטובה ביותר לבחון את הנושא.

שלוש מדליות הזהב של בולט הכניסו אותו למועדון ה-9, בו נכללים כל הספורטאים שזכו בתשע מדליות זהב אולימפיות בקריירה - קארל לואיס, מארק ספיץ, פאבו נורמי ולאריסה לטינינה. רק למייקל פלפס יש יותר מדליות זהב - 23.

"Triple Treble"

A photo posted by Usain St.Leo Bolt (@usainbolt) on

מוכנים לטוקיו 2020. נבחרת יפן (gettyimages)
מוכנים לטוקיו 2020. נבחרת יפן (gettyimages)
עוד הצגה על המסלול. בולט (gettyimages)
עוד הצגה על המסלול. בולט (gettyimages)
מעניין מה אמר להם (gettyimages)
מעניין מה אמר להם (gettyimages)
רגע היסטורי בריו. בולט והטריפל (gettyimages)
רגע היסטורי בריו. בולט והטריפל (gettyimages)