בתחילת החודש דווח אודות בחורה צעירה בת 19, נהגת מכונית טסלה מודל 3 שהתנגשה בגדר הפרדה בצפון הארץ. על פי סיכומים של חברת הביטוח, נגרמו לרכב נזקים שמוערכים בעשרות אלפי שקלים. בטופס התביעה שנכתב על ידה לאחר מכן היא ציינה בתאור המקרה דברים אלה: "הרכב האיץ מהר מידי. לא הערכתי נכון עד כמה הוא חזק. ניסיתי לבלום אבל לא הספקתי - וגילחתי את גדר ההפרדה". לכאורה, מדובר על עוד דיווח לקוני על תאונת דרכים שנובעת מאובדן שליטה, אולם הוא מהווה דוגמא אחת מתוך ערימה של תביעות ביטוחיות, בהן היו מעורבים רכבי טסלה בתאונות בישראל. עד כמה נפוצה התופעה הזו ומדוע?
בנזק כזה או אחר, אחת מכל תריסר מכוניות חדשות בישראל מעורבת בתאונת דרכים במהלך השנה הראשונה מאז מסירתה ללקוח, כלומר מהרגע ש"הגלגלים נגעו בכביש". אולם בנתונים אלה, נמצא כי שיעור מעורבותם של רכבי טסלה גבוה בכמעט 50%. כך עולה מסקירה שבוצעה לאחרונה ע"י גורמים בכירים בענף הביטוח בישראל. על פי הבדיקה, אחד מכל ששה רכבי טסלה הופנה למוסך בעקבות נזקי פח וקוסמטיקה במהלך 12 החודשים הראשונים שלו על הכביש.
מדוע רכבי טסלה מעורבים בשיעור גדול יותר של תאונות? "קשה לספק לכך תשובה וודאית. לא ברור גובה הנזקים העצמיים אבל הסברה היא כי מדובר על שילוב בין חוסר נסיון לבין הקושי להסתגל לביצועים של מודל 3", אומר לנו גורם מענף הביטוח והרכוש. לדבריו, התאוצה האגרסיבית של טסלה מודל 3, בהעדר התאמה מידתית לנהיגה על רכבים חזקים כל כך - מוביל לתוצאה מסוכנת. "הרבה מאוד נהגים בארץ מכרו רכב משפחתי סטנדרטי, סדאן או קרוסאובר עם 120-150 כ"ס, בעל ביצועים פושרים יחסית - ורכשו במקומו טסלה שמאיצה ל-100 קמ"ש בפחות מ – 6 שניות. וזה בגרסה הבסיסית שלו".
במסגרת הבדיקה, עלה כי 65% מהתאונות בהן היו מעורבות מכוניות טסלה, מוגדרות 'כחזית אחור', במסגרתן אותם כלי רכב פגעו עם חזית רכבם בחלקו האחורי של הרכב שעמד לפניהם, או שאיבדו שליטה על הרכב והתנגשו בעמוד תאורה או בגדר הפרדה. "השכיחות הגבוהה של מעורבות בתאונת חזית אחור, מחזקת את ההנחה כי תאונות אלו נגרמו בשל מיומנות לקויה", אומרים לנו בכירים בענף הביטוח. ובכמה כלי רכב מדובר? הנתונים לא כוללים מידע מדויק, אולם על פי אומדן של חברות הביטוח, בהינתן כי בישראל נמכרו עד כה כ – 5,000 יחידות, ניתן להסיק כי מדור על 1,000 כלי רכב שניזוקו ונאלצו לעבור תיקונים במוסך.
חשוב לציין, כי הנתונים לעיל, עומדים בקנה אחד עם מחקרים שנעשו גם בחו"ל. נתונים שפורסמו בדנמרק בראשית 2020 תומכים בגישה זו, לפיהם מכוניות חשמליות מעורבות באחוז גבוה יותר של תאונות דרכים. לפי הנתונים, הסיכון של מכונית חשמלית להיות מעורב בתאונה גבוה ב-20% מזה של מכונית בנזין (תחת אותם פרמטרים), ובמקרה של טסלה, מדובר בעלייה של 50% בסיכון.
זו אינה האנומליה היחידה בכל הכרוך בנזקי תאונות המדווחים ברכבי טסלה שנמכרו בארץ. לראשונה, אנו חושפים כאן את מפרט עלויות חלקי החילוף של רכבי טסלה בישראל והם איך נאמר, מסקרנים בלשון המעטה, בהתחשב בעלות של המכונית בגפה שמחירה גולש מעבר לקו רבע מיליון השקלים - בכפוף לחבילות (והמחירים בעולם רק ממשיכים לטפס מדי חודש). על פי הנתונים שהגיעו ל'עולם הרכב', המפרט כולל עשרות חלקי חילוף, שעלותם, בחלק לא מבוטל מהמקרים זולה באופן דרמטי ממחירם של חלקי חילוף בכלי רכב אחרים, לעיתים בפער של מאות אחוזים.
להלן רשימה חלקית:
ג'נט מגנזיום - 2,534 שקלים
מכסה מנוע : 1,672 שקלים
דלק קדמית :2,534 שקלים
פנס ראשי : 3,284 שקלים
כנף אחורית: 2,387 שקלים
שמשת חזית : 1,672 שקלים
מחשב מנוע – 5,681 שקלים
צירייה: 2,534 שקלים
חיישני נסיעה קדמיים: 105 שקלים ליחידה (ברכב ישנן 8 יחידות)
מגן אחורי: 2,534 שקלים
פח חזית : 1,200 שקלים.
מחירי החלפים אולי "ממתיקים" את בליעת הגלולה היקרה, אולם במקביל לכך מגלמים בעיה מורכבת לבעלי מודל 3; מצב של "אבדן מוחלט" בישראל מתייחס למצב בו הרכב אינו בר תיקון. ההגדרה המדויקת שקבועה בתקנות משרד התחבורה, מגוללת כי מדובר על "רכב ששמאי מוסמך קבע לגביו שהוא יצא מכלל שימוש או שהנזק הגולמי בו הוא 60 אחוזים ומעלה משוויו". מכך ניתן להבין, שרכב במצב טוטאל לוס הוא לאו דווקא רכב שלא ניתן לתקנו, אלא רכב שעלות התיקון שלו עולה על 60% מערכו של רכב.
אז היכן קבורה הבעיה? שמאי הרכב הבכיר יהודה יגן, מבכירי ענף השמאות בישראל ויו"ר ענף רכב באיגוד השמאים מסביר לנו, כי "לאור מחיריהם הנמוכים באופן קיצוני של חלקי החילוף המקוריים בטסלה מודל 3, גם במקרה של תאונה קשה, במקרים רבים, גובה השומה שתיקבע לא תחצה את סף 60%, מה שיאלץ את המבוטח לתקן את הרכב - ולא להשביתו ולקבל את שוויו המלא ביום התאונה".
היטב נוסף ומשמעותי שרלוונטי לכלי רכב חשמליים, ובכלל זה כמובן גם טסלה, זו ההשפעה האפשרית של תאונה והשלכותיה על ביצועיה וטווח החיים של הסוללה, שעלותה עשרות אלפי שקלים. "כאשר מדובר על תאונה משמעותית, בהחלט קיימת אפשרות להיווצרות נזק לסוללה, למרות שהיא מוגנת באמצעות מרכב מברזל. הבעיה היא כי הליקוי הזה נסתר מן העין, וללא מכשור ייעודי לבדיקת תפקוד הסוללה, גם השמאי, כל שכן מכון בדיקה סטנדרטי, לא יצליחו להתחקות אחר הבעיה", אומר לנו שמאי רכב מנוסה.
סוגייה זו, של בדיקת רכבי טסלה משומשים, טרום קניה, הפכה בשל כך לעניין די מסובך, שהפתרון לו חייב להיות זמין לא רק במוסכים מומחים אלא גם במכוני הרישוי, וזאת לאור הגידול במכירת כלי רכב חשמליים בשנה האחרונה. "קיבלנו החלטה אסטרטגית להתמחות גם בנושא הזה, והשקענו הון עתק ברכישת מכשור ייעודי, שיוכל לשקף באופן מדויק ביותר את מצבו של רכב הטסלה שמובא לבדיקה", מציין אייל ברכה, מנכ"ל רשת טכנוטסט, הרשת הגדולה בישראל לבדיקת רכבים לפני קניה. לדבריו "אנו שולחים להשתלמות מיוחדת את בוחני הרכב שלנו, על מנת שיוכלו לתת מענה מקצועי לאתגר שכרוך בבדיקת רכב כזה".
חלק גרעיני בהבשלה של ה"אגף המחושמל" של מכוני רישוי מותנה באמצעים טכנולוגיים חדישים, ונראה שלאט לאט מחלחלת ההבנה שהרכב החשמלי חייב לקבל התייחסות מיוחדת. "רכשנו גם סורק תקלות ייחודי שתפקידו לבצע בדיקת מאמץ לסוללה, בדומה לבדיקת העמסה של סוללת טלפון או בדיקת סיבולת מאמץ לבן אדם. תאונה קשה עלולה לפגוע בתאי הסוללה וכפועל יוצא, גם בתפקוד שלהם. בנוסף, בשונה מרכבים עם מנוע בעירה פנימית, כשמדובר על רכב חשמלי, שכולל מערכות מתח גבוה, קיימת חשיבות קריטית לבדיקת איכות הבידוד, והסרת החשש שמא קיים קצר".