הלך מנוע: קונים רכב משומש בלי בדיקה

קרוב לרבע מרוכשי הרכב המשומש בישראל מדלגים על שלב ביצוע הבדיקה במוסך או במכון הרישוי

ניר בן טובים
(צילום: משטרת ישראל)
(צילום: משטרת ישראל)
שנה גודל פונט א א א א

לא פחות מ- 24% מרוכשי הרכב המשומש בישראל לא מבצעים בדיקה מסודרת טרום הקניה. כך עולה מנתונים שמפרסם פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, שמגבש עבורנו תמונה מייצגת אודות ניהול הסיכונים והעדפות צרכניות של ציבור המשתמשים ברכב פרטי בישראל. על פי נתוני הסקר, 21% מהנסקרים שמבצעים בדיקה שהעלתה ממצאים בנוגע לתאונה קודמת ברכב, לא טורחים להעמיק את הבירור בנוגע לסוגיית ירידת הערך שנגרמה בעקבותיה, אלא מסתפקים בהפחתה מסוימת של מחיר הקנייה.

לכאורה מדובר על עוד נתון צרכני, אולם כאשר בוחנים את היקף השלכותיו, גם בהיבט הבטיחותי, מצטיירת תמונה בעייתית מאוד. הסיבה לכך נעוצה בשל ריבוי כלי הרכב בישראל שעברו תאונה קשה ושוקמו, לעיתים באופן רשלני במיוחד, בעדר כל מידע בצד הקונה התמים כי רוכש למעשה חתול בשק. וכך, אין מדובר רק על רכישה במחיר שאינו משקף את מצבו של הרכב, אלא על מצב בו ליקויים במרכב/שלדה מסכנים הלכה למעשה את יושבי הרכב ושאר המשתמשים בכביש.

"הסבירות כי רכב באובדן גמור יחזור לכביש גבוהה מאוד, והציבור חייב להיזהר, אלו דיני נפשות של ממש ולא רק עניין כספי", מציין יהודה יגן, יו"ר ענף הרכב באיגוד השמאים. על פי הערכות, מידי שנה נמכרים בישראל אלפי כלי רכב שעברו תאונה בדרגת חומרה גבוהה. כיצד מתגלגלים הדברים? לאחר שרכב מעורב בתאונה שהסבה לו נזקים בשיעור של 60% מערכו, המבטחת משלמת למבוטח תגמול ביטוח בהתאם לשווי הרכב ביום התאונה. לאחר מכן, מוכרת את המכונית לסוחר רכב.

בשלב הבא, הסוחר הממולח מעביר את הרכב לחזקת מוסך, לעיתים בשטחי הרשות, לצורך תיקון פיראטי שלו. "הבעיה היא כי לעיתים קרובות, הליך התיקון נעשה באופן רשלני במיוחד, תוך שימוש בחלקי חילוף זולים או גנובים, ללא שום בקרת איכות על טיב הרכיב או איכות ההרכבה שלו", מציינים בפורום הנזיקין. בשלב הבא, הרכב חוזר לסוחר שמעמיד אותו למכירה, בלא שהוא טורח ליידע את הקונה על עברו התאונתי כמובן.

"ישנה תמימות בקרב הציבור בישראל", אומר לנו אייל ברכה, מנכ"ל רשת טכנו טסט. "בעיקר בנוגע לנזקים קודמים ברכב, אנו נתקלים לעיתים קרובות ברכבים שנחזים לתקינים, בהם בוצעה עבודת פחחות שמשווה להם מראה של רכב סטנדרטי, בעוד שבפועל, הוא עבר תאונה קשה". לדבריו, לא אחת, גם המוכר שלא פנה למכון לבדיקת רכב מופתע מכך שהרכב שרכש ניזוק בעבר באופן קשה, מה שמציב אותו במצב לא נעים אל מול הקונה.

יש לציין כי התנהלות לא הוגנת של המוכר, שמסתיר פרטים מהותיים מהקונה, לא מהווה רק פגם מוסרי, אלא גם עבירה על החוק. עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין מציין כי מחויב להביא בפני הרוכש את כל המידע שיש אצלו לגבי מצבו של הכלי, ובכלל זה תאונות בהן היה מעורב, פגימות במנוע ובשלדה, זהות הבעלים הקודמים, וכל פרט שרלוונטי להערכת ערכו ושוויו. עו"ד ורשה מציין כי היה ויתברר כי המוכר הסתיר בכוונת מכוון מידע מהותי – עומדת לרשות הרוכש הזכות לדרוש את ביטול החוזה והשבת כספו.

"אין מדובר על החלטה שיפוטית שניתנה על-ידי ערכאה נמוכה, אלא כזו שניתנה בבית המשפט העליון. בפסק דין מכונן בסוגיה נכתב באופן שאינו משתמע: "הטעיה היא הצהרה כוזבת…הטעיה יכולה ללבוש שתי צורות: האחת – הטעיה במעשה על דרך של מצג שווא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות. השנייה – הטעיה במחדל, קרי אי גילוי פרטים מקום שיש חובה לגלותם", אומר לנו עו"ד ורשה. לצד חובת השקיפות שמוטלת על בעלי רכב פרטי, כאשר מדובר על סוחרים, החוק הרבה יותר נוקשה ומחייב אותם למסור לרוכש טופס גילוי נאות שכולל שורה ארוכה של פרטים ומידע לגבי תקינותו. אי מסירת הטופס או מסירתו עם מידע מטעה, מהווה עבירה פלילית, אולם לא פעם אנו למדים, לדאבוננו כי האכיפה כלפי עניין זה כמעט ולא קיימת - ומספר ההליכים שננקטים כנגד סוחרים מפרי חוק, שואף לאפס.

עו"ד אסף ורשה (צילום: רגב כלף)
עו"ד אסף ורשה (צילום: רגב כלף)

דוגמאות לניצול תמימותם של לקוחות ע"י סוחרים יש מכל הבא ליד. כך לדוגמא קרה לאבנר, 34, מלוד - שרכש לפני כחצי שנה פולסווגן פולו GTI שנת 2018 במחיר בהפחתה של 20% ממחיר המחירון שלה. לדבריו, המוכר, מגרש מכוניות באיזור הצפון, הסביר לו כי הלקוח לחוץ למכור את הרכב בגלל הצורך לממן ניתוח דחוף לבן שלו ולפיכך, מדובר על עסקה חלומית. אלא שרצה הגורל, ולפני כחודש היה הרכב מעורב בתאונה נוספת שהסבה לו נזק בשיעור של 60% והרכב למעשה הורד מהכביש. וכך, במקום שיקבל את מלוא ערכו של הרכב ביום התאונה, חברת הביטוח הפחיתה מערכו לא פחות מ-50%, היות ואחרי התאונה הראשונה נקבע כי הרכב למעשה נמצא במצב של 'אובדן גמור להלכה'.

ומה הדין לגבי מוסכים שעוסקים גם במכירות של כלי רכב? בחוק מכירת רכב משומש, הוגדר כי עוסק ברכב הוא עוסק כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א -1981, שעיסוקו מכירת רכב משומש. מכוח חוק זה, גם מוסך שמתפרנס ממכירה נכלל תחת הגדרה זו.  ואולם במקרה בו יתברר כי החוק הופר, עומדת לרשות הרוכש האפשרות להגיש תביעה כנגד המוסך. וכמה כסף יוכל לקבל בעל רכב שהולך שולל? הפיצוי מורכב ממספר 'ראשי נזק'.

ראשית, נתייחס לרכיב הזמן שהוקדש לצורך הטיפול בתביעה, הטרטורים וכל יתר האילוצים שגבו קורבן של זמן – וכאלו יש בשפע. גובה הפיצוי שיתבע בהקשר זה ייקבע בהתאם להכנסותיו של התובע טרום התביעה. לחילופין, בית המשפט יכול לבצע הערכה על דרך של 'אומדנא'. אותה מסכת טרטורים יצרה גם עוגמת נפש? בהחלט. אולם עוגמת נפש קשה יותר להוכיח בבתי המשפט, ולפיכך, לבית המשפט נתונה הסמכות לקבוע את גובהו הראיות שמוצגות לפניו. במקרים חריגים, רכיב זה יכול לעמוד על אלפי שקלים.

ועכשיו למנה העיקרית: היה ובית המשפט הכריע כי העסקה מבוטלת, המוכר יידרש להשיב לרוכש את מלוא הסכום ששולם עבור הכלי, וזה כמובן ישיב לו אותו על פי הדין. לצד האמור, מסכם לנו אייל ברכה, אסור להכליל את כל סוחרי הרכב תחת אותה מטרייה, וישנם לא מעט מהם שמתנהלים בהגינות ושקיפות מלאה. אולם בסופו של יום, הדרך הנכונה ביותר להמנע מקניית 'חתול בשק' – היא ביצוע של בדיקת רכב לפני קניה שתעניק לרוכש תמונה ברורה יותר, גם אם לא תמיד מדויקת ב-100%, לגבי מצבו של הרכב.