מי שטיפס אל הגולן המושלג בסוף השבוע האחרון וודאי נתקל במחזה מבלבל: עשרות רבות של כלי רכב שרועים בצד הדרך, אליהם צמודים בעליהם, לבושים אפוד זוהר, מנסים לתקן נקר בגלגל או מתמודדים עם נזק אחר שאירע למכללים. הסיבה אינה טמונה בפעילות חבלנית עוינת או ונדיזלם מכוון, אלא תוצאה ישירה של תחזוקת כבישים לקויה: כמות המשקעים שהציפה את הדרכים גרמה לשקיעת האספלט והיווצרות בורות, חטטים וקרעי אספלט מרוסקים שגרמו נזק רב לבעלי המכוניות. היות ובחלק מהמקרים מדובר על נזקים שעלות תיקונם עלולה להצטבר גם לאלפים רבים של שקלים, שוחחנו עם עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, מומחה לדיני ביטוח, על האפשרויות המשפטיות שעומדות בפני הנפגעים.
נתחיל מהשורה התחתונה: אל מי יש להפנות אצבע מאשימה?
"בראש ובראשונה הרשות המקומית. בית המשפט העליון קבע כי "העירייה היא הרשות הציבורית עליה הוטלה האחריות להחזיק במצב תקין את הדרכים הציבוריות הנמצאות בתחום שיפוטה. תפקיד זה אינו בגדר 'רשות' גרידא אלא הוא נמנה עם התפקידים העיקריים וההכרחיים אשר כל עירייה מחוייבת למלאם, שאם לא כן לא יהיו חיים תקינים לתושבי המקום". גם בשורה של פסקי דין מאוחרים יותר, נקבע כי הרשות המקומית אחראית לדרכים הציבוריות שבתחום שיפוטה ומוטלת עליה חובת זהירות כלפי המשתמשים בהן. הרשות חייבת לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזק למשתמשים בדרכים ציבוריות - לדאוג לתקינותם של הכבישים המשרתים את הציבור הרחב, לפיתוח הכבישים ולתחזוקתם.
על מנת למזער במידת האפשר את כמות הנזקים ואת מפגעי הבטיחות שנגרמים בכבישים שבשטחה וכדי שהרשות המקומית תמלא באופן מיטבי את חובתה וסמכותה בענייני תחזוקת הדרכים הציבוריות שבתחומה, עליה להכין תכנית ארוכת טווח לתחזוקה מונעת של הדרכים - טיפול תקופתי הנעשה אחת לכמה שנים, שממנה ייגזרו תכניות תחזוקה שנתיות. כל זאת, נוסף על חובת תיקונים וביצוע של תחזוקה שוטפת הנעשים במהלך השנה, לרבות תחזוקת שברים, תיקוני תשתית וטיפולים מידיים בעקבות היווצרות מפגעים דוגמת בורות בכבישים ובמדרכות".
האם הרשות היא הגורם היחיד שאחראי?
"לא. בנוסף גם נתיבי ישראל, הזרוע הביצועית של משרד התחבורה להימצא אחראית לכך".
כיצד מוכיחים כי הרשות המקומית ידעה על המפגע אך לא טיפלה בו בזמן סביר?
"ראשית, ככל הידוע, אין מדובר על נזקים ראשונים בעקבות מפגעים בכביש באיזור זה, אלא על תופעה שחוזרת על עצמה, במידה כזו או אחרת, במהלך השנים. לפיכך, טענה כי לא ניתן היה לצפות זאת – לא תחזיק מים. שנית, כיום כל מערכות ההתראה והדיווחים על נזקים הן ממוחשבות ולבית המשפט נתונה הסמכות לדרוש מהרשות להמציא את כל הרשומות. היה ויתברר כי נתקבל דיווח על מפגע בנקודה מסוימת, אך לא דאגו למנוע תוך זמן סביר עליה של רכבים נוספים עליו – הדבר עשוי להוות רשלנות."
כלומר, כל בור בכביש מהווה מפגע שמאפשר לתבוע במקרה של נזק שנגרם בגללו?
"לא כל מהמורה או סדק בכביש ייחשבו כמפגע. בתי המשפט קבעו לא פעם כי "…רחובות ומדרכות עיר אינם 'משטח סטרילי' ואין להתייחס אליהם כאל מקום שאין בו סדקים, בליטות ו'גלים' של שיפועים, כאלו או אחרים. ניתן להתייחס לדבר כזה או אחר כמפגע בכביש כאשר מדובר בהפרעה משמעותית שבאחריות הרשות היה לתקנה, והוכח כי לא היה כל שלט, תמרור או סימון שקיימת הפרעה, והנהג היה זהיר מספיק ובכל זאת לא יכול היה לזהות את ההפרעה מבעוד מועד. עיבוד ראשוני של צילומי המפגעים והיקף הנזק שנגרמו מהם, מלמדים כי לכאורה, במקרים אלו, מדובר על רשלנות".
הרכב שלי ניזוק. כיצד עלי לפעול:
"ראשית, תיעוד של המפגע. כמו כן, ככל שעוד מעורבים נפגעו, יש לחתור לקבל את הפרטים שלהם כדי לבסס את ההנחה כי הנזק לא נגרם כתוצאה מהתנהגות רשלנית של הנהג, אלא כפועל יוצא של הבור, שפגע בשורה של כלי רכב. בשלב הבא, יש לפנות לשמאי רכב לצורך הכנת חוות דעת שמאית להוכחת גובה הנזק. בנוסף, נדרש אף לספק מידע בנוגע למיקום הקונקרטי של הבור והשעה בה נוצר הנזק. לצורך כך, ניתן להיעזר במידע שנאגר בגוגל, שבין היתר, מתעתד את מסלול הנסיעה. לאחר מכן, יש לפנות ליעוץ משפטי מקצועי".