תיעדו עצמם בסקודה סופרב ב-260 קמ"ש

תופעת הטיקטוק המסוכנת בכבישים הישראלים נמשכת. חבורת צעירים העלתה סרטון לרשת בו נראה דגם המנהלים מעפיל למהירות קיצונית. משטרת ישראל: יותר מ-30 נהגים נתפסו עד כה במהירות חריגה

ניר בן טובים
Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

סרטון: תוכן גולשים – שימוש לפי סעיף 27 א'

סרטון שהופץ בימים האחרונים ברשתות החברתיות מראה חבורה של צעירים נוהגים במהירות מסחררת של 260 קמ"ש בסקודה סופרב. בסרטון שהועלה בין השאר לטיקטוק ולרשתות חברתיות נוספות, והפך כמצופה לוויראלי תוך דקות ספורות, נראים היושבים ברכב ללא חגורות בטיחות, ובכלל זה גם הנהג שמנסה להרשים את חבריו: "וואו אני לא מאמין, מה זה האוטו הזה". צעיר שישב אף הוא ללא חגורת בטיחות ליד הנהג המשיך לעודד אותו: "250, 260, וואו וואו".

אין מדובר באירוע חד פעמי בישראל, רחוק מזה. במקרה שארע בשנת 2012, הועלה לפייסבוק סרטון בו מספר צעירים מצלמים את עצמם נוהגים ברכב מסוג ב.מ.וו, שגם הוא נוסע במהירות של 260 קמ"ש בכביש החוף. העדות המפלילה התגלגלה לידי מחלקת התנועה, שנקטה בשורה של אמצעי חקירה בשביל לאתר הנהג ושותפיו והם אכן נתפסו. מספר ימים לאחר מכן הוגש כנגדם כתב אישום שהסתיים בהרשעתם בבית המשפט לתעבורה בעכו בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת.

על הנהג, שהורשע, נגזרו 4 חודשי מאסר בפועל ו-4 שנות פסילת רישיון. על שני הנוסעים ברכב, שהורשעו בסיוע ובשידול לעבירה זו נגזרו מאסרים על תנאי, קנס ופסילת רישיון לתקופה של 18 חודשים. המורשעים ערערו על החלטת בית המשפט, ובערכאה הוחלט להותיר את הרשעת הנהג על כנה, בעוד שיתר הנאשמים זוכו. השופט אברהם אליקים, ציין כי לא נמצאה הצדקה מבחינה עובדתית ומשפטית לביצוע עבירה כל שהיא על ידם. השופט קבע כי השניים לא עשו פעולה אקטיבית וולא פעלו למנוע את דבר העבירה.

במהלך הדיון העלה התובע המשטרתי, עו"ד בני סמו, מומחים מטעם יצרן הרכב הגרמני שהעידו כי לא נפל פגם במערכות הרכב, וכי המהירות שהוצגה בלוח המחוונים תאמה לשעון הסל"ד. בכך למעשה, הדפה התביעה המשטרתית את טענת הנערים כי מדובר על תקלה במד המהירות, תוך שהם מנצלים אותה לטובת התרברבות בנהיגה במהירות מופרזת. לדברי הנהג וחבריו, מהירות המכונית בשעת המעשה עמדה על 100 קמ"ש בלבד.

עו"ד אסף ורשה (צילום: רגב כלף)
עו"ד אסף ורשה (צילום: רגב כלף)
(צילום: אגף התנועה)
(צילום: אגף התנועה)

לא צריך רק מד מהירות להרשעה
עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני נזיקין ותעבורה מסביר כי לעיתים קרובות, עושה בית המשפט שימוש בראיות מצולמות שמהוות ראיה אובייקטיבית כבדת משקל, כאשר אין מניעה לצקת את האישום על בסיסה. לדבריו, "מה שבין היתר הרים את נטל ההוכחה לגבי המהירות הוא בחינת פסי ההפרדה בסרטון בין הנתיבים שחולפים במהירות עצומה. השופט ניסה לקרוא את תוכנם של השלטים עליהם חלפו הנערים, אך לא הצליח לעשות זאת, מפאת המהירות הגבוהה. לפיכך, וכנדרש במשפט הפלילי הוכח מעבר לכך ספק סביר כי הם לא נסעו במהירות המותרת - ואילו רק מד המהירות היה פגום, לכאורה".

לדברי ארז קיטה מנכ"ל עמותת אור ירוק: "הסרטון מזעזע ומפחיד. נהגים צעירים נוסעים לכאורה במהירות מטורפת השמורה רק למרוצי המכוניות ובנוסף אין להם כל חשש לצלם את עצמם בפנים גלויות ולהעלות לרשתות החברתיות. חוסר הפחד והתעוזה מראים על ההפקרות בכבישים והיעדר החשש וההרתעה מהמשטרה. הסכנות שבנהיגה במהירות כל כך גבוהה הן ברורות. טעות הכי קטנה עלולה הייתה לעלות בחיי הנערים או בחיי משתמשי הדרך האחרים. 

ובתוך כך, משטרת התנועה ממשיכה להאבק בתופעה באמצעים העומדים לרשותה. זו מפרסמת כי מאז ינואר 2021 ועד לסוף חודש מאי, נתפסו יותר מ-30 נהגים במהירויות חריגות של יותר מ-190 קמ"ש. על פי נתוני אגף התנועה, המהירות הגבוהה ביותר שנקלטה על ידי השוטרים היא 239 קמ"ש. המקרה האמור, ארע בכביש 6 במקטע כביש בו המהירות המרבית המותרת  היא 110 קמ"ש. במקרה אחר, נתפס נהג בנתיבי איילון במהירות של 232 קמ"ש ובמקרה נוסף, שארע בכביש 4 - נתפס נהג במהירות של 225 קמ"ש.