"נגמר הכסף. אנחנו לא נושמים בגלל הקורונה. אני בלי עבודה כבר 3 חודשים ובעלי בקושי מצליח לגרד 9 אלף בחודש - ויש לנו 3 ילדים. הוא זז ממקום למקום על קטנוע אבל בסוף החודש אנחנו לא נחדש את הביטוח. רוצים לגבות מאתנו יותר מ-3,700 שקלים. גם לפני זה המדינה גנבה אותנו אבל היה לנו קצת כסף. אז לצערי, הוא ירכב ככה. בלי ביטוח. בלי כלום. ואני אתפלל כל יום".
המילים שאומרת דנה, אישה בת 37 מרמלה, לעולם הרכב של ערוץ הספורט, מטרידים מאוד את לשכת סוכני הביטוח. החשש העיקרי הוא כי לולאת הסגרים והירידה באיתנות הפיננסית של הציבור, תגדיל עוד יותר את שיעור הרוכבים ללא ביטוח חובה: "זו סכנת נפשות אמיתית שצריכה להטריד מאוד את מקבלי ההחלטות במדינה", אומר ליאור רוזנפלד, מנכ"ל לשכת סוכני הביטוח. "מדובר על חשיפה של עשרות אלפי רוכבים לסיכון של רכיבה ללא ביטוח חובה. העלות הגבוהה של הפוליסה בישראל, בהשוואה למדינות אחרות, מייצרת בימים כתיקונם מכשול בפני המוני צעירים. כעת, הפיטורים הרחבים והפגיעה הכלכלית בגרעין הציבור, צפויה לדחוף רבים מהם לתחתית".
עוד קודם לקורונה, מספר הרוכבים ללא ביטוח עמד על שיעור מופרע של כ-40%, מציין עו"ד אסף ורשה, יו"ר ועדת נזיקין בלשכת עורכי הדין: "מדובר על לא פחות מ-52 אלף רוכבים בישראל, וזאת נכון לשנת 2018. הערכות הן כי המספרים עלו בשנתיים האחרונות. זו קטסטרופה והמדינה עומדת מנגד ולא עושה דבר. כבר לפני שנתיים, במסגרת דיון בהצעת חוק שהגיש ח"כ מיקי זוהר, סיפק ניר בר טל מאגף שוק ההון את הנתון המבהיל הזה".
הנתון האמור, כולל בין היתר גם את בעלי העסקים שמחזיקים בקטנועים לצורך משלוח סחורות. לאור כניסת המשק לסגר שלישי, שאילץ את רבים מהם לסגור את שעריהם, הנחת העבודה היא כי מספרם של אלו שיוותרו על רכישת ביטוח – יעלה בחודשים הקרובים באופן משמעותי . "אני מפציר באותם בעלי עסקים לבל יאפשרו לעובדיהם לרכב על קטנוע לא מבוטח שכן חלילה במקרה של תאונה, העובד שנפצע יקבל כסף מהמדינה (קרנית), אולם בשלב הבא היא תתבע ממנו להשיב לה את כל הסכומים ששילמה, וזה יכול להגיע בקלות למאות אלפי שקלים ואף יותר".
המעסיק מגלגל את האחריות לעובד
הערותיו של עו"ד אסף ורשה מחייבות ערנות גבוהה מצד הרוכבים. רק לפני מספר ימים פסק בית משפט השלום כי שליח בן 26 שעבר תאונת אופנוע בעת שעבד כשליח פיצה, יקבל 376 אלף שקלים, אותם המעסיק יאלץ לשלם למדינה. הבחור נפצע בתאונה, ורק לאחריה התברר לו כי הכלי אינו מבוטח. המעסיק מנגד טען כי התובע, כמו יתר העובדים בפיצרייה, היה מודע לכך שהאופנוע לא מבוטח - ולפיכך הכתובת להגשת תביעה היא חברת הביטוח שמבטחת את הרכב שפגע בו. טענתו נדחתה, תוך שהשופטת, מי-טל אל-עד קרביס, מציינת: "הנחה הגיונית היא שבעל עסק לא יפעל בניגוד לדין ולא ימנע מלבטח רכב שנמצא בשימוש עסקו ועל ידי עובדיו".
גם באור ירוק מפצירים ברוכבים לנקוט במשנה זהירות: "23,16 רוכבי אופנועים וקטנועים נפגעו בתאונות דרכים בעשור האחרון (2010-2019), 2,317 בממוצע בכל שנה", מציין מנכ"ל העמותה, ומוסיף כי מספרם של רוכבי האופנועים והקטנועים ההרוגים מתאונות דרכים גדל גם בחלקם ביחסי מכלל הרוגי תאונות הדרכים, שעומד על 18.5%. "כמעט אחד מכל חמישה הרוגים מתאונות דרכים בשנת 2019 היה רוכב אופנוע או קטנוע". מסקירה שפרסמה העמותה עולה כי אופנועים כבדים, 401 סמ"ק ומעלה, מהווים 20.6% מסך כל האופנועים והקטנועים אבל חלקם של הרוכבים ההרוגים על כלים אלו נאמד ב-30% - גבוה ב-50% מחלקם במצבת האופנועים, ניתוח חלק מהמקרים העלה כי למהירות הנסיעה אכן יש חלק מרכזי בחומרת התאונה ותוצאותיה הקטלניות.
לא פופולרי
יצויין כי מספר הכלים הדו-גלגליים בישראל נמוך יחסית לאירופה, בין השאר בגלל עלויות הביטוח. בישראל יש 21 כלים דו גלגליים לכל 1,000 איש, לעומת 45 בשבדיה ו-59 בפולין להן תנאי אקלים עויינים עבור רוכבים החשופים לפגעי מזג האוויר. לעומת זאת, במדינות אחרות במזרח התיכון, עם תנאי אקלים דומים, המצב הפוך: בספרד יש פי 6 (116) כלי רכב דו-גלגליים לכל 1,000 איש, באיטליה פי 8 (167) וביוון כמעט פי 9 (179) כלים דו-גלגליים שונים לכל 1,000 איש.