בשבוע שעבר ברחוב בן גוריון ברמת גן, בחור צעיר בן 17 שהוציא רישיון דו-גלגלי רק לאחרונה רוכב על הקטנוע שלו עם חברתו ונקלע לתאונת דרכים. העדים למתרחש מספרים כי בידו האחת אחז סיגריה ובשנייה את הכידון, והכל תוך כדי שהוא מפנה את ראשו לאחור כדי לנהל עימה שיחות. עד כאן, הפרטים המקדמים שאולי אין בהם כדי לתאר משהו חריג, אך התוצאה הסופית עגומה במיוחד עבור בעל הקטנוע; הרכב שניזוק בתאונה היה מרצדס G קלאס שעלותו מוערכת במיליון שקלים. מפרטי חקירת התאונה, עולה כי הבחור לא הבחין שהנהג בלם את רכבו ותוך שניות ספורות פוגע בצידו השמאלי. האירוע הסתיים עם פציעות קלות לשניים וכך גם לרכב. אלא שההגדרה פגיעה"קלילה", מקבלת משמעות אחרת ברכב שעלותו כדירת 3 חדרים בפריפריה. וכך, הנזק האמור שהיה מסתיים באלפי שקלים בודדים לו היה מדובר על רכב עממי צמח למימדים מפלצתיים – לא פחות מ-32 אלף שקלים.
באופן עקרוני, סוגיית גובה הנזק אינה צריכה להטריד את רוכב הקטנוע, שכן עבור כך רכש ביטוח צד ג'. אלא שהבחור הצעיר, בדומה לעשרות אלפים כמוהו, לא רכש כיסוי כזה אלא הסתפק בביטוח חובה. למעשה, לא מדובר על תופעה נדירה: מזה שנים רבות שרוכבים, כמו גם בעלי כלי רכב מיושנים, מוותרים על רכישת כיסוי מלא, אולם בעקבות העליה הדרמטית שחלה במספר רכבי היוקרה שנעים על כבישי ישראל הסיכון לפגיעה ברכב שעשויה להסתיים בנזק דרמטי צמח משמעותית. המעורבים בענף הרכב והביטוח מספרים על ההשלכות הקשות של תאונות אלה על מצבם הכלכלי של נהגים ורוכבים שנאלצים להתמודד עם תביעות בסכומים אסטרונומיים.
"יעבוד בשביל חברת הביטוח"
על פי הערכה זהירה של עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, שנחשב לבכיר בתחום נזקי הרכוש, מדובר על עשרות תאונות שמתרחשות מידי שנה עם רכבי יוקרה בהן התברר כי לפוגע לא היה כלל ביטוח, והוא מהווה הנתבע היחידי בתיק: "זה מצער מאוד לגלות כי לעיתים קרובות מי שצריך לשלם את הכסף זה בחור צעיר, לא תמיד בעל אמצעים, שכל החיים לפניו ונדרש כעת לעבוד בחינם עבור חברת הביטוח ולשלם לה את כל שכרו. לעיתים ייקח לו שנים ארוכות עד שישלים את מלוא חובותיו אליה". הנתונים של עו"ד ורשה מתכתבים עם דו"ח שהוציא הרלב"ד לפני מספר שנים על פיו שיעורם של הרוכבים שמחזיקים בביטוח צד ג' וששכרם עומד מתחת לתחת לשכר ההממוצע במשק, מגיע ל-50% בלבד.
במבט על שוק הרכב, נמצא כי רק מתחילת חודש ינואר השנה נמכרו בישראל 2,149 כלי רכב במחיר של יותר מ-500 אלף שקלים, בסכום כולל של 1.5 מיליארד שקלים. כפועל יוצא, העוסקים בענף הרכב והביטוח מספרים על אינספור מקרים בהם רכבי יוקרה ניזוקו והפוגע מחוסר הביטוח, מצא את עצמו מתמודד עם תביעה בסכום גבוה מאוד והליכים דורסניים מצד ההוצאה לפועל למימוש פסק הדין שניתן כנגדו.
"30 אלף שקל להחליף פגוש"
ועד כמה הסיכון גבוה? על פי תחשיב שנערך ע"י יהודה יגן, יו”ר ענף רכב באיגוד השמאים, אפילו פגיעה קלילה יחסית במרצדס S קלאס, שמחייבת את החלפת הפגוש האחורי, תסתיים בלא פחות מ-30 אלף שקלים, שכן רק עלות המגן החיצוני עומדת על 18,500 שקלים. ואולם, צריך לקחת בחשבון שלעיתים קרובות, לצד עלות התיקון הישירה, מתווסף אליו סכום לא קטן בלשון המעטה – ירידת ערך. בלא מעט תאונות קיים צורך גם לצבוע את החלק שנפגע ותוקן או הוחלף. אומדן ירידת הערך שנערך ע"י השמאי, מתבסס על טבלה שכוללת שני ערכים: שיעורו היחסי של אותו חלק ביחס לשטח מעטפת כלי הרכב, וכן שיעור ירידת הערך הנלווה אליו. לדוגמא, צביעת תא מכסה המנוע של מרצדס 500 S שעלותה כחדשה עומדת על מיליון שקלים, שתופס 13% משטח המעטפת, יגרור ירידת ערך בשיעור של 1.25%, במילים אחרות – 12.5 אלף שקלים, וזאת כמובן בנוסף לעלות התיקון או החלפת הדלת.
נציין, כי הטבלה אומנם מתייחסת לרכב שגילו עד 3 שנים, אולם לדברי יהודה יגן, אין כל מניעה לקבוע ירידת ערך בשל צביעת הרכב וחלקיו גם לרכב שגילו מעל ל- 3 שנים, וזאת על פי שיקול דעתו של השמאי בחוות דעתו, כשהבסיס לקביעה הינם הערכים המופיעים בטבלה לרכב שבשימוש 3 שנים. החישוב משתנה גם בהתאם למבנה הרכב - מספר דלתות למשל, אך בסופו של יום, כאשר מדובר על רכב יוקרה זה מסתכם בהרבה מאוד כסף. קחו לדוגמא מקרה בו נדרש לצבוע את הדלת הקדמית; אינספור תאונות בין דו גלגלי ומכוניות תוצאתן בפגיעות מסוג אלה. על פי הטבלה, שיעור ירידת הערך עומד על 0.75% משוויו ביום התאונה. בהתאם לכך, כל פגיעה משנית בדלת שתגבה גם עבודת צביעה מחודשת, בהחלט תורגש היטב בכיס של הפוגע.
לא כל פוליסה
השוני בהתייחסות לתאונה עם רכב יוקרה אינה בא לידי ביטוי רק בגובה הנזק, אלא גם באופן הדרישה לקבלת פיצוי מהגורם הפוגע .באופן עקרוני, כאשר רכב מעורב בתאונה שנגרמה ברשלנות של צד ג, עומדת לרשות בעליו שתי אפשרויות: הראשונה היא להגיש תביעה למבטחת בפוליסת מקיף ולשלם השתתפות עצמית, כאשר בשלב הבא מגישים תביעה כנגד המזיק בגין ההפסדים , קרי – על ההשתתפות העצמית והתייקרות עתידית של הפוליסה בעקבות ביטול הנחת היעדר תביעות. ואולם כאשר מדובר על רכבי יוקרה, לרישום של תביעה בשלוש השנים האחרונות עשויה להיות השלכה כבדת משקל. לרוב, גובה הפרמיה ברכבים כאלו נערם ל- 3%-2.5 משווי הרכב, וזאת כאשר מדובר על נהגים מעל גיל 40 ללא תביעות קודמות. במקרים בהם נרשמת תביעה, הליך החיתום הופך למורכב יותר שכן מבחינת החברות, מדובר על סיכון שהן לא ששות לבטח. לפיכך, במקרים רבים ובשונה מהנעשה בתאונות עם כלי רכב ממוצעים, כאשר מתברר שלצד הפוגע יש ביטוח, בוחרים הצדדים לפעול לפי האפשרות השנייה – הגשת תביעה כנגד המזיק והמבטחת שלו.
לדברי אבי וזהר צדיק, מנכ"לים משותפים של סוכנות הביטוח צבר, שמבטחת רבים מרכבי היוקרה בישראל: "במקרים בהם ניזוק רכב שמבוטח באמצעותנו, אנו ראשית כל נמצה את כל האפשרויות שעומדות בפנינו על מנת להמנע מלתבוע את הפוליסה ונדרוש מצד ג' והמבטחת שלו לפצות אותנו". לדבריהם, כמובן שאין ערובה כי חברת הביטוח של הפוגע תסכים לשלם. לפיכך, הם מתרגמים את יתרון הגודל להסכם מול המוסכים עימם הם עובדים. ברוב המקרים, ההמחאה של המבוטח לא תיפרע עד למתן הסכמתם לכך. בשלב הבא הם מסבירים, "נפעיל את פוליסת המקיף של המבוטח ובמקביל, נדאג שהמבטחת של הפוגע תשלם לו את כל הכסף שמגיע לו. אין מדובר רק על ההשתתפות העצמית אלא על כל שקל נוסף שהמבוטח ישלם בגין התייקרות עתידית של הפרמיה".