נכנסתי באור ירוק לצומת בעוד שהצד השני חצה אותה באדום. איך ייתכן כי בית המשפט קבע שמידת האחריות שלי לתאונה עומדת על 30%?
ראשית תגיד תודה. ייתכן והיו קובעים שמידת האחריות שמוטלת עליך עומדת על 40% ובמקרים חריגים – אף יותר. הסיבה לכך היא כי הפרת את חובת האחריות המוטלת עליך כנהג בעת כניסה לצומת ועברת על תקנה 65 לתקנות התעבורה שקובעת "כי לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך ברכיבה" כלומר, לו היית מאט את מהירות הנסיעה ומוודא כי הצומת פנוי, סביר להניח כי התאונה היתה נמנעת.
ואיך קובעים את שיעור הרשלנות התורמת של הנהג שנכנס לצומת באור ירוק?
בית המשפט יבחן את מיקום הפגיעה, את שדה הראייה ותנאי הדרך כמו גם עדויות של נהגים בלתי מעורבים. לא ניתן לנפק סרגל קבוע של חלוקת אחריות אולם ניתן לשרטט באופן גס מאוד את חלוקת האחריות באופן הבא: רכב נכנס לצומת באור ירוק ופוגע בכנף האחורית של הרכב המעורב. במקרה כזה, בית המשפט יכול בהחלט לקבוע שיעור רשלנות תורמת גבוהה שעומדת על 40%. פגיעה בחלקו האמצעי של הרכב עשויה להוביל לקביעת אחריות תורמת בשיעור של 30%. לצד האמור, היה ויוכח כי התאונה נגרמה כתוצאה מכניסה במהירות מופרזת לצומת שעולה על המהירות המותרת בקטע כביש זה – בית המשפט ייטה לייחס לכך משקל בלתי מבוטל בקביעת חלוקת האחריות בין הצדדים.
ומה הדין לגבי כניסה לצומת באור צהוב?
במקרה של תאונה בנסיבות אלו, שיעור הרשלנות התורמת שתוטל על נהג הרכב שנכנס באור צהוב לצומת, עלולה להיות גבוהה הרבה יותר. כך למשל בסרטון המצורף, בו נראה כי הנהג נכנס לצומת במהירות גבוהה תוך עבירה על חובת האטה לפני צומת וכמובן כניסה לצומת באור צהוב. במקרה כזה, בית המשפט עשוי לקבוע שיעור רשלנות של 50% לפחות.
החנתי את רכבי מתחת לבית. כשחזרתי ראיתי את המראה שבורה. איך ייתכן כי אני אחראי לתאונה?
ייתכן בהחלט. הכל תלוי במיקום חניית הרכב. היה והרכב חנה למשל באדום לבן אך בו בעת גם הפריע לזרימה סדירה של התנועה, עשוי בית המשפט לקבוע כי לבעליו קיימת רשלנות תורמת. האחריות שחלה על כלל המשתמשים בדרך לא נפסקת עם כיבוי המנוע ועזיבת הרכב. מאותה הסיבה, ניתן גם לטעון כי בעל רכב שהעמיד מכוניתו על המדרכה באופן שמפריע לתנועה ובעקבות כך גולחה לו המראה, יכול בהחלט למצוא את עצמו נושא באחריות ומקבל פיצוי מופחת.
כלומר, לשיטתך, גם תאונה שנגרמה כתוצאה מאי עצירת בתמרור עצור – אינה בהכרח תוביל להטלת מלוא האחריות על הצד שלא ציית לתמרור.
בהתאם לפקודת התעבורה, נהג רכב המתקרב למפגש רחובות או לצומת כאשר מולו ניצב תמרור עצור מחוייב לבצע שתי פעולות: עצירה ומתן זכות קדימה. על זה אין חולק. אולם במקרה שנהג נכנס לצומת שבו מוצב תמרור "עצור" או תמרור "תן זכות קדימה", ולאחר מכן הוא מעורב בתאונת דרכים שנגרמה מאי-הציות להוראות התמרור, הכלל הוא, שהנהג יימצא אשם בתאונה, היות והאחריות מוטלת על מי שהתמרור מוצב בדרכו. ילצד האמור, כאשר הנהג אשר בדרכו מוצב תמרור, מוכיח כי כשנכנס לצומת הצומת היה עדיין פנוי, עשוי בית המשפט לזכותו למרות שבהמשך התנגש אותו נהג ברכב אשר הגיע בכיוון המצטלב.
האם ייתכן מצב בו צד ג' נפגע ובעקבות כך רואים בי כאחראי, למרות שלא היה כל מגע בין הרכבים?
בהחלט. כך למשל במקרה "פשוט" בו נהג רכב נכנס לצומת באור אדום ובעקבות כך אילץ רכב נוסף לסטות מנתיב הנסיעה ולהתנגש ברכב אחר. במקרה כזה, חרף היעדר המגע, סביר להניח כי בית המשפט יטיל אחריות במידה בלתי מבוטלת על נהג הרכב שנכנס באור אדום.
האם הולך רגל או רוכב אופניים זכאי לקבל פיצוי בגין תאונה גם אם לא היה מגע ישיר בינו ובין הרכב?
בהחלט. על-פי הגדרת חוק הפיצויים, אין הכרח כי יהיה מגע פיזי בין הנפגע לבין כלי הרכב המעורב בתאונה, כתנאי לזכאותו של התובע. על מנת שזה יהיה זכאי לקבל פיצוי עבור נזקיו, צריך להוכיח שאין ספק שקיים קשר סיבתי בין השימוש ברכב לבין הנזק. או במילים אחרות - שהשימוש ברכב המנועי יהווה סיבה ממשית לנפילה. ומה תהווה סיבה כזו? למשל כאשר קיימת קרבה של הרכב לנפגע באופן שהצדיק את הבהלה. במרוצת השנים בתי המשפט נדרשו להתיייחס לסוגיה הזו, ופסקו פיצויים לרוכבים שנבהלו מצפירה שהשמיע הרכב. כך גם במקרה בו הרוכב הופתע מרכב שהגיח מעיקול המצוי בכיוונו .
ולאחר שבית המשפט קבע כי מדובר על אירוע שמהווה תאונת דרכים, עולה השאלה מי ישלם עבור נזקי הגוף של רוכב האופניים ? במידה והרכב מבוטח בפוליסת חובה, תהיה זו חברת הביטוח. אך במידה ואין כזו ברשות נהג הרכב - מי שישלם לנפגע באופן ישיר את הפיצוי הוא קרנית – גוף שתפקידו לפצות נפגעי גוף בבהיעדר ביטוח. אולם לאחר שזו שילמה לתובע, היא תדרוש מנהג הרכב חסר הביטוח שישלם לה את מלוא גובה הפיצוי בו נשאה (להליך קוראים שיבוב).
עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, יו"ר ועדת נזקי רכוש ושיבוב בלשכת עורכי הדין.