עו"ד אסף ורשה;
מתחילת השנה נהרגו בכבישי ישראל 16 רוכבי אופניים חשמליים, כך על פי נתונים שפורסמו לאחרונה בישראל על ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. במסגרת המלחמה בכאוס השורר בכבישים, הוחלט במשרד התחבורה לאמץ תכנית חדשה להגברת הבטיחות שבראשה הגבלת הגישה לכלים אלו, על ידי חיוב החזקת רשיון נהיגה, עמידה במבחן תאוריה או ביצוע קורס ייעודי. כל זאת, בתוקף החל ב-1 בינואר הקרוב. טוב ויפה אנחנו חושבים, לפחות על הנייר. אבל מה שוויה של התכנית הזו ללא אכיפה או הסדרה בתחומי האכיפה והביטוח? בואו נבדוק מה המצב בפועל.
החוק נהדר, מי יאכוף אותו?
כעיקרון, הפקחים של הרשויות המקומיות נדרשים לאכוף את החוק, אולם נכון להיום, אין אכיפה סדירה על ידם. ישנן רשויות כגון תל אביב שמיישמות את דרישת האכיפה וישנן רשויות רבות שלא. כל עוד לא יוסדר הנושא באופן סופי אל מול הפקחים, האכיפה תעשה באופן חלקי בלבד והסבירות כי החוק יגשים את מטרתו – קטנה מאוד.
רגע, למה מלכתחילה התנו את חוקיות הרכיבה על אופניים חשמליים במבחן תיאוריה ומעשי והאם זה באמת הפיתרון לו כולנו מייחלים?
עשרות אלפי בני נוער רוכבים על אופניים חשמליים על הכביש, בלי כל היכרות עם חוקי התנועה וחסרי כל הבנה לגבי אופן ההשתלבות בכביש. תוסיף לכך, את משתנה הגיל הפוחז וראיית החוק בגדר המלצה – וקבלת מתכון לאסון. אולם הסטטיסטיקה מספרת סיפור שונה: רוב רוכבי האופניים שנפגעו במהלך שנת 2017 היו מעל גיל 25. משמעות הדבר היא כי טיפול בבעיית בני הנוער מהווה רק חלק מהפתרון. לא קיים מסד נתונים מסודר שבוחן מה שיעור הרוכבים המעורבים בתאונות אופניים חשמליים שמחזיק גם ברישיון נהיגה, אולם אפשר להניח כי שיעורם גבוה למדי, או במילים אחרות - הבעיה אינה הכרת חוקי התנועה אלא היעדר אכיפה שחוצה גילאים. וכך למשל, מדו"ח הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) שפורסם לאחרונה עולה כי 19% מרוכבי האופניים חצו צומת באור אדום.
מדוע המשטרה מגלה אוזלת יד באכיפת החוק?
לא מדויק. בתגובה לביקורת שהושמעה לאחרונה על היעדר טיפול בתופעת האופניים החשמליים מצד המשטרה, זו הבהירה כי מתחילת השנה ישנה עלייה של 60 אחוזים במספר הדוחות שניתנו לרוכבי אופניים חשמליים והמספר עומד כעת על 17 אלף. מנתוני מחלקת המחקר של הכנסת עולה כי החל משנת 2014, ועד לאוקטובר האחרון חולקו בישראל 45,239 דו"חות. אולם צריך לקחת בחשבון את עקרון השמיכה הקצרה. ניתוב כוח אדם לצורך אכיפת החוק, יכול ויבוא על חשבון נוכחות משטרתית בכבישים, אכיפת ביריונות וביצוע של עבירות תנועה חמורות.
מה לגבי בעיית שיפוריי האופניים החשמליים, כיצד המדינה מתכוונת לאכוף את החוק?
לאחרונה הוחלט על קביעת קנס של 10 אלפים שקלים לכל מי שהיה מעורב בשינוי מבנה האופניים או בהורדת מגבלת המהירות המותרת בכלי רכב זה - 25 קמ"ש. בשני המקרים, האופניים יוחרמו. אולם במבחן המציאות, לא ברור כיצד החוק ייאכף. האם השוטרים והפקחים יעברו הסמכה טכנית בנושא? האם יצוידו במכשור המתאים על מנת לבדוק זאת? האם הם יאמדו את מהירות הרכיבה באמצעות מד לייזר?האומנם יעמוד הפקח של הרשות המקומית או השוטר עם ערכת כלי עבודה בצידי הדרכים ויפרק מכלולים של אופניים? מסופקני.
אם כך, מדוע לא למקד את המאמצים בסיכול מכירה של רכיבים משופרים?
יש מקום להתמקד בכך ואפילו עשו צעד בכיוון. לאחרונה פורסם כי הרשויות המקומיות יהיו רשאיות לבטל רישיון עסק למי שימכור אופניים חשמליים בלתי חוקיים או כאלה שיספקו אופניים לא חוקיים ובמידת הצורך לקנוס אותם ב-10 אלפים שקלים לכל אופניים. אולם הבעיה היא כי עוד קודם לכן, היתה נתונה הסמכות לרשויות להחרים אופניים ואף מתן קנסות במקרים מסוימים, כך שנדמה שוב, כי הבעיה נמצאת בשדה האכיפה ובכוח אדם. אולם צריך לשים לב להיבט נוסף, האינטרנט עמוס במידע לגבי הסרת חסמי מהירות וכל בן נוער יכול ללמוד את הטכניקה בדקות ספורות.
ומה עם בעיית הביטוח ? את זה כבר פתרו?
הבעיה נפתרה באופן חלקי בלבד. לאחרונה החלו מספר חברות ביטוח לשווק פוליסת ביטוח לרוכבי אופניים, שנותנת מענה לפגיעה של רוכב אופניים בצד ג, אולם הכיסוי ניתן למבוטחים מעל גיל 18 ותקרת הכיסוי מוגבלת בסכום. כמובן שעדיף שיהיה כיסוי ביטוחי כלשהוא מאשר לרכב ללא כיסוי כלל, לבעיה מהותית עדיין לא נמצא פיתרון : כיסוי לנזקים שנגרמו לרוכב עצמו. לצערנו, עשרות רבות של רוכבים נפצעו באורח קשה ונדרשו לשיקום ארוך שבסופו חלקם נותרו עם מגבלות תפקודיות, ללא ששום גורם יפצה אותם על כך.
לא הבנתי. מדוע החברות לא נותנות כיסוי גם לנזקי גוף לרוכב?
פסק דין שנתקבל בשנת 2017 על ידי השופט נבו בו נקבע ש"אופניים חשמליים מהווים 'רכב מנועי' כהגדרתו בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. על כן השימוש בו כרוך ברכישת ביטוח חובה". אולם בשל עתירה שהוגשה, התיק הגיעה עד לבית המשפט העליון שסירב להכריע בכל הנוגע להסדרת מעמד האופניים החשמליים וההשלכות הנובעות מכך. לדברי השופטים, יש למצות קודם את ההליכים מול רשויות החוק - ובהן הכנסת. אם בית המשפט היה מכריע שמדובר ברכב מנועי, המדינה היתה נדרשת לאפשר לכל בעלי האופניים לרכוש ביטוח חובה וכפועל יוצא לחייב את חברות הביטוח להנפיק פוליסות אולם כאמור, הבעיה לא באה לידי פיתרון.
כלומר המחוקק הפקיר את נפגעי תאונות האופניים החשמליים?
זה אינו מדויק. פקודת התעבורה מחילה חובת זהירות על כל המשתמשים בדרך ופקודת הנזיקין מאפשרת לכל נפגע שנגרם לו נזק בשל התנהגות לא סבירה מצד גורם כלשהוא, להגיש תביעה כנגד הפוגע. וכך, במרוצת השנים האחרונות הוגשו עשרות רבות של תביעות כנגד רוכבי אופניים חשמליים ושולמו סוכמים נכבדים מאוד על ידם. הבעיה היא כפולה: ראשית, בניגוד לחברת ביטוח לה יש עתודות כספיות משמעותיות, לרוכב מן המניין אין אותן. כמו כן, הליך התביעה מצריך מהנפגע להוכיח רשלנות מצד הרוכב, שגם זו משימה.
אז בשורה התחתונה, הממשלה מטפלת כראוי בבעיית האופניים החשמליים?
ההחלטה שנתקבלה להחיל חובת רישיון על רוכבים – מוצדקת ונכונה, אולם בהיעדר ניתוב של כוח אדם ותקציבים לאכיפה, החוק לא יגשים את מטרתו. כמו כן, אחת מהבעיות המהותיות לא קבלה מענה מספק וזו בעיית התשתיות. מדינת ישראל צריכה לאמץ שורה של מהלכים שנקטו מדינות שונות במטרה להתמודדות עם כשל בטיחות הרוכבים. כך למשל, הגברה של תאורת חוצות; תכנון מחדש של צמתים עם הסדרי תנועה לשילוב אופניים; והצרת הכביש ברחובות קיימים לשם הוספה של נתיבי נסיעה נפרדים לאופניים, על חשבון נתיבי הנסיעה של מכוניות. כמו כן, יש לתעל משאבים לצורך האצת סלילית הנתיבים הייעודיים ולחינוך תעבורתי.
הכותב הוא מומחה בדיני ביטוח ונזיקין, יו"ר ועדת נזקי רכוש ושיבוב בלשכת עורכי הדין.
איך עוקבים אחרינו?
פייסבוק: https://www.facebook.com/carworld5/
טלגרם https://t.me/carsworldisrael
עמוד רשמי http://cars.sport5.co.il/
אינסטגרם https://www.instagram.com/sport5_car/
טוויטר https://twitter.com/car_world5