צילום: עמית מרצ`לי
אחרי ההצלחה של ה-A קלאס מהדור השלישי, ולפני השקת גרסת הסדאן הדי מיותרת של הדור הרביעי, החלו במרצדס להציע אלטרנטיבה נחשקת יותר בדמות ה-CLA, שהייתה למכונית קופה-ארבע-דלתות מעוצבת, עם מראה מושך בהרבה מזו של ההאצ'בק השגרתית. שני דורות מוצלחים מאוחר יותר, מרצדס חשפה את הדור השלישי של המשפחתית המסוגננת, שקטפה בתחילת השנה את תואר "מכונית השנה באירופה לשנת 2026".
אל השוק המקומי היא עשתה עלייה בשלבים: תחילה נחתה בישראל הגרסה החשמלית, אותה כבר פגשנו למבחן דרכים וכעת הגיע תורה של הגרסה המיושבת יותר - גרסת הבנזין, אשר צפויה לקרוץ לקהל של חובבי CLA מובהקים ושל כאלה שיגיעו ממותגים אחרים, אל תגלו לאף אחד, חלקם סביר להניח אפילו קנו סינית אחת או שתיים בשנים האחרונות.
תקציר
עיצוב ותא נוסעים: שפת העיצוב האחרונה של מרצדס מתורגמת היטב לפרופורציות של המכונית. תא נוסעים נאה, אך סובל מחבלי לידה בתחום הנדסת האנוש ומאיכות חומרים לא אחידה.
איכות נסיעה ואבזור: יכולת השיכוך מכוילת על הצד הקשיח וההתמודדות עם חלק מסוגי המפגעים לא תמיד מוצלחת. רשימת האבזור טובה מאוד, כל עוד תהיו מוכנים לשלם על כך.
ביצועים והתנהגות: יחידת ההנעה בעלת אופי דואלי, כשמצב ספורט מספק ביצועים זריזים והולמים יותר. התנהגות הכביש בטוחה מאוד ומעודדת שיוט נינוח, ופחות גיהוץ אגרסיבי של עיקולים.
למי מתאים: למי שמחפש מכונית קופה 4 דלתות, שהיא גם סמל סטטוס על 4 גלגלים, ומוכן לשלם על כך את הפרמיה הגבוהה.
מחיר עדכני למועד המבחן: מ-320 אלף שקל (רכב המבחן 400 אלף שקל)
לא רוצים לפספס שום דבר? הצטרפו לאלפי החברים שלנו בערוץ ה-WhatsApp הרשמי ותקבלו גם אתם את כל העדכונים, החדשות והמבחנים לפני כולם, וגם תוכן ייחודי! לחצו על הלינק >>> ערוץ "עולם הרכב" ב-WhatsApp ואל תשכחו גם ללחוץ על הפעמון!
עיצוב ותא נוסעים
במבט ראשון באור יום, העיצוב החיצוני של ה-CLA משמר את הפרופורציות הנכונות שהפכו את הדגם לכה מבוקש בדורות האחרונים, עם קו גג המשתפל באלגנטיות ופרופיל שמשדר יציבות. האחוריים נאים, אך הבשורה העיקרית מגיעה מהחזית, עם סבכה מעודכנת שמזכירה מאוד את זו של הגרסה החשמלית, כשרצועת תאורה מחוברת משלימה את חתימת האור, אך הגריל כולו אינו מואר הפעם, ותאלצו להסתפק במסגרת בלבד, ככה זה כשצריך להכניס יותר אוויר לתא המנוע.
בתא הנוסעים, נרשמה נקודת שבר במפלס ההתלהבות, כאשר קיבלנו שוק מפלטת המסכים הישרה וחסרת המעוף: "10.25 ללוח המחוונים, "14 למולטימדיה ועוד "14 אופציונליים מול הנוסע. הקונסולה המרכזית צועקת לעזרה ודורשת תכנון מחדש, החל מסידור רוחבי יעיל יותר למחזיקי הכוסות, דרך ניצול מקום לתאי אחסון ומשטח טעינה אלחוטי נוסף, ועד חזרתם המבורכת של כמה פקדים פיזיים.
איכות החומרים וההרכבה אינה מצילה את המצב, להיפך. חלקו העליון של הדשבורד אומנם רך למגע, אך חלקו התחתון, כמו גם חלקים מדיפוני הדלתות, עשוי פלסטיק נוקשה ופשוט למראה. הפלסטיק הכסוף בערסל המרכזי מציג מראה בסיסי (לפחות נחסך מאיתנו ה"שחור פסנתר" התורן), ומפגש קצר עם אספלט ישראלי ממוצע הניב סדרת קרקושים מיותרת - בוודאי במכונית שנושאת את סמל הכוכב בחזית.
גם גלגל ההגה לדוגמה, מסתיר חתיכה קריטית ממסך המולטימדיה, ושליטה במזגן דורשת כמה לחיצות מיותרות בתפריטים ללא תפריט הגדרות ייעודי. בדפנות תמצאו שני מתגי חלונות בלבד, למה? כדאי שתרגישו שאתם במכונית קופה אולי? לא ברור. רוצים לפתוח את החלונות מאחור? תלחצו על מתג Rear. רוצים לנעול את החלונות האחוריים? לא מצאנו דרך לעשות זאת.
תנוחת הנהג מוצלחת, הכניסה נוחה, הישיבה נמוכה והמושבים מעניקים תמיכה ראויה וכוללים הארכה למסעד. שדה הראייה לפנים ולצדדים טוב, אך מנגד, מבט לאחור חשף שמשה אחורית זעירה ומראות צד קטנות המקשות על הערכת מרחקים ודורשות הסתגלות.
כניסה למושב האחורי דורשת כיפוף קל בשל קו הגג, והמרווח יספיק לשני מבוגרים בגובה ממוצע או לשלושה ילדים, אך זווית הישיבה ובסיס המושב הקצר לא יספקו נוחות גבוהה לאורך זמן. ליושבים כאן מפתחי מיזוג, שני שקעי USB מוארים, וויי תלייה ותאורה ייעודית, אך היעדרן של ידיות אחיזה בתקרה מורגשת.
תא המטען בנפח 405 ליטר (בדומה לגרסה החשמלית), המפתח רחב יחסית ונוח להטענה, והנפח עצמו התגלה כשימושי ויעיל. מעבר לרשת אחסון בודדת בצד שמאל, מדובר בתא בסיסי למדי ללא פתרונות עיגון ייחודיים, כאשר היעדרו של גלגל חלופי מפנה מקום למספר תאי אחסון שימושיים נוספים מתחת לרצפה.
העיצוב חסר מעוף פשוט כי פלטת המסכים השתלטה על המרחב. גם איכות החומרים לא הרשימה
ריפוד עור וכוונון חשמלי, רק מגרסת הביניים
הכניסה דורשת התכופפות, וביציאה לא תמצאו ידיות אחיזה בתקרה
איכות נסיעה ואבזור
כמו בדורות הקודמים, ה-CLA מציגה כיול נוקשה למדי. בג׳ונגל העירוני זה מתורגם לנסיעה עסוקה, כאשר מפגעים מצויים כמו פתחי ביוב או שיבושים רוחביים עוברים ישירות לתא הנוסעים. פעולת המתלים מפגינה גם נוכחות קולית מוגזמת, וריסון החלק האחורי על פסי האטה דורש ליטוש נוסף.
נקודת האור בעיר מגיעה מסעיף התמרון, עם קוטר סיבוב מעולה וכושר השתחלות קליל. כשיוצאים לכביש הבין-עירוני המאזניים נוטים לכיוון השני, והנוקשות מתחלפת ביציבות, ומאפשרת לגמא מרחקים ללא מאמץ. רעשי דרך ורוח נשמרים ברמה סבירה לחלוטין.
רכב המבחן התייצב ברמת הגימור ״Signature" הבכירה מבין השלוש המוצעות, לצד "אייקון" ו"עילית", אשר כוללת את מסך המגע לנוסע, תאורת חזית חכמה, תצוגה עילית, חישוקי "19, מערכת שמע של Burmester עם 16 רמקולים, תא מטען חשמלי, ובאופן מעליב משהו – רק פה יש בקרת אקלים מפוצלת. רמת הביניים מביאה איתה את הכוונון החשמלי למושבים, את ריפוד העור הסינטטי, משטח טעינה אלחוטית, תאורת האווירה ומפתח חכם. כן, כל אלו לא קיימים בגרסת הכניסה – כבסיס תמצאו גג פנורמי ומושבים מחוממים, ולשמחתנו אין הפתעות במערך הבטיחות, וטוב שכך.
ל-CLA ציון מרבי של 5 כוכבים במבחני הריסוק האירופיים ודירוג בטיחות 7 מתוך 8 של משרד התחבורה. מפרט מערכות העזר כולל את כל המערכות המוכרות, ולצידן כאלו מתקדמות יותר כמו בלימת חירום אוטונומית עד עצירה מוחלטת במקרה של חוסר תגובת נהג, סיוע אקטיבי בתמרוני התחמקות, מערכת הגנה אקוסטית המכינה את האוזן לרעש התאונה, התרעת שכחת ילדים ומכסה מנוע אקטיבי לצמצום פגיעה בהולכי רגל.
תא מטען שימושי, אבל בלי פתרונות אחסון אם פיצ`רים חכמים. גלגל ספייר? הצחקתם אותנו
הנדסת אנוש שדורשת תכנון מחדש
ביצועים והתנהגות
מרכז המבחן הפעם הוא המנוע - 1.5 ליטר (163 כ"ס) ונתמך במנוע חשמלי קטן בהספק 30 כ"ס, אשר מוטמע בתוך תיבת 8 הילוכים דו-מצמדית, עם הספק כולל של 184 כ״ס ומומנט של 33.7 קג״מ. הכוח יורד כאן לגלגלים הקדמיים ומאיץ ל-100 קמ״ש בתוך 8 שניות בגרסת ה-"200" הנבחנת (בגרסת ה"180", הספק מנוע הבנזין עומד על 136 כ"ס, וההאצה ל-100 קמ"ש דורשת עוד 0.8 שניות)
בנוסף, השילוב ההיברידי מאפשר תנועה על טהרת החשמל בזחילה, ולדומם את מנוע הבעירה בזמן שיוט, לצד אחזור אנרגיה בהאטות בהתאם לרכב שמלפנים - שעובד היטב. בנהיגה עירונית, הכוח נחתך לעיתים ומורגשת השהייה, ואילו במעיכה של הדוושה נרשמת השתנקות קלה עד שמנוע הבנזין מתעורר, המגדש בונה את הכוח ותיבת ההילוכים מוצאת את יחס ההעברה הנכון. מעבר למצב ספורט פותר את העניין, שכן מנוע הבעירה נשאר דרוך בסל״ד גבוה באופן רציף. במצב זה ה-CLA שומרת על קצב נאות וצוברת מהירות ללא מאמץ. צריכת הדלק לאורך ימי המבחן התמקמה על 16.5 ק״מ לליטר, פייר? לא רע בכלל.
מבחינת התנהגות הכביש, אחיזת הכביש גבוהה גם אם לא מדובר ברכב המושחז ביותר בסיבובים - בעיקר עקב היגוי שמרגיש מלאכותי. במקטעים הדינמיים היינו שמחים גם לפקדים להעברת הילוכים מאחורי ההגה, ולא השתגענו על הסאונד המלאכותי שבוקע מהרמקולים בזמן תאוצות.
מצב ספורט משפר את ביצועי המנוע. צריכת הדלק הפתיעה לטובה
נוחות נוקשה יחסית, התנהגות כביש בטוחה ופחות דינאמית מהמצופה. נשאיר משהו ל-AMG
סיכום
בשורה התחתונה, ה-CLA החדשה בגסת הבנזין, מציגה מראה מלוטש ומכובד, תא נוסעים נעים למראה, מרווח פנימי נאה וצריכת דלק מצוינת לצד איכויות שיוט נעימות. מנגד, איכות החומרים באזורים רבים אינה הולמת את המצופה ממותג יוקרה, הנדסת האנוש דורשת תכנון מחדש, יחידת ההנעה פחות נמרצת תחת עומס, וכיול המתלים הנוקשה מתקשה לייצר ספיגה מעודנת על שיבושים קשים שכל כך מתבקשת ברכב יוקרתי.
האתגר המרכזי של גרסת הבנזין מגיע בתג המחיר, עבור 320 אלף שקל ועד ל-400 אלף שקל לרכב המבחן המאובזר (ועוד 20 אלף שקל אם תרצו גם חבילת AMG ליין), מדובר בהוצאה גבוהה במיוחד - ודאי לדגם שאמור לשמש כאחד מכרטיסי הכניסה למותג.
נכון, ה-CLA צמחה בממדיה, נראית עדכנית מבעבר ומנסה להתרחק מתגית "המרצדס המוזלת" לטובת מראה המזכיר את הסדרות הבכירות. עם זאת, פער המחיר מהמתחרים הופך אותה למוצר המיועד לקהל ספציפי - כזה שלא רק מחפש משפחתית פרימיום ומסוגל לשלם את הפרמיה, אלא רוצה ספציפית את האמירה והסמל של מרצדס. עבורם, ההופעה החיצונית וריבוי המסכים והתאורות כנראה יעשו את ה-״WOW אפקט״ ויספקו את ההצדקה לרכישה.