צילום: רן סגל
הרכב החשמלי השני של טויוטה בישראל, אחרי ה-bZ4X שלא נחל הצלחה רבתי, משתמש בשמו של ה-C-HR הקומפקטי, אבל מדובר ברכב שונה לגמרי, מבחוץ, מבפנים ומתחת למעטפת, ולא רק בגלל ההנעה החשמלית.
את ה-C-HR שרבים ציפו לו בישראל, הספיקו לרכוש מעטים (יחסית לדגמי טויוטה אחרים), שכן ה-7.10 ומלחמת "חרבות ברזל" היוו תירוץ עבור ארודאן הטורקי להטיל חרם על ישראל, ובעקבותיו דגמים שונים של רנו, יונדאי וטויוטה, פסקו מלהגיע.
במרץ 2025 חשפה טויוטה את ה-C-HR+, מעיין גרסת קופה ל-bZ4X המחודש, שהגיע לישראל במאי 2026 ובשלוש גרסאות, סטנדרט ריינג',לונג ריינג' וגרסת הנעה כפולה. למבחן יצאנו בגרסת ה-LR וכבר מהרגע שנכנסו לרכב, הבנו שמדובר במשהו אחר.
תקצירעיצוב ותא נוסעים: העיצוב דינאמי, תא הנוסעים ייחודי ואיכותי. הנדסת האנוש טובה מאוד. המרווח מאחור טוב לשני בוגרים, באופן מפתיע אין תא כפפות, ולפחות תא המטען שימושי למשפחה צעירה.
איכות נסיעה ואבזור: נוחות הנסיעה מוצקה, אך לא נוקשה והוא מצליח לשכך את מרבית המפגעים, בעיר ובדרך מהירה. רשימת האבזור מכובדת בגרסאות הכניסה והביניים ומערך הבטיחות מקיף.
ביצועים והתנהגות: ביצועי יחידת ההנעה טובים מאוד, גם כשהרכב מלא וצריכת החשמל מאפשרת טווח נסיעה ריאלי שימושי מאוד. להתנהגות הכביש ניחוח דינאמי ותחושה בטוחה.
למי מתאים: רוצים רכב חשמלי שאינו סיני ומוכנים לשלם את ההפרש? כי יש פה טויוטה, מעוצבת, מעניינת, נוחה, מאובזרת ואיכותית. כמעט קשה לסרב להצעה כזו.
מחיר עדכני למועד המבחן: מ-180 אלף שקל (רכב המבחן 200 אלף שקל)
עיצוב ותא נוסעים
העיצוב החיצוני של ה-C-HR פלוס החשמלי, לוקח את זה של ה-C-HR הייבריד הנוכחי, מטמיע בו כמה מאפיינים מזה הקודם, ומקפיץ את ההופעה שלב אחד למעלה. אם בהיברידי הנוכחי (ששיווקו נעצר כאמור עקב הייצור הטורקי) ידיות הפתיחה נשלפות, אזי בזה החשמלי יש ידית פתיחה סטנדרטית מלפנים וכזו אחורית המוטמעת בקצה העליון של הדלת, כמו בדור הקודם של ה-C-HR. החזית מזכירה את זו של ה-bZ4X שלאחר מתיחת הפנים, ולמעשה מיישרת קו עם שפת העיצוב הנוכחית של טויוטה, שהחלה עוד בשלהי 2022 עם הדור החמישי של הפריוס. הפרופיל דמוי קופה, חישוקי "18 שחורים (בגרסת הכניסה ובזו האמצעית) המשתלבים עם קשתות בתי הגלגלים והחצאיות. מאחור בתי גלגלים תפוחים, יחידות תאורת לד צרות, ספוילר "אוזני חתול" קטן בסמוך לגג ועוד ספוילר קטן בקצה דלת תא המטען. לבסוף מתקבל מראה דינאמי, מודרני ונאה, בטח בצבע האדום/כתום של רכב המבחן.
בתוך הרכב העסק ממשיך בקו מודרני; כשהדשבורד אופקי והקונסולה המרכזית גבוהה, נוצרת מעיין צורת T. אל תא הנוסעים הגיע ההגה של ה-bZ4X וגם ידית ההילוכים והכפתורים שסביבה, ואפילו מסך המולטימדיה "14 עם גלגלות הטמפרטורה הבולטות שפגשנו לראשונה בלקסוס בכלל. הסביבה הזו מציגה את אחד מתאי הנוסעים האיכותיים ביותר של טויוטה בישראל בשנים האחרונות - מעלה הדשבורד עשוי גומי, לרוחבו נמתח ציפוי דמוי עור, חלקן העליון של הדלתות הקדמיות מדופן גם הוא בגומי ובמרכזן שולב ריפוד בד דמוי אלקנטרה נעים מאוד ולהגה ציפוי עור נעים לאחיזה.
מעבר לאיכות, הנדסת האנוש כאן טובה מאוד. בהגה שולבו כפתורים גדולים ומערכת המולטימדיה פשוטה, אינה עמוסה בתפריטים מיותרים, וכוללת גופנים גדולים ותרגום מוצלח לעברית ובנוסף שטח ייעודי וגדול למדי, לכל פונקציות בקרת האקלים – כזה שנשאר גלוי ונגיש גם בעת שימוש בקישוריות לטלפון הנייד.
המושבים הקדמיים נוחים ומציעים תמיכה צידית מצוינת, לצד אפשרות כוונון חשמלית לכרית הגב התחתון, אך המושב עצמו קצר יחסית ופחות תומך בירכיים. תנוחת הישיבה גבוהה יחסית, אבל אל דאגה, המושב מציע טווח כוונון מספיק מטה, עבור אלו המעדיפים שלא לשבת "על הרכב". בהתאם, גם קל מאוד למצוא תנוחת נהיגה טובה, למרות מיקומו של לוח המחוונים ("7) מעל קו ההגה, וזאת הודות להגה קטן יחסית עם טווח כוונון מספק לעומק ולגובה. שדה הראייה טוב לפנים, אך פחות טוב במבט לאחור, עקב קורות C עבות וזווית המבט דרך השמשה האחורית.
הכניסה למושב האחורי מגלה מפתח דלת סביר והילדים התלוננו שידית הפתיחה גבוהה מדי. המרווח בפנים טוב לשני מבוגרים וילד במרכז, אך לא ממש נוח פה לאורך זמן, מאחר והמושב עצמו נמוך וקצר וגם מוטה בזווית. גם דיפון הגומי לא הגיע לדלתות האחוריות ושטח החלונות קטן יחסית, וויי התלייה נמצאים קרוב לראש והיה עדיף אילו היו על הקורה המרכזית, ובדלת יש מקום רק לבקבוק קטן. לפחות יש משענת יד עם מחזיקי כוסות ומקום לטאבלט, פתחי מיזוג ושני שקעי USB.
מבחינת תאי אחסון, אלו שבדלתות קטנים, עם בליטה שיוצרת בעצם שני מחזיקי כוסות, מוזר. יש תא מתחת לקונסולה המרכזית ותא עמוק יחסית במשענת היד המרכזית שיכול להיפתח משני הצדדים, ובאופן מפתיע מאוד - אין תא כפפות.
תא המטען בנפח 416 ליטר והוא ויספיק למשפחה צעירה לכל שימוש סביר. המפתח מספק, סף העמסה אינו גבוה מדי והמבנה שימושי. יש מדף קשיח, שני וויי תלייה, רצפה מפוצלת שתחתיה יש עוד כמה תאים, אבל לא גלגל ספייר. ועשו לעצמכם טובה, אל תוותרו על גלגל חלופי - Better be safe than sorry.
מושבים קדמיים נוחים, בריפוד בד משולב עור. עור וכוונון חשמלי? רק בגרסת ההנעה הכפולה
הילדים התלוננו שידית הפתיחה גבוה מדי. המרווח יתאים לשני בוגרים והנוחות כאן לא מצטיינת
תא מטען שימושי למשפחה צעירה. אבל אין גלגל ספייר...
איכות נסיעה ואבזור
נוחות הנסיעה העירונית טובה מאוד, כאשר ה-C-HR+ מציג כיול אירופאי מוצק, אך כזה שמצליח לספוג היטב שיבושים שונים, אינו חובט במפגעים חדים סבירים ואינו מתרסק לתוך בורות עמוקים (בגדר המקובל). כושר התמרון העירוני טוב בסך הכל, והחיישני הקדמיים מסייעים במקומות צפופים. הנוחות הטובה הזו נשמרת גם מחוץ לעיר בזכות תחושה יציבה בכביש המהיר, גם בקטעים גליים. בידוד רעשי הכביש והרוח טוב יחסית, לא משהו שהטריד את הנוסעים.
ה-C-HR+ מוצע בשלוש רמות גימור, כשכל אחת מותאמת ליחידת ההנעה, וההבדלים לא רבים, בטוח לא בין גרסאות ההנעה הקדמית, כאשר בגרסת הכניסה "מואשן" ישנם ריפודי בד משולב עור, מצלמת רוורס, חיישני חנייה אחוריים וקדמיים, שני משטחי טעינה אלחוטית, מושבים קדמיים מחוממים והגה מחומם, מראה נגד סנוור ועוד. גרסת ה-LR אותה בחנו מקבלת את השם "ויז'ן" והיא מוסיפה רק תא מטען חשמלי וחלונות אחוריים כהים. אם תבחרו בגרסת ההנעה הכפולה "אקסקלוסיב" תקבלו כבר יותר – ריפוד עור סינטטי משולב זמש, מושב נהג חשמלי, מצלמות 360, גג פנורמי (קבוע), מערכת שמע JBL עם 9 רמקולים, מסילות גג, צביעה דו-גונית (גג שחור) וחישוקי "20.
מערך הבטיחות מקיף וכולל את מערכת ה-TSS 3.0 (להבדיל מגרסת 4.0 המותקנת בראב 4, למשל), המקנה לרכב ציון 7 מתוך 8 במדד משרד התחבורה, לצד ציון של 5 כוכבים במבחן הריסוק האירופאי. כל המערכות פועלות באופן ראוי, אך יש לנו שתי הערות: בקרת השיוט האדפטיבית מתקשה לעיתים לזהות רכבים המתפרצים או נכנסים לנתיב הנסיעה, דבר המוביל לבלימה מאוחרת יחסית. ההערה השנייה נוגעת להתרעת ניטור הנהג שמרבה לצפצף, ומאחר ואין לה לחצן קיצור דרך ייעודי לכיבוי או אלחוש (כמו להתרעת המהירות למשל), תאלצו להיכנס מחדש לתפריט הבטיחות בכל תחילת נסיעה כדי לנטרל אותה.
נוחות נסיעה טובה מאוד
רשימת אבזור מספקת גם בגרסת הכניסה, והנדסת אנוש טובה
ביצועים והתנהגות
ל-C-HR+ החשמלי שלוש יחידות הנעה, כאשר אלינו הגיעה זו האמצעית עם הנעה קדמית בהספק של 224 כ"ס, 7.3 שניות ל-100 קמ"ש וסוללה גדולה יותר בקיבולת 72 קוט"ש (נטו) עם טווח נסיעה מוצהר של 607 ק"מ. למעוניינים - לגרסת הכניסה 167 כ"ס, 8.4 שניות ל-100 קמ"ש, סוללת 54 קוט"ש וטווח של 458 ק"מ, ובקצה השני, אחת עם הנעה כפולה, 343 כ"ס, 5.2 שניות ל-100 קמ"ש, סוללת 72 קוט"ש וטווח של 502 ק"מ.
ראשית נציין, שלמעט הדגמים הספורטיביים של טויוטה, מרבית דגמי היצרנית בשוק המקומי לא מתאפיינים בתגובות נמרצות בלשון המעטה, אבל כאן, ההנעה החשמלית עושה את שלה וסוף וסוף יש טויוטה מהירה באולם התצוגה. אין מה להכביר במילים, כמו כל חשמלית דומה, הכל עובד חלק, עם נוסעים ברכב, בלי נוסעים ברכב, בעליות, בירידות - אין תלונות.
בורר מצבי הנהיגה פשוט, עם מצב Eco ומצב רגיל בלבד, ולמען האמת, גם מצב "אקו" מספיק בהחלט ביום-יום. בנוסף, ישנן 4 עוצמות לבלימה הרגנרטיבית, מכזו שכמעט אינה מורגשת לאחת שמאטה את הרכב באופן משמעותי יותר, אך לא ברמה של נהיגה בדוושה אחת עד לעצירה.
במהלך המבחן צריכת החשמל עמדה על 14.1 קוט"ש ל-100 ק"מ, כשמרבית הנסיעות בוצעו עם שלושה או ארבעה נוסעים ומזוודה בינונית בתא הנוסעים, ולבסוף מדובר בטווח ריאלי של 510 ק"מ, שבהחלט יספיק גם לנסיעה מהמרכז לאילת בראש שקט.
מבחינת טעינה מהירה, הרכב תומך בהספק של 150 קילוואט המאפשר מילוי מ-10% ל-80% בכחצי שעה. אגב, טעינה ביתית עומדת על 11 קילוואט, אבל לגרסת ההנעה הכפולה יש מטען פנימי של 22 קילוואט, המקצר את הזמן מ-10% ל-80% לשעתיים ו-12 דקות.
אפרופו סוללה, ומיקומה הנמוך שמוריד את מרכז הכובד, מתקבלת התנהגות כביש עם ניחוח דינמי ויחד עם אחיזה טובה מאוד, אפשר לפתח קצב מהיר גם בכביש מפותל, עם תגובות מדודות לאיבוד אחיזה ויכולת שליטה טובה. ההגה מדויק, הרכינה מינימלית וגם הבלמים בסך הכל בסדר; אבל אין כאן תחושות של משהו ספורטיבי באמת, אבל יודעים מה, לא נתפלא אם יום אחד תהיה לה גרסת GR מחודדת.
ביצועים חשמליים זרירים עם טווח ריאלי מצוין בגרסת הביניים עם הסוללה הגדולה
סיכום
טויוטה C-HR+ הוא מדגמי טויוטה האיכותיים שפגשנו לאחרונה. הוא מצליח לאגד תחת עיצוב דינאמי, תא נוסעים איכותי (לפחות בחלק הקדמי) עם הנדסת אנוש טובה, שימושיות משפחתית, נוחות נסיעה גבוהה ובידוד רעשים טוב, זאת לצד ביצועים חשמליים נמרצים וטווח ריאלי של 510 ק"מ.
נכון, לא הכל מושלם – אין תא כפפות למשל ותאי הדלתות קטנים, המושב האחורי לא נוח לאורך זמן וגם שטח החלונות שם קטן עם שדה ראייה מצומצם לאחור, בקרת השיוט דורשת שיפור בזיהוי רכבים שנכנסים לנתיב והתרעות ניטור הנהג מפריעות בשלב מוקדם.
אבל מתי בפעם האחרונה פגשתם טויוטה (עם תדמיתה המוצלחת), שהיא גם מעוצבת, זריזה, נוחה, איכותית ושימושיות. אם אתם מחפשים רכב פנאי חשמלי – האם יש כאן הצעה שקשה לסרב לה?