ליפמוטור B10 במבחן: פשרה - לא פושרת

קטגוריית החשמליות ב-150 אלף שקלים הופכת למרכזית בשוק הרכב הישראלי וליפמוטור לא נשארה בצד והצטרפה עם גרסת כניסה במחיר נמוך עוד יותר - בדקנו אם יש קאץ׳

עמית מרצ'לי
Getting your Trinity Audio player ready...
צילום: עמית מרצ'לי
צילום: עמית מרצ'לי
שנה גודל פונט א א א א
ליפמוטור אומנם חדשה יחסית בישראל, אך נוסדה ב-2015 והתמקדה מלכתחילה בפיתוח רכבים חשמליים. בשנת 2023 נכנסה לתמונה ״סטלנטיס״ האירופאית, כשרכשה כ-20% ממניות החברה, ומעבר לכך הוקמה תחת שליטתה זרוע בין-לאומית שאחראית על פעילות המותג מחוץ לסין, לרבות מערך שיווק גלובלי וכוונות לייצור בשווקים נוספים, בהם גם ארה״ב (ובהצלחה עם טראמפ), ורק לאחרונה אף דיווחה סטלנטיס על דגם חדש של אופל שיתבסס על פלטפורמה של ליפ.

ה-B10 הצטרף להיצע וממוצב גם כחשוב והאסטרטגי ביותר. הוא נחשף לראשונה באוקטובר 2024 והגיע לאירופה שנה לאחר מכן, שם גם נהגנו עליו בהשקה. הוא מתבסס על פלטפורמה שפותחה באופן עצמאי על-ידי היצרנית הסינית. בבסיס ההנדסי לדוגמה, הסוללה משולבת כחלק אינטגרלי מהשלדה ובכך מסייעת בשיפור הקשיחות המבנית ובכיול המתלים נעזרו במהנדסי סטנלטיס מהזרוע האירופאית שלה. גם מבלי להבין את הפרטים הטכניים הללו, כשהוא הגיע לישראל בדצמבר 25', תג המחיר שהוצמד לו מראה שליפמוטור מפשילה שרוולים, ורואה בעצמה פוטנציאל להתברג בליגה של הגדולים, שמעלים על כבישי ישראל אלפי יחידות בשנה - יצאנו לבדוק את טיב ההצעה.
 
תקציר
עיצוב ותא נוסעים: העיצוב הוא המשך ישיר ל-C10, רק בגרסה מוקטנת. התוצאה חביבה אך לא מרגשת. תא הנוסעים נעים והמרווח טוב מאוד גם מאחור. השליטה לרוב דרך מסך בלבד.
איכות נסיעה ואבזור: איכות הנסיעה העירוניות מעט קשיחה מדי, ומשתפרת מחוץ לעיר לרבות בסעיף הריסון. בידוד הרעשים טוב מאוד ורשימת האבזור מספקת מאוד ביחס למחיר.
ביצועים והתנהגות: יחידת ההנעה מספקת ביצועים זריזים אך לא מלהיבים, התנהגות הכביש בטוחה כל עוד לא תקחו את המכונית למגבלות. 
למי מתאים: למי שמחפש רכב חשמלי חדש בתג מחיר אטרקטיבי - ומוכן לחיות לצד הפשרות הכרוכות בכך. 
מחיר עדכני למועד המבחן: מ-140 אלף שקל (רכב המבחן 150 אלף שקל)
ליפמוטור B10, רכב פנאי B-SUV עם ממדים נדיבים
ליפמוטור B10, רכב פנאי B-SUV עם ממדים נדיבים
עיצוב ותא נוסעים
ה-B10 שואב השראה מאחיו הגדול, ה-C10, ושניהם נולדו בסטודיו העיצוב של המותג במילאנו. למרות הייחוס האיטלקי, התוצאה אינה מרגשת במיוחד ונצמדת לקווים מעוגלים וגנריים למדי, כאשר חישוקי ה-"18 נבלעים מעט בתוך בתי הגלגלים הרחבים. ממש כמו בטסלה, הרכב מוותר על המפתח המסורתי לטובת כרטיס NFC ואפליקציה ייעודית לפתיחת הרכב ושליטה על הפונקציות השונות. לפחות לגבי הכרטיס, מדובר בפתרון פחות אינטואיטיבי, שכן הוא מחייב הצמדה פיזית למראה בצידו של הנהג.
 
סביבת הנוסעים מינימליסטית ונטולת פקדים פיזיים, כשהקונסולה ה"צפה" מצליחה להעניק מראה אוורירי וגישה נוחה לפתרונות האחסון. תאורת האווירה בפתחי המיזוג, המגיבה לחיישני החנייה, גם כן תוספת מרשימה ביחס למחיר, בעוד החומרים הנוקשים (על אף הצבעוניות הנעימה) סבירים ביחס לקטגוריה. המסך המרכזי בגודל "14.6 שולט בכל - מכוונון המראות ועד הגג הפנורמי. הממשק נעים לשימוש לאחר שמתרגלים לסידור התכונות, וגם מהירות הפקודות נאותה, אך כאמור הכל-הכל קורה שם.
המושבים הקדמיים נוחים ומרווחים, למרות היעדר תמיכת גב תחתון. לוח המחוונים זז עם גלגל ההגה (לטווח סמלי בלבד) מונע הסתרה של הנתונים. מאחור, מפתח דלת רחב מקל על חגירת ילדים והמרחב נדיב מאוד לכל כיוון. גם נוסע שלישי יצליח להשתחל בזכות רצפה שטוחה, ולמרות מושב מרכזי קשיח למדי.

תא המטען בנפח 430 ליטר והא פרקטי אך מעט צר. ישנה רצפה כפולה, ללא גלגל חלופי או שקע 12 וולט. גם הפלסטיקים שעוטפים אותו בגוון לבן - מהסוג שיתלכלך מהר מכל גלגל של טיולון או מזוודה. בתא המטען הקדמי תקבלו 25 ליטר נוספים שיתאימו בעיקר לכבלים, אך היעדר חיפוי פנימי חושף את הציוד ללכלוך, עוד קצת השקעה וזה היה מבוצע טוב יותר.
תא נוסעים שמשרה תחושה אוורירית עם רשימת אבזור מכובדת
תא נוסעים שמשרה תחושה אוורירית עם רשימת אבזור מכובדת
מושבים נוחים והמרווח טוב
מושבים נוחים והמרווח טוב
בסיס גלגלים של 2.73 והמרווח מאחור טוב מאוד
בסיס גלגלים של 2.73 והמרווח מאחור טוב מאוד
איכות נסיעה ואבזור
בליפמוטור נוהגים להתגאות בשיתוף הפעולה עם סטלנטיס (ומזראטי בפרט) בכל הנוגע לכיול המתלים, אך התוצאה הסופית מעורבת. בעיר, ה-B10 מפגין קשיחות מול פסי האטה ותחלואים גדולים, שמחייבת גישה איטית, אם כי שיבושים קטנים מסוננים היטב. מחוץ לעיר אותה קשיחות פועלת לטובתו, מרסנת את תנודות המרכב ומעניקה נוחות נסיעה טובה, הנתמכת בבידוד רעשי רוח ודרך טוב מאוד. בסמטאות הצפופות התגלה רדיוס סיבוב מרשים של 10.7 מטרים בשילוב עם היגוי קצר.

ה-B10 נחת בישראל בשתי רמות גימור לבחירה, הראשונה ״לייף״ כוללת בין היתר גג פנורמי עם וילון חשמלי, מצלמות 360 וחישוקי ״18. רמת הגימור הבכירה ״דיזיין״ מוסיפה מושבי עור טבעוני, מושבים קדמיים מתכווננים חשמלית, תאורת אווירה, דלת תא מטען חשמלית, 12 רמקולים והשחרה לחלונות האחוריים. שווה את תוספת המחיר.
 
בסעיף הבטיחות אין הבדל בין רמות הגימור, ותקבלו את כל המערכות המקובלות כיום בשוק. לאורך ימי המבחן נתקלנו לא פעם בהתרעות יתר, ונדרשנו לפתוח כל נסיעה בנטרול הצפצופים השונים. גם שמירת הנתיב כוילה על הצד המתערב מדי לטעמנו. הליפ נבחן במבחן הבטיחות האירופאי - וזכה לציון מרבי של 5 כוכבים.
תא מטען שימושי. וכמה מהר חיפוי הפלסטיק בצבע קרם יתלכלכו?
תא מטען שימושי. וכמה מהר חיפוי הפלסטיק בצבע קרם יתלכלכו?
יש תא מטען קדמי צנוע מאוד, והוא חשוף לאבק... עוד קצת מחשבה והמצב היה טוב יותר
יש תא מטען קדמי צנוע מאוד, והוא חשוף לאבק... עוד קצת מחשבה והמצב היה טוב יותר
ביצועים והתנהגות
יחידת ההנעה החשמלית בהספק 218 כ״ס ומומנט של 24.5 קג״מ מאפשרת זינוק ב-8 שניות ל-100 קמ״ש וביצועים זריזים שיספקו כל צורך יום-יומי לרבות טיפוס בעלייה ויציאה לעקיפה בכל תוואי שבו נסענו. בסעיף הרגנרציה תקבלו 3 דרגות עוצמה כאשר המערכת תתעדף את זו החזקה ביותר, שגם היא התקשתה לאחזר די אנרגיה. מצב ״דוושה אחת״ ניתן להפעלה רק בזמן חנייה, והעובדה שכל השינויים הללו מתבצעים אך ורק דרך המסך הפכו את התפעול למסורבל עוד יותר.  
 
הסוללה בקיבולת 67.1 קוט״ש מספקת על הנייר 434 ק״מ, ובפועל לאורך ימי המבחן התקבלה צריכה של 17.7 קוט״ש ל-100 ק״מ שהם קצת פחות מ-380 ק״מ – זה טוב, אבל לא מרשים. טעינה מהירה (DC) מתאפשרת עד להספק של 168 קילוואט ועבורנו התקבל מילוי יעיל מ-30% ל-80% תוך כ-25 דקות.
  
בכביש המפותל, השילוב בין הנעה אחורית והגה קצר (2.5 סיבובים) אפשר קצב טוב, אך כשהחלטנו לבדוק מה הוא באמת מסוגל, התגלה חוסר תקשורת מכיוון ההגה, זוויות גלגול בולטות ואחיזה מוגבלת מצד צמיגי ״לינגלונג״ שמספק היצרן.
הנדסת אנוש מבוססת מסך. זה לא יתאים לכל אחד
הנדסת אנוש מבוססת מסך. זה לא יתאים לכל אחד
הביצועים טובים, אבל נוחות הנסיעה בעיר לפחות, פחות מוצלחת
הביצועים טובים, אבל נוחות הנסיעה בעיר לפחות, פחות מוצלחת
סיכום
כשמתיישבים לסכם מגלים כי לליפמוטור B10 יש לא מעט נקודות זכות: הוא גדול ביחס לקטגוריה, מאובזר בנדיבות בגרסה הבכירה, מציג ביצועים נאים ומתהדר בדירוג בטיחותי מרשים. מנגד, יש גם פשרות, בעיקר בתחום הנדסת האנוש ונוחות הנסיעה. במובן הזה, הוא לא שונה מהותית ממתחרים שכבר פגשנו.

אלא שהתמונה משתנה כשמגיעים לשורת המחיר, כאשר תמורת 150 אלף שקל (או 140 אלף שקל לרמת הגימור ״לייף״), מתקבלת חבילה שמזכירה קרוסאוברים משפחתיים גדולים ומאובזרים יותר, תוך תג מחיר שמתקרב ואף נמוך מזה של דגמים קטנים יותר בקטגוריה. עבור מי שמחפש רכב חשמלי, זו הצעה שקשה להתעלם ממנה - אבל גם כזו שהולכת ונעשית נפוצה בקרב היצרנים הסיניים (BYD אטו 2, ג'אקו 5 ודיפאל S05). כעת נשאלת השאלה האם ביכולתו של הליפ להתבלט מעל היתר בזכות תג המחיר הנמוך של גרסת הכניסה? אם אתם מחפשים כמה שיותר מרווח בתג המחיר הזה, שווה לכם להציץ באולם התצוגה.