אאודי Q3 החדש במבחן: השלוש שהפך לחמש

הדור החדש של ה-Q3 עבר מהפכה, מדגם "פרווה" (חוץ מה-RS Q3 כמובן) לכזה שלמד דבר או שניים מהאח גדול Q5. אלינו הוא מגיע בלי טיפה אחת של סיוע חשמלי – הפעם יש לו את זה?

אייל אברהמי
Getting your Trinity Audio player ready...
צילום: אייל אברהמי
צילום: אייל אברהמי
שנה גודל פונט א א א א
לא נדיר במיוחד שיצרן רכב מחליט לשנות את המיצוב של אחד הדגמים שלו. לפעמים השינוי הוא בתוך הסגמנט שאליו הדגם משתייך ולפעמים הוא ׳מוקפץ׳ לסגמנט אחר. כך או אחרת זה תמיד מעניין; מה יודע היצרן שאנחנו לא ולאן הוא לוקח את קשת הדגמים שלו, הן רק שתי שאלות מרשימה ארוכה שהיינו שמחים להעביר לו.
 
כל ההקדמה הזאת היא בשביל להגיד שזה מה שקרה לדור השלישי של האאודי Q3. האחות הקטנה והקצת נחבאת אל הכלים של משפחת הפנאי של אאודי יוצאת מהאפרפרות שלה עם יותר נוכחות כביש, עם גידול במידות ועם שורה של יציאות קטנות ומגניבות בתא הנוסעים.  הסיפור הופך לעוד יותר מעניין כאשר מתברר שהקיו החדשה תימכר בישראל, לפחות בינתיים, עם מנועים כמו של פעם, זאת אומרת בנזין מוגדש בלי שום סוג של סיוע מסוללה. כן, עוד לא נס ליחם. איך זה מרגיש? יאללה מתניעים.

תקציר
עיצוב ותא נוסעים: העיצוב החיצוני והפנימי הפך אותה מרכב פנאי אנמי לכזה בולט לחיוב. ישנו שיפור ניכר בתא הנוסעים והמרווח לארבע מבוגרים טוב.
איכות נסיעה ואבזור: נוחות הנסיעה בעיר ובדרך בין-עירונית טובה מאוד, רשימת האבזור ארוכה, בעיקר מגרסת הביניים הנבחנת.
ביצועים והתנהגות: הביצועים בגרסת 2.0 הליטר טובים מאוד, אך צריכת הדלק לא חסכונית. התנהגות הכביש מקנה תחושה דינאמית יחסית ואפשר לפתח קצב מהיר בפיתולים.
למי מתאים: למי שתמיד רצה Q5, אבל היה יקר מדי וה-Q3 הקודם הרגיש פשוט מדי, לאור השדרוג בדור הנוכחי, ה-Q3 כבר לא פשרה, אלא מספק את החוויה שהיינו מצפים לקבל באאודי.
מחיר עדכני למועד המבחן: מ-319 אלף שקל (רכב המבחן 336 אלף שקל)
קצת יותר גדול, קצת יותר מרשים - אאודי Q3 החדש
קצת יותר גדול, קצת יותר מרשים - אאודי Q3 החדש
שפת עיצוב אחידה
שפת עיצוב אחידה
עיצוב ותא נוסעים
האבולוציה הבין דורית המקובלת בגרמניה גורסת שהשינויים הבין דוריים יהיו קטנים וייצמדו למתחייב. זה בגדול גם המקרה של ה-Q3 אבל עם טוויסט. הצללית של הדגם החדש אמנם דומה מאוד לזאת של קודמו, אבל שורה של שינויים מבטיחה שגם עין לא מיומנת תקלוט שמדובר בדגם חדש.

בראש ובראשונה הכוונה היא לתחושה שמדובר במכונית גדולה יותר (והיא אכן גדלה: 4.53 מ' לאורך, 1.86 מ' לרוחב ו-1.60 מ' לגובה), אבל גם לעדכונים משמעותיים יותר מהמקובל אצל אאודי. כך למשל  יש יחידות תאורה קדמיות ואחוריות חדשות, הגריל נראה אחרת לגמרי ונעשה חידוד של ה"אלמנטים הקרביים" ובהם ספוילר, דיפוני אלומיניום, חישוקים קרביים וחצאיות. התוצאה נאה ועדכנית מאוד אבל הבונוס הבאמת גדול הוא היעלמותה של התחושה האנמית ששידר הדור הקודם. ובמילים אחרות ה"שלוש" היא עכשיו הרבה יותר "חמש".

בעיצוב הפנים יש מהפכה של ממש. במרכז המכונית יש כמקובל מסך ארוך שמחולק לשניים - לוח מחוונים ("11.9) ומסך מרכזי ("12.8) ותחתיו שורת כפתורים פיזית קטנה. מכאן והלאה מגיעה שורה של עיצובים חדשים. כך למשל סביב ההגה אין יותר את מנופי האיתות והווישרים המוכרים, אלא לחצנים שמותקנים על מעין סרגלים שבסיסם מאחורי ההגה. זה גימיק חביב מאוד (שכמובן מחייב התרגלות ואצבעות זריזות) שהזכיר לי דגמים צרפתים מסוימים מהאלף הקודם. ואם כבר היסטוריה צרפתית שחוזרת, אז גם בורר תיבת ההילוכים עלה לאזור ההגה בסגנון של מה שהיה מוכר לפני ארבעים שנה בשם "הילוכי יד". איכות החומרים, העור והדיפונים בסך הכל טובה, אם כי פה ושם ישנם פלסטיקים חלולים ולא מובנים, בעיקר אגב, באזור המושב האחורי.

בכל הנוגע להנדסת האנוש, אאודי ממשיכה במסע ההשתפרות. רוב הפונקציות נמצאות כצפוי על המסך (כולל בקרת האקלים שלה שורה 'קבועה' משלה בתחתית המסך), אולם מערכת ההפעלה קיבלה עוד שיוף ועוד קיצורי דרך שקצת מצמצמים את הצורך לפשפש בתפריטים.

עוד שיפור משמעותי הגיע לכורסאות הקדמיות. מעבר למרווח המכובד שיאכלס גם אנשים גבוהים, הכורסאות קיבלו תוספת ריפוד והן נוחות ואוחזות גם אחרי מספר שעות נהיגה. במושב האחורי המצב בסך הכל סביר עם כוכבית - שני המושבים בצדדים יאכלסו מבוגרים בצורה סבירה, אך המושב במרכז סובל ממגבלה בשל מבנה הגג ויאכלס ילד (מקטר). ואם כבר בתא הנוסעים עסקינן אז תא המטען נאה עם 488 ליטרים ואופציה לקיפול המושבים שתביא אותו ל-1,386 ליטרים.
מיישר קו עם האחים הגדולים במשפחה
מיישר קו עם האחים הגדולים במשפחה
לא רק לתפעול במסך צריך להתרגל, גם לידיות החדשות שמאחורי ההגה
לא רק לתפעול במסך צריך להתרגל, גם לידיות החדשות שמאחורי ההגה
איכות נסיעה ואבזור
על היצירות הלא מרשימות שנקראות כבישים עירוניים בישראל האאודי מציגה גיהוץ מרשים. היא אומנם נוטה קלות (ופחות מאי פעם) לצד היותר נוקשה אבל בכל זאת מצליחה להעלים את המפגעים. על הכביש הבין-עירוני זה כבר תענוג של ממש, עם מעט מאוד מפגעי אספלט שמצליחים להיכנס לתא הנוסעים.

בכל הנוגע לאבזור ה-Q3 נמכרת בישראל בשלוש רמות גימור: Q3 35 TFSI כדגם הפתיחה, ה-40 כדגם הביניים וה-45 כדגם המאובזר ביותר. מכונית המבחן היא גרסת הביניים ורשימת האבזור שלה ארוכה וכוללת כיסאות חשמליים, גג שמש, תצוגה עילית, הגה קטום, מערכת סאונד של SONOS עם 12 רמקולים, גימורי אלומיניום והרשימה עוד ארוכה. מערך הבטיחות לא נשאר הרחק מאחור (דירוג 6 מתוך 8 במדד משרד התחבורה) עם שבע כריות אוויר, מערכות הסיוע המוכרות, התרעות שטחים מתים, תנועה חוצה מאחור ועוד. בכל מקרה, הוא קיבל ציון של 5 כוכבים במבחן הריסוק האירופאי.
המרווח מאחור טוב לשני מבוגרים, והילד שבמרכז לא ממש יתפנק
המרווח מאחור טוב לשני מבוגרים, והילד שבמרכז לא ממש יתפנק
תא מטען מכובד ושימושי
תא מטען מכובד ושימושי
ביצועים והתנהגות
בצורה קצת פרדוקסלית אחד הדברים הכי מעניינים ב-Q3 החדש הוא מה שאין מתחת למכסה המנוע שלו - אין שם חשמל משום סוג - לא סוללה גדולה, לא מערכת פלאג אין, ואפילו לא תמיכה היברידית סמלית. זה כל כך מפתיע שפתחתי את הדף הטכני כדי למצוא בתיאור המנוע מילים שהגיעו משנות ה-2000: הזרקה ישירה, מערכת ניהול למדה (לחמצן), מערכת חיישני נוק וכמובן מגדש טורבו. הלו, מה קורה פה?

אז אין כמובן תשובה אחת אלא המון תשובות שכולן יכולות להיות נכונות. רווחיות, ביקושים, ויצירת בידול מול הסינים, הם רק שלוש אופציות אקראיות. כאן אני פותח סוגריים, מתנצל בפני כל חובבי ה"ירוק" ואומר את מה שהוא כנראה מובן מאליו לכל פטרול הד - לקבל מאואדי מכונית שהיא לב ליבו של מה שקונצרן פולקסווגן ידע לעשות כל כך טוב לפני מערבולת הטכנולוגיה החשמלית, זה פשוט תענוג!

אין פה שום דבר מתוחכם או לא חדש אלא עוד שיוף מוצלח של מה שכנראה כבר פגשתם בדגמים קודמים של הקונצרן. בדגם המבחן המדובר עם מנוע 2.0 ליטר טורבו והספק של 204 כ"ס בין 4,500-6,000 סל"ד ומומנט של 32.6 קג"מ ב-,1500-4,400 סל"ד. אם נציץ לרגע בכל קשת ה-Q3 אז ה-35 מגיע עם מנוע ה-1.5 ליטר המוכר של הקונצרן ו-150 כ"ס והדגם הבכיר עם אותו מנוע 2.0 ליטרים אך בהספק של 265 כ"ס. אורוות הסוסים שלנו מגיעה לכביש דרך הנעת קוואטרו (קדמית בדגם הפתיחה) ובתיווכו של גיר כפול מצמדים בן 7 הילוכים.

תחכומים כאמור אין, מה שלא פוגע באופי הפעולה של המנוע-גיר שהוא פשוט מצוין, אם כי מפתיע לגלות שכפול המצמדים עדיין נוטה פה ושם לקצת חספוס, גם אם זה בשוליים של השוליים. אם יש מחיר הוא מגיע בתחנת הדלק ובגדול; מנוע כמו של פעם שותה כמו פעם ואנחנו מדברים על קצת פחות מ-1 ק"מ לליטר במבחן המאומץ. עוד אפילו לפני סגירת מיצרי הורמוז זה אאוץ' גדול.  אגב, הצריכה המשולבת הרשמית לא מאוד רחוקה מזה, 12.5 ק"מ לליטר.

כך או אחרת על הכביש האאודי הזו מרגישה נמרצת מאוד - יותר מהמספרים הרשמיים (7.1 שניות ל-100 קמ"ש, 229 קמ"ש מרביים) ולזכותה יאמר שהיא גם אוהבת להשתובב אולי בזכות משקל צנוע יחסית למקובל בעולם עתיר סוללות של 1.66 טון. היא אולי לא תאתגר שום ספורטיבית, אבל במגבלות של זווית גלגול ניכרת ובסיועו של הגה רגיש (אולי טיפונת יותר מדי), גיהוץ מהיר יהיה איתה די כיפי.
כבר יש פה תחושה של אאודי “אמיתית“, בלי פשרות
כבר יש פה תחושה של אאודי “אמיתית“, בלי פשרות
הביצועים של גרסת ה-2.0 ליטר נהדרים, גם התנהגות הכביש מפתיעה לטובה
הביצועים של גרסת ה-2.0 ליטר נהדרים, גם התנהגות הכביש מפתיעה לטובה
סיכום
הסיכום של מבחן הדרכים הזה הוביל לשתי מסקנות במישורים שונים מאוד. הראשונה מתייחסת למקומה של ה-Q3 החדשה במשפחת הפנאי של אאודי - העיצוב החיצוני המוצלח שהוא כבר לא אנמי, והפנימי שכולל אלמנטים מקוריים, רומזים שאאודי כבר לא מתייחסת ל-Q3 כאחות הקטנה והפחות חשובה של ה-Q5, אלא בונה אותה מחדש כדגם מרכזי בהיצע. השנייה נגזרת מיחידת ההנעה מבוססת הבנזין - מצד אחד זו אולי אינדיקציה לקשיי המעבר לחשמל (שיש לכל היצרנים) ומחיקות העתק בגינו, ומצד שני זו גם אמירה שמשדרת הרבה ביטחון בסגנון 'את זה אנחנו יודעים לעשות הכי טוב' ורומזת שהQ3- לא תהיה יחידה. וכאן אנחנו מגיעים לשורה הכי תחתונה - מחירו של דגם המבחן נושק ל-340 אלף שקל, לא מעט שקלים כמובן, שתמורתם תקבלו אאודי כמו שאאודי צריכה להיות.