סוזוקי V-Strom 1050DE במבחן: BIG LIKE

אני מודה, המפגש הראשון שלי עם הסוזוקי V-Strom 1000, אי שם לפני- 21 שנה, הכניס אותי לדילמה שליוותה אותי לאורך שנים ובמובן מסוים אף הפכה לסטיגמה אישית שלי כלפי המותג. ראיה לכך היא העובדה שעל אף מתיחת הפנים שעבר ה-V-Strom ב- 2013, הדיסוננס הזה של דו"ש חזק ואמין בעטיפת טורינג ומסיכה קטנועית, היה כבר חרוט עמוק עמוק בתודעה שלי וחסר סיכוי לשינוי, אלא שאז פגשתי את ה- V-Strom 1050DEוהתחלתי לחשב מסלול מחדש.

רושם ראשוני
אני מתייצב בשעת בוקר מוקדמת במרכז השירות של עופר אבניר וה-V-Strom כבר מוכן ומזומן, מקדם את פניי על המדרכה. אני סוקר אותו במבט 360 מעלות, ומבין מיד שבו ברגע נפתח דף חדש. מלבד הפאסון הפטריוטי של כלי בצבעי כחול-לבן, אני נתקל בעיצוב ששולח אותי בפלאשבק נוסטלגי היישר לשנות ה-90, לימי ה-"מוטו" והשוטטות ברחובות תל אביב בחיפוש אחר העוף המוזר הזה (לא ידענו מה זה דו"ש אז...), או בקיצור, שובו של ה-DR-BIG!

למען הסדר הטוב, אציין כי על-פי כוונת היצרן, עיצוב ה-1050DE בא במטרה להחמיא ל-DR-Z800 RALLY אשר הושק אי-שם בשנת 1988, לטובת ההתמודדות בראלי פריז-דקאר, ולאחר מכן בגרסתו האזרחית המוכרת כ-DR BIG 750S. כך או כך, בשורה התחתונה, אותי זה מרגש ובהמשך מסתבר שגם הסביבה לא נשארת אדישה למראה החדש-ישן.

"שמאל טוק"
המפתח בסוויץ' מעורר את מסך התצוגה וחושף את נתוני המידע העיקריים: מהירות, סל"ד, מצב רכיבה, מצב ABS, מצב דלק ומד מרחק - כאשר הכל מוצג בפריסה נגישה, מסודרת וברורה בצג ברוחב "5.

מעבר מהיר על הפונקציות והנתונים שבצג מבוצע בקלות באמצעות 3 לחצני בורר נגישים, המאפשרים ניווט אינטואיטיבי ופשוט וחושפים בפניי את סל הכלים העומד לרשותי:
* 5 מצבי בקרת אחיזה הכוללים 3 רמות התערבות, אפשרות ביטול ומצב "חצץ" (Gravel) לטובת אפשור בקרת אחיזה בשטח המתקבלת על-ידי איחור הצתה.
* 3 מצבי מצערת (ABC) המאפשרים ויסות של תגובת המצערת האלקטרונית ממתונה והדרגתית לחדה ומיידית.
* 2 מצבי בלימה המנוהלים ע"י מערכת ה-S.I.R.S (Suzuki Intelligent Riding System)
מערכת חכמה המאפשרת בלימה דינאמית, המשתנה בהתאם למשקל הרוכב/ים, הציוד וכו'. מצב בלימה זה נקבע כברירת מחדל, בעוד המצב הנוסף מבטל את בקרת הבלימה בגלגל האחורי ומעביר את השליטה המלאה לרוכב, תוך המשך ניהול בקרת הבלימה בגלגל הקדמי.

המשך שיטוט בתפריט ההתאמה לרוכב, מגלה כי ה-DE מצויד באופציה ל-QUICK-SHIFT דו-כיווני ופונקציה נוספת בשם HOLD, אשר באה למנוע דרדור לאחור בעת עצירה בעליה.

הפגנת ביצועים
ה-V-Strom 1050DE הוא ללא ספק כלי עם נוכחות מרשימה של אופנוע גבוה ומאסיבי, כמעט מגושם, כזה שלא מתיימר ללכת עם הזרם בעיצוב יאפי, פלואידי וחדשני. הוא לא מפלס את דרכו באיילון כדי להגיע למשרד בעזריאלי, הוא החייל הקרבי שהרגע יצא מהשטח להתרעננות קצרה, ערוך ומוכן להקפצה בכל רגע.

ועם נוכחות מרשימה מגיעים מספרים מרשימים - גובה מושב 880 מ"מ, מרווח גחון 190 מ"מ, משקל רטוב 252 ק"ג. אך למרות זאת, ואולי אף בזכות, כיף להתגלגל איתו, אפילו כשמדובר ברחובותיה הסואנים של דרום ת"א. תנוחת ישיבה גבוהה וזקופה, מייצרת תחושת "על הסוס" קלאסית, במיוחד עקב הזווית הגדולה, המתקבלת בין השוק לירך, בשל מיקום נמוך יחסית של מדרכי הרגל הרחבים והמחוספסים (רק נשאר לתת לו עקב לבטן, ודיו!).

הכידון הרחב המזמן מפתח זרועות מכובד, הינו אלמנט נוסף שלא רק מחזק את אותה תחושת רכיבה, אלא מאפשר טווח היגוי משמעותי המסייע ומקל על התמרון חרף הגובה והמשקל. הפאסון הטרקטוריסטי המחוספס והנוסטלגי עושה את שלו וגורר מבטים סוקרים בכל רמזור, עד כדי שככל שאני סולד מרכיבה אורבנית, אני אומר לעצמי: "קח ת'זמן... קח קצת תשומת לב... קח ימינה לאיילון דרום..."

בזמן שהוא מעלה קצב, אני מתוודע לקוויקשיפטר הדו-כיווני, אותו אני פוגש בפעם הראשונה על אופנוע דו"ש. אמנם אני חסיד של הילוכים ומצמדים, ידניים ורגלניים בכל כלי תחבורה שיקרה בדרכי, ולא מתחבר ל-DCT או טיפטרוניק באיזשהו מקום, אני מרגיש שזה משנה את הקשר שבין אדם למכונה ועל אף כל זאת, אני עולה בראש פתוח על כביש פתוח, סוחט את המצערת האלקטרונית, מוותר על הקלאץ' ומשמר תאוצה ליניארית מושלמת כל הדרך להילוך השישי ו... אין פזמון, פשוט תרקדו!

אם לומר זאת בקצרה, התובנה הראשונה היא גם המסכמת – מיותר. בינינו, אף אחד לא ינסה לקבוע שיא מסלול על ה-DE והניסיון להסתכל על כך מזווית של נוחות משתמש, קלוש ביותר. אני חוזר לאני הישן, לקלאץ' ולגז ביניים (נכון, אני עתיק וטוב לי) ובלחיצת אגודל מנווט אל מצב מצערת A.

מבין שלושת מצבי המצערת, מצב A הוא ההדוק והחד ביותר, ועל אף שההבדל בין הרמות ניכר בתחושה, עדיין מורגשת היטב ההשהיה בתגובת מנוע הטווין החזק (107 כ"ס) לפקודת המצערת בסל"ד בינוני-גבוה.

התחנה הבאה שלי נמצאת אי שם בחולות ראשון. כאן, בהתאמה מתחלף האספלט בתוואי המשלב לפרקים בין חול ים לשבילי כורכר. עצירה קלה לסוויץ' בראש, ביטול בקרות וקדימה אל דרך הכורכר - שביל דרדורת עקלקל במעלה גבעה שאינו משאיר מקום לספק. מנוע הסוזוקי בנפח 1,037 סמ"ק המתהדר במומנט של כ-100 נ"מ, מצדיק את ממדיו בסל"ד נמוך ובהילוך שני מתגלגל באלגנטיות עד לראש הגבעה. אז נכון, שילוב של קרקע חולית ואופנוע "בריא" לא בהכרח בא טוב לכל אחד, אך ככל שאנחנו ממשיכים לכרסם בקרקע החולית, אני מבין שדווקא משהו בממדים ובעיצוב הקשוח הזה יחד עם המון כוח זמין בהילוכים הנמוכים, נוסך בראש תחושת ביטחון של "תן גז ותן לעבוד".

אנחנו חוזרים לכביש וממשיכים בנסיעה דרומה, כאשר הלב וה-BIG בצבעי הדגל מושכים באופן טבעי לכיוון עוטף עזה. כביש 232 השומם, מצומת שער הנגב ועד למעבר כרם שלום, מהווה עבורי באופן אבסורדי את המצע המושלם לשמירה על קצב גבוה, תוך הערכת השילוב המוצלח שבין תנוחת רכיבה זקופה (כמעט "שמוטת" רגליים) ויעילותו של מיגון הרוח המתכוונן, המאפשר גם לרוכב שבור וחבוט שכמוני, לסיים שעתיים של רכיבה ולהרגיש "קלאס באפס מאמץ".

יחסינו לאן
אם הייתי מתבקש לתאר את ה-V-Strom 1050DE במילה, הייתי אומר שהוא "בוגר", על כל המשתמע מכך. החל בעיצוב הנוסטלגי, דרך נוחות הישיבה, הארגונומיה המשובחת וכלה בתפעול מתון, שקול וידידותי לרוכב, באופן שלעניות דעתי הופך אותו אידיאלי עבור אותם רוכבים "בוגרים" שאי-שם לקחו הפסקה מימי הרכיבה ומבקשים להחזיר את גלגלי הזמן "ביג טיים".

אין ספק כי ה-V-Strom 1050DE אינו מתאים לכל אחד, וכמעט כמו כל נושא אחר בחיים, הכל עניין של תיאום ציפיות. נסיעות עבודה, סופשבוע, בכביש, בשטח, בעיר, הוא יספק מענה ראוי להכול, אך עם זאת, ברזולוציה גבוהה יותר יש לבחון כל מקרה לגופו. צריך לומר זאת ביושר, ברמה הפרקטית, ה-1050DE אינו מהחסכוניים ביותר מבין האדוונצ'רים (צריכת דלק ממוצעת של כ-1:16 בשיוט ממוצע של כ-125 קמ"ש), כך שגמיעת מרחקים יום-יומית בכבישים עמוסים לעייפה, תתאים פחות.
לעומת זאת, כלי חזק וצייתן שבכל רגע נתון ערוך ומוכן לקחת אתכם על ציודכם ועל יקיריכם לאן שרק תרצו, בנוחות, בבטיחות ובסטייל, מבטא טוב יותר אולי מכל דבר אחר את משמעות הנעות החיים.

באופן אישי, אני חושב שבין הדגמים שנכנסו לאורך השנים להיכל התהילה של עולם הדו-גלגלי, ל-DE יש מקום של כבוד. הוא אומנם מפאר אייקון אחד, אך לדעתי, לימים ניווכח כי מדובר באייקון בפני עצמו. אני בכל אופן, אהבתי ובגדול.